מעמד האישה: מה נשים ויועצות רוצות? 

רקע כללי:
יש חוק, יש פעילויות, אין חזון, אין אסטרטגיה, אין שימוש במתודולוגיה לתכנון ובקרה אסטרטגית -BSC , אין ניהול פעילות בשטח על פי MBO- יעדים ומדדים, אין תרבות ארגונית, אין מחקרי שטח יישומיים, אין TQM לבקרת איכות של תהליכי העצמה.



חוק ביועצות בישראל
מרגע שנחקק החוק למינוי יועצת לראש העירייה "חוק הרשויות המקומיות (יועצות לענייני מעמד האישה) התש"ס 2000, עבר מעמד האישה בישראל שינויים ותמורות. רק בחלק מתוך 256 הערים והמועצות מונו יועצות, רוב היועצות מנהלות את ענייני מעמד האישה כמשרה נוספת, מעבר למשרה רשמית בעירייה/ מועצה, ובנוסף, מתפקדות לרוב ללא תקציבים, או בתקציבים שאינן משקפים, לא את חשיבות הנושא ולא את היקפי הפעילות, שהן מבצעות, ו/או את אלה, שהן נדרשות לייצר, הלכה למעשה בשטח.


הדרכות להעצמת נשים
עשרות אלפי שעות הדרכה מועברות מידי שנה, בנושא "מעמד האישה", באמצעות סדנאות, קורסים, פרויקטים, הרצאות, ימי עיון והשתלמויות. מעולם לא נעשה מחקר יישומי בשטח, שבדק את התהליכים, את איכויותיהם, כדאיותם ובעיקר את תוצאותיהם, עבור הנשים עצמן, עבור הארגונים ועבור החברה בכלל.

הכל בשיטת "ניסוי ותעייה"
כתוצאה מכך, כל הפעילויות מנוהלות בשיטת "ניסוי ותעייה":


מה אין?
1. אין מידע מרוכז המציג את הקשר בין התהליכים השונים לקידום מעמד האישה בישראל

2. אין מרכז למידה ליועצות/ ממונות וקובעות מדיניות, אשר באמצעותו תוכלנה, לגבש אסטרטגיה, התואמת את צרכי ויכולות החברה ולהפכה לתוכנית עבודה ממוקדת מטרות, יעדים ובדיקת הצלחות.

3. אין יעדים ומדדים לבחינת מקצועיות ההדרכות, הואיל ואין מסלול הכשרה ייעודי של מרצות/ מנחות /יועצות בתחום העצמה ומנהיגות.

4. אין דרישות כניסה, ובנוסף, אין ייצוג הולם למנחות מקצועיות בתחום העצמה, בעלות יכולות וידע מתחומי מנהל עסקים/ שיווק/ כלכלה. מרבית העוסקות בתחום, מגיעות מתחומי מדעי החברה, עם אוריינטציה טיפולית ולא יזמית/ עסקית/ כלכלית.

5. כתוצאה מכך, אין תרגום מעשי של אלפי שעות ההדרכה לתוצרים ממשיים בשטח.


STS מתחילה בביצוע מחקרי שטח
לחלל זה נכנסה חברת STS- Steps To Success. תאגיד שהוקם על ידי שירית בן- ישראל בשנת 2002, והוא מתמחה בהעצמה מעשית. החברה פועלת על בסיס אסטרטגית הגוונה: מחד משקיעה במחקרים וזיהוי הרגלי "צריכה" של שנים בתהליכי העצמה, מאידך, משקיעה בפיתוח מוצרים חדשניים, שייעודם, לקדם מעשית את הנשים, תוך מתן מענה ממוקד לצרכים הייחודיים שזוהו במחקרים. מובילה בתחום שינוי מעמד הנשים בשטח באמצעות מודלים ייחודיים, להעצמה אישית- חברתית- עסקית שפיתחה, המלווים ומגובים במחקרי שטח- יישומיים בכל שלבי התהליך.


רקע כללי למחקרי השטח
בין השנים 2003- 2006 ביצעה STS מחקרי שטח- יישומיים בקרב למעלה מ- 3,000 נשים, ברחבי הארץ, במסגרת תוכניות העצמה, יזמות עסקית, תוכניות שיווק, מיתוג עסקים קטנים ופיתוח מנהיגות. המחקרים נעשו ב- 15 ערים ומועצות בפרישה ארצית.


