מכתב גלוי לרב יואל בן נון מ-2005 על רקע תנועת המרי הכתומה של ציבור חובשי הכיפות הסרוגות 

מכתב גלוי לרב יואל בן נון מ-2005 על רקע תנועת המרי הכתומה של ציבור חובשי הכיפות הסרוגות

כתב: נמרוד נוי,

ינואר 2005

ליואל בן נון שלום רב,

קראתי את הראיון שקיימת עם ארי שביט במוסף הארץ ב- 28/1/05 . ראשית תרשה לי לקרוא לך ידידי. מזה מספר שנים אנו נפגשים, אומנם לא באופן אישי, במסגרת הפורום האסטרטגי של המועצה הציונית ובפעילויות אחרות של המועצה. קראתי את דבריך ונדהמתי מעוצמת השתלחותך חסרת הרסן בכל מה שזז מסביב ושאינו גוש אמונים ומקור הכוח הגאולי משיחי שלו בקרב הציבור: ראש הממשלה אריק שרון, השמאל, בית המשפט העליון, התקשורות. במיוחד חסר היה לי חשבון הנפש הפנימי הנוקב שלך ושל חבריך. איפוא טעיתם, היכן האחריות שלכם. זהו האלף בית של כל דיון עמוק ורציני. בעבר הדת היתה חזות הכל. היא נתנה תשובות לאדם המאמין בכל ענין וענין. כיום ישנן מערכות חוץ דתיות רבות ביניהם הפילוסופיה, הפסיכולוגיה, המדע, התרבות, האמנות, הלאומיות, המדינה הדמוקרטית המודרנית ועוד. הניסיון להתמודד עם המציאות החיצונית בכלים הלקוחים מהחוויה הדתית בלבד מבטיח מראש משבר אמוני עתידי רב ממדים. להעמיד את הציונות רק על נושא ההתישבות זו רדוקציה של המציאות. הציונות היתה בראש וראשונה תנועה מהפכנית שבאה לתת תשובה הולמת לאקזיסטנציה היהודית בגולה שלא על דרך הדתיות. ההתישבות בכל חלקי ארץ ישראל זה ערך חשוב ביותר בציונות אבל הוא מעולם לא היה ללא כל תנאי ובחזקת יהרג ובל יעבור. הנך יודע ודאי טוב ממני שערכים כמו ברית, אמנה, ריסון וגבולות הם ערכי יסוד כמעט ביהדות. פריצת כל הגבולות כיום של גוש אמונים ותומכיהם היא בבחינת חילול שם שמים ועבודה זרה, והתיחסותכם המיטית כמעט לאדמה היא בחזקת עבודת אלילים.

הדמוניזציה שאתה וחבריך עושים לשמאל אין לה כיום כל אחיזה במציאות החיצונית והיא יותר תוצר של דמיונכם. אומנם המערכת הפוליטית שומרת, באדיקות רבה לצערי, על המסגרות שיצקו האבות המיסדים אך הלך הרוח כיום בשני נושאי הענין החשובים של חיינו כמו חברה וכלכלה ושלום ובטחון נוטה יותר ויותר למרכז והוא משותף למרבית הציבור בישראל, מן הימין ומן השמאל. לחשוב שכל מה שדרומה מהליכוד הוא שמאלנות המזוהה עם התרחקות מהיהדות ופוסט ציונות זה לחיות בגטו מרוחק מן המציאות. נכון ישנו גם שמאל קיצוני שכזה אבל הוא מיעוט הבטל בשישים.

