בכל מקרה, אתה לא מבין למה זה לא קורה איתה. היא פשוט שוכבת שם, מחכה שזה ייגמר, וכנראה גם לא גומרת. ממש לא. אולי אפילו כואב לה, אבל לא בטוח שהיא אומרת, ואולי אתה בכלל לא שם לב בחושך.
אז אתה ממשיך עם מה שאתה יודע לעשות, מה שראית שעושים, מה שנדמה לך שיעבוד, ואתה גומר אבל מתוסכל, כי אתה יודע שזה היה שלך לבד. ורצית להיות ביחד.
בכל מקרה, אתה נשאר עם התסכול, ואחרי כמה ניסיונות מוותר, או עליה או על הניסיונות. עשית את מה שאתה מבין. מה כבר אפשר לעשות יותר מזה?
אז זהו, שאפשר!
אפשר לתקשר ככה שתיזכר שאתם שם ביחד, לא לחוד. ושזה לא אתה שאמור לדעת הכל, אלא אתם ביחד שמגלים כל פעם יותר איך לאפשר הנאה עצומה לשניכם. התקשורת יכולה להתרחש בכל צורה, מילים וגוף ותנועה, אפילו בנשימה. אבל עיקרה בכוונה שלך, בנכונות שלך ללמוד ולגלות.
והגילוי הוא ששניכם שונים, כל כך שונים. וזה נפלא, עולם חדש לגלות: קצב שונה, הגוף מגיב אחרת, האיברים שונים לחלוטין, הגירוי נמצא במקומות שונים, יש רגשות שונים שמעורבים, הצרכים שונים, הכול שונה. ואתה לא אמור להכיר את כל ההבדלים האלה לבדך, יש מסע לעשות כדי לגלות אותם, והגברים שעושים את המסע הזה, מגיעים אל מעיין התשוקה הנשית. מקום נהדר לבקר בו.
ויותר מכך, אצל כל אישה הם מגלים מעיין שונה לחלוטין. זה בהחלט לא מנגנון אחיד וכללי לכל הנשים שאפשר לחזור על התסריט שלו עם כל אחת, פשוט ללחוץ play. להיכנס לאוטומט. כל אחת בנויה שונה ואוהבת את זה אחרת, וזה חלק ממה שעושה את העניין לכל כך מלהיב. זו הרפתקאה בכל פעם מחדש.
אצל אחת זה חייב להיות רק עדין מרוב ריגוש ורגישות ואצל השנייה רק בעוצמה, עם נחישות ועוצמה, ואצל השלישית רק תן לה ליזום ולשלוט, ואצל הרביעית רק תחבק אותה עם הפחדים ותאפשר לה לעבור דרכם ביחד, אל הצד השני. ובצד השני חם ורטוב ונעים. והגעתם לשם ביחד.
כולנו ראויים ליהנות, לפרוח ולהתלהב ולתת ולקבל. כולנו ראויים להתענג ולהתפרק ולהתפוצץ מרוב אושר. אז קח את הפרטנרית שלך איתך למעלה, גלה איתה את הדרך אליה ותגיעו ביחד אל מה ששניכם משתוקקים לו, תאוותיכם האדירות ביותר, משאלות ליבכם, גירויי גופכם, חלומות נפשכם.