מי השתתפו במחקרים?
במחקרים השתתפו נשים מקשת רחבה של החברה: יהודיות וערביות, ילידות הארץ ועולות חדשות, דתיות וחילוניות, בגילאי 23- 55, כאשר המכנה המשותף לכולן הוא השתתפותן בתוכניות שמטרתן העצמה ופיתוח מנהיגות אישית.



תוצרי לוואי של הפרויקטים
1. ניהול מאגר מידע GNET- DATABASE של כ- 10,000 נשים שהשתתפו בתוכניות העצמה.

2. "נשים ופרויקטים"- מחקרי שטח יישומיים העוקבים אחר התפתחות תפישות, יכולות וביצועים של נשים בתחום ניהול פרויקטים חברתיים- קהילתיים.


מה בדקנו במחקרי השטח?
מחקרי השטח שביצעה STS בודקים תפישות, עמדות וצרכים של נשים בנושאים הבאים (רשימה חלקית):
נשים וכסף (פרסום 19.3.06 דה מרקר)
נשים ותמיכת משפחה בתהליכי שינוי (פרסום דה- מרקר, 16.30.06)
נשים ועסקים (פרסום 19.3.06 דה מרקר)
נשים ושינוי באמצע החיים (הוצג בכנס "שינוי באמצע החיים", מכללה למנהל, 22.3.06)
נשים ויזמות (פרסום דה מרקר, 20.3.06)
נשים ומיניות בקריירה ובעסקים (פורסם בתוכנית "ערב חדש", כתבה ב "לאישה")
נשים וגברים בחיים ובעסקים (בתהליכי עיבוד)


וכמה מילים על מחקרי שטח חדשים
בתקופה הקרובה, נשמח לשתפכן/ם בממצאי שני מחקרי שטח רחבי היקף, הנמצאים בשלבי סיום, בהם השתתפו 1,500 נשים וגברים (בכל מחקר):

1. "נשים ופרויקטים"- מחקר שטח- יישומי, הבודק תפישות/ אמונות/ עמדות ושינויים של נשים בנושא ניהול פרויקטים, אישיים- חברתיים/ קהילתיים- מקצועיים/ עסקיים.

2. מילון "נשים ופרויקטים"- מילון הנשים הראשון בעולם, בנושא נשים ופרויקטים, המשקף את תפישות הנשים במגוון נושאים, הרלוונטיים לתחום ניהול פרויקטים של נשים.



STS מאמינה בשיתוף בידע
על בסיס חזון STS וערכי הליבה שלנו, הנוגעים לשיקוף, שילוב ושיתוף במידע וידע, שצברנו, באמצעות תהליכי עבודה ומחקרי השטח שביצענו, מתוך כוונה לאפשר צמיחה והתפתחות של נשים מכל המגזרים בישראל, תוכלנה למצוא באתר הבית, שיעלה בקרוב, שכתובתו: WWW.STS4U.COM את אוגדן "ישרא 2006- מה שנים רוצות?", המכיל תמצית מחקרי השטח שביצעה STS, תקצירי מאמרים, על בסיס המחקרים ו"ארגזי כלים" לפעילות ממוקדת MBOליועצות.

אוכלוסיית המחקר:
בשנת 2004 יזמה הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה פרויקט ארצי, שכוונתו היה להכשיר 1,000מנהיגות חדשות, שתהיינה סוכנות שינוי חברתי ברחבי הארץ.


תחילת המחקרים
חברת STS החליטה לבצע חלק מפרויקטי המנהיגות. בתחילת הדרך, הענקנו לפרויקט הארצי את השם "פרויקט ה- 100", שם שהוטמע בקרב הרשות ויתר החברות, והפך לשם נרדף לתוכניות.

תחושתנו הייתה, שנעשה מצד הרשות, נסיון אמיץ לייצר תהליך חשוב, ושתהיה חשיבות מכרעת, לאופן בו ינוהל התהליך בפרישה ארצית ובהיבט האסטרטגי. לפיכך, החלטנו להקצות משאבים רבים, לביצוע מחקר ארצי, בקרב משתתפות הפרויקטים בערים בהם ביצענו את "פרויקט ה- 100". ביצענו מחקר שטח- יישומי, רחב היקף, ראשוני בישראל, שבדק אמונות, תפישות ועמדות של נשים בשלבים שונים של הפרויקטים.



