דג'מבה מאמר חלק ראשון
שלום לכולם,
אני שמח להגיש בפניכם את חלקה הראשון של כתבה על תוף הדג'מבה. התוף שחדר לתודעה הישראלית בראשית שנות התשעים, הפך ליותר ויותר פופולרי בקרב מספר נגנים לא קטן, אולם הרבה מתופי הדג'מבה מקשטים סלונים ומעלים אבק במחסנים. זה הזמן להתנתק ולצלול למאמר שיגלה לכם צדדים נוספים שלא הכרתם הקשורים למסורת תופי הדג'מבה.
רוצים דג'מבה משלכם?
אם גם אתם הגעתם להחלטה שאתם רוצים דג'מבה רגע לפני שאתם רוכשים דג'מבה, הפוסט הזה בשבילכם. אם חשבתם לקנות דג'מבה משומש בשביל לחסוך כמה ג'ובונים... צר לי לאכזב אותכם, כלי נגינה בעיקר אקוסטיים, מאמירים במחיר עם השנים. אז כאשר אתם רוכשים אחד מוטב לקנות אחד כזה שבמשך השניים ישתבח.
למה צריך לשים לב?
שלמות העץ - העץ חייב להיות שלם וללא סדקים, תיזהרו מאוד מטרמיטים, אפשר לזהות אותם בקלות הם יוצרים חור דק ומאבקים את המקום בו הם נמצאים. מיותר לציין מה גודל הנזק של הטרמיטים. בדקו שהעור ללא קרעים וללא פצעים שעלולים להיקרע בהמשך. בדקו אם החבלים שלמים ולא מחוברים באמצע, אולם הדבר החשוב ביותר לטעמי הוא ההתחברות שלכם לצליל נגנו על מספר תופים, נגנו בעמידה ובישיבה, הרגישו את המשקל וגודל התוף האם הוא מתאים לכם מבחינת המידות? תוף הדג'מבה ילך אתכם שנים בדרכים ולהופעות אז רצוי שהוא יתאים לכם בדיוק. דבר נוסף חשוב לא פחות הוא הכייס לתוף, לא קונים תוף ללא כיסוי, הכיסוי שומר על התוף מפני פגיעה ומשינוי מזג אוויר, כייס טוב עולה בסביבות ה200 ש"ח והוא יגן ישמור על התוף למשך שנים רבות.
פרטים יבשים...
תוף הדג'מבה עשוי גזע עץ קשה, איתם נמנים עצים מסוג גווני, לנקיי ודגורה יש עצים חלשים יותר כמו האירוקו ממנו עושים גם את תופי הפלנגו של גאנה, הדג'מבה משתבח עם הזמן כאשר העץ מגיע לרמת יבוש מרבים, הצלילים נשמעים כמו חרסינה בתופים שעברו תהליך יבוש ארוך וטבעי, על גוף העץ מלבישים עור שנפשט מעז בדרך כלל אולם יש מקומות בהם משתמשים בעור של אנטילופה. את העור מעבדים מגלחים ומרדדים לפני ההלבשה הסופית. החיבור של התוף לעור נעשה בסיוע של טבעות ברזל האחת מורכבת על חלקו העליון של התוף והשנייה בתחתית התוף, בניהם משחילים חבל ארוך ובתהליך מתיחה שדורש מיומנות מותחים את העור לתוף.
אחרי שקנינו תוף הגיע הזמן לנגן!
אם קדחת הדג'מבה תפס גם אותכם אני ממליץ בחום ללמוד לנגן עליו. הרבה פעמים שאלתי נגנים שביקשו לנגן בלהקה שלי מתופפי המדבר, אצל מי הם למדו לנגן? התשובות הפופולריות היו לא למדתי, אני יודע לנגן לבד, יש לי חוש קצב ואני לא צריך ללמוד, הרשו לי לומר לכם גם אם אתם נגנים מקצועיים על כלי הקשה ותופים, גם אם אתם נגני דרבוקה או מערכת תופים, אני ממליץ לכם בחום לקחת כמה שיעורים בדג'מבה, ללמוד דג'מבה זה ללמוד את התרבות של אנשי המלינקה ונשות הסנופי ללמוד שירים, להבין את משמעותם לשמוע סיפורים מהפולקלור של מערב אפריקה ויחד עם זאת ללמוד טכניקת ניגון ומקצבים השייכים לדג'מבה, שיהיה בהצלחה!
בחלק השני של המאמר אדון בהיסטוריה של הדג'מבה ופולקלור והמיסטיקה הסובבים סביב התוף, אספר לכם איך מכוונים ומותחים את הדג'מבה שלכם ועל ניסיון של חברת רמו לחכות את צלילי הדג'מבה המקורים. בנוסף אחשוף את סיפורם של מתופפים אשר הדג'מבה הוא הרבה יותר מניגון ותיפוף זו היא דרך חיים.