מסע הדלגיטימציה שאתה וחבריך נוקטים בו נגד ראש הממשלה הוא שערורייתי ממדרגה ראשונה. גם אני, כבוד הרב יואל בן נון, הייתי רוצה שמדינת ישראל תשתרע על כל שטחי ארץ ישראל מן הירדן ועד הים, אבל מה לעשות והנני מכיר במגבלות הכוח ומבין שבנתונים הגיאופוליטים והעולמיים של היום זה לא ניתן להשגה. המציאות חזקה מכולנו ולחשוב כי מי מאתנו יכול לתמרנה ולכופפה לרצונו האישי, מן תכנון מטפיסי שכזה, היא כפירה בעיקר וחילול השם או לחילופין משיחיות. אפשר לבוא בטענות שונות כלפי ראש הממשלה מימין ומשמאל וניתן גם להתפלמס עמו ולבקרו אבל עד כאן ולא יותר. גם אם יש דפיציט מה בתמיכה שיש לו בציבור הוא פועל באופן דמוקרטי, זה המנדט שלו וזו אחריותו העליונה. אני מאלה המתנגדים למשאל עם בעיקר מן ההבטים המקצועיים של הדבר שלא כאן המקום לפרטם. בחירות לדעתי עדיפות על משאל עם, וכך או כך הן תתקיימנה בקרוב גם אם יהיה זה לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. ראש הממשלה הבין, גם אם במאוחר, שאין ברירה ואם חפצי חיים אנו יש להפרד מן הפלשתינאים. ההתנתקות מרצועת עזה איננה בשום פנים ואופן תחילת הסוף של המפעל הציוני אלא להפך. הרציונל שלך וחבריך בענין זה ניתן לתקיפה מנקודות רבות ובכל מקרה אין הוא היחיד על במת הרעיונות האפשריים ודיונים מקצועיים רבים מציגים גם אפשרויות אחרות ברות התכנות ובסבירות גבוהה יותר של הצלחה.

עת להדברות אך עת גם לחשבון נפש אמיתי. החילוניים והציבור הנאור בכללותו, הכולל בתוכו גם ציבור דתי לא קטן, איננו בשום פנים ואופן אויבם של המתנחלים והציבור התומך בהם. אך בלחש אל תוך אוזניך אומר לך כי הציבור שאותו אתם מובילים והדרך שאתם הולכים בה מהלך אימים על כולנו. כן יואל, ים הכיפות הסרוגות המתגלה לעינינו מדי יום בשידורי הטלביזיה - גברים, נשים, ילדים וטף - הציבור המאורגן הזה, יוצא המסגרות הדתיות למיניהן מגן הילדים, דרך בית הספר הממלכתי דתי, תנועת הנוער בני עקיבא, ישיבות, אולפנות, רבנים, בתי הכנסת והמפלגות הדתיות יש כאן משהו שחייב להביא בסופו של ענין למשבר ולהתנקשות עם המציאות החיצונית ושאר עם ישראל - מן הצלחה של כשלון ידוע מראש ובמילים אחרות כשלון לתפארת. אני קורא לכם לחזור לכלל ישראל ולציונות. בידקו בציציותכם עד כמה דחקתם את ציבורכם אל תוך הגטו וסגרתם עליו. בדקו עד כמה התרחקתם מאותו שיתוף הפעולה החיובי של הציונות הדתית עם הזרם המרכזי של הציונות בימיו של דוד בן גוריון. אין לכם מונופול על התבונה. היו צנועים וענווים. ביטול ישיבות ההסדר הוא צעד ראשון וחשוב בכיוון החזרה אל עם ישראל והציונות. ריסון הרבנים והתעקשות על כך שמקור הסמכות בעניני ניהול המדינה המודרנית ישאר תמיד בידי המדינה על מוסדותיה הדמוקרטים השונים, הוא עוד נדבך בכיוון זה, וכך גם השאיפה לביטול המפלגות הדתיות למיניהן ושילובן במפלגות הגדולות במסגרת עתידית של מעבר לשיטה המבוססת על שתי מפלגות גדולות, והשאיפה לצמצום המסגרות החינוכיות הנפרדות ושילובן ההולך וגובר במערכת החינוך הממלכתי-כללי.

ולסיום, החיים חזקים מכולנו, כאמור. ככך הפניית הכעס שלכם כלפי ראש הממשלה וכל מי שאיננו אתם הוא לא במקום גם אם פה ושם ברמה הפחות עקרונית ניתן לקבל טיעונים כאלה או אחרים שלכם ולהסכים עמם. לחזור אל המציאות ולהתמודד עמה על דרך היצירה ולא על דרך הגאולה והמשיחיות היא עיקר המאמץ שאתם כמובילי ציבור צריכים לעשות ולא תינקו מאחריותכם זו.

שלך בידידות, נמרוד נוי