בברכה,
דודי בר יוסף
"מתופפי המדבר"
שלום לכולם,
אני שמח להגיש בפניכם את חלקה הראשון של כתבה על תוף הדג'מבה. התוף שחדר לתודעה הישראלית בראשית שנות התשעים, הפך ליותר ויותר פופולרי בקרב מספר נגנים לא קטן, אולם הרבה מתופי הדג'מבה מקשטים סלונים ומעלים אבק במחסנים. זה הזמן להתנתק ולצלול למאמר שיגלה לכם צדדים נוספים שלא הכרתם הקשורים למסורת תופי הדג'מבה.
רוצים דג'מבה משלכם?
אם גם אתם הגעתם להחלטה שאתם רוצים דג'מבה רגע לפני שאתם רוכשים דג'מבה, הפוסט הזה בשבילכם. אם חשבתם לקנות דג'מבה משומש בשביל לחסוך כמה ג'ובונים... צר לי לאכזב אותכם, כלי נגינה בעיקר אקוסטיים, מאמירים במחיר עם השנים. אז כאשר אתם רוכשים אחד מוטב לקנות אחד כזה שבמשך השניים ישתבח.
למה צריך לשים לב?
שלמות העץ - העץ חייב להיות שלם וללא סדקים, תיזהרו מאוד מטרמיטים, אפשר לזהות אותם בקלות הם יוצרים חור דק ומאבקים את המקום בו הם נמצאים. מיותר לציין מה גודל הנזק של הטרמיטים. בדקו שהעור ללא קרעים וללא פצעים שעלולים להיקרע בהמשך. בדקו אם החבלים שלמים ולא מחוברים באמצע, אולם הדבר החשוב ביותר לטעמי הוא ההתחברות שלכם לצליל נגנו על מספר תופים, נגנו בעמידה ובישיבה, הרגישו את המשקל וגודל התוף האם הוא מתאים לכם מבחינת המידות? תוף הדג'מבה ילך אתכם שנים בדרכים ולהופעות אז רצוי שהוא יתאים לכם בדיוק. דבר נוסף חשוב לא פחות הוא הכייס לתוף, לא קונים תוף ללא כיסוי, הכיסוי שומר על התוף מפני פגיעה ומשינוי מזג אוויר, כייס טוב עולה בסביבות ה200 ש"ח והוא יגן ישמור על התוף למשך שנים רבות.
פרטים יבשים...
תוף הדג'מבה עשוי גזע עץ קשה, איתם נמנים עצים מסוג גווני, לנקיי ודגורה יש עצים חלשים יותר כמו האירוקו ממנו עושים גם את תופי הפלנגו של גאנה, הדג'מבה משתבח עם הזמן כאשר העץ מגיע לרמת יבוש מרבים, הצלילים נשמעים כמו חרסינה בתופים שעברו תהליך יבוש ארוך וטבעי, על גוף העץ מלבישים עור שנפשט מעז בדרך כלל אולם יש מקומות בהם משתמשים בעור של אנטילופה. את העור מעבדים מגלחים ומרדדים לפני ההלבשה הסופית. החיבור של התוף לעור נעשה בסיוע של טבעות ברזל האחת מורכבת על חלקו העליון של התוף והשנייה בתחתית התוף, בניהם משחילים חבל ארוך ובתהליך מתיחה שדורש מיומנות מותחים את העור לתוף.
אחרי שקנינו תוף הגיע הזמן לנגן!
אם קדחת הדג'מבה תפס גם אותכם אני ממליץ בחום ללמוד לנגן עליו. הרבה פעמים שאלתי נגנים שביקשו לנגן בלהקה שלי מתופפי המדבר, אצל מי הם למדו לנגן? התשובות הפופולריות היו לא למדתי, אני יודע לנגן לבד, יש לי חוש קצב ואני לא צריך ללמוד, הרשו לי לומר לכם גם אם אתם נגנים מקצועיים על כלי הקשה ותופים, גם אם אתם נגני דרבוקה או מערכת תופים, אני ממליץ לכם בחום לקחת כמה שיעורים בדג'מבה, ללמוד דג'מבה זה ללמוד את התרבות של אנשי המלינקה ונשות הסנופי ללמוד שירים, להבין את משמעותם לשמוע סיפורים מהפולקלור של מערב אפריקה ויחד עם זאת ללמוד טכניקת ניגון ומקצבים השייכים לדג'מבה, שיהיה בהצלחה!
בחלק השני של המאמר אדון בהיסטוריה של הדג'מבה ופולקלור והמיסטיקה הסובבים סביב התוף, אספר לכם איך מכוונים ומותחים את הדג'מבה שלכם ועל ניסיון של חברת רמו לחכות את צלילי הדג'מבה המקורים. בנוסף אחשוף את סיפורם של מתופפים אשר הדג'מבה הוא הרבה יותר מניגון ותיפוף זו היא דרך חיים.
בברכה,
דודי בר יוסף
"מתופפי המדבר"
דודי בר יוסף מנהל אומנותי של להקת מתופפים מתופפי המדבר
ניהול תוכן בנושא חינה לפורטל החינה הישראלי
חוגגים בר מצווה בכותל כל המידע הנחוץ לבר מצווה מושלמת!
ניהול תוכן בנושא חינה לפורטל החינה הישראלי
חוגגים בר מצווה בכותל כל המידע הנחוץ לבר מצווה מושלמת!