מה רוצות נשים בעסקים?
ביצענו את הפרויקט הראשון של הקמת פורום נשות עסקים בשרון. פורום אליו חברו 12 יועצות וחברות מועצות, וכ- 140 משתתפות. במהלכו בדקנו תפישות ועמדות של נשים בתחילת דרכן העסקית, והשווינו לפורומים עסקיים אחרים שהקמנו. במחקר זה גילינו את המחסומים, הקשיים, המניעים והציפיות של נשים בעסקים- בתחילת דרכן, מעצמן, מהסביבה ומהיועצות.

פרישה ארצית של המחקרים:
המחקרים בוצעו בערים הבאות (סה"כ כ- 3,000 נשים):

? אשדוד
? באר שבע
ראשל"צ
מ.א. אשכול
רמלה
תל אביב
בת ים
רמלה
השרון
נתניה
שוהם
חולון
תל אביב
רמת גן
נתניה


אז, מה נשים רוצות?

1. מסקנת העל של המחקרים נוגעת לרצונן של כל המשתתפות לממש את עצמן, כאשר ההגדרה האישית של "המימוש העצמי" משתנה מאישה לאישה. מסקנה זו עומדת בסתירה לציפיות ודרישות היועצות והרשות, הנוגעות לייזום וניהול פרויקטים חברתיים למען הקהילה.

2. בוגרות הפרויקטים חוות "הארה" ראשונית, המייצרת תחילתה של הכרה אקטיבית, המעוררת רצון לקדם פרויקט אחד בלבד- את עצמן. הואיל ורוב משתתפות התוכניות הינן בגילאי 35 ומעלה, והואיל ורב שנותיהן הוקדשו למילוי וסיפוק צרכי הבית, המשפחה, הזוגיות, האימהות, עבודה, מעורר הפרויקט צורך ורצון מודחקים, לפעול, להשקיע, לטפח ולקדם את עצמן.

3. הדרישה לניהול פרויקטים חברתיים מתאימה ברמת בשלות, רק לחלק קטן מהנשים. מעבר לכך, אין לרוב המוחלט של הנשים כלים בסיסיים לניהול פרויקט, בין אם אישי ובין אם חברתי- עסקי ואחר.

4. חלק גדול מהנשים אינן מעוניינות לייצר כל שינוי בחייהן, או לזוז מ "איזור הנוחות" בו הן מצויות.

5. ביחס לפמיניזם: רב הנשים אינן מודעות לפמיניזם, לתכניו ולאפשרויותיו. לרב הנשים יחס אנטגוניסטי לפמיניזם.

6. ביחס ל"כלים": נשים רוצות כלים מיידיים לניהול עצמי.

ביחס ללמידה:

א. נשים מעוניינות להמשיך את תהליך הלמידה מרגע שסיימו את הפרויקט. בעצם, חלק גדול מהפרויקטים, שהנשים מוכנות לקחת על עצמן, הם תוכניות המשך, בתכנים המעניינים אותן, כדוגמת: שפת הגוף, אסרטיביות, פרזנטציה, תקשורת, שיווק עצמי ושיווק בכלל והעצמה אישית ועסקית.

ב. קיים פער גדול בין הלמידה התיאורטית להפנמה וליישום

ג. ההשקעה היחסית, הנדרשת לצורך יצירת תזוזה מעשית של אישה משתנה בהתאם ליכולותיה, מוטיבציה אישית, בשלות לשינוי והגדרת מטרה מדויקת לפעולה


7. גיבוש קבוצת פעילות תחת היועצת למעמד האישה תלוי במרכיבים הבאים:
- קשרים חברתיים בין הנשים
- קשרים אישיים מעבר להדרכות
- אישיות היועצת
- רמת הנשים (השכלה, תעסוקה, מצב משפחתי ועוד)
- מוטיבציה אישית של הנשים
- מארג הקשרים בין הנשים ליועצת
- כריזמה של המנחה ואיכות קשריה עם הנשים והיועצת.
- יצירתיות בפעילות תחת היועצת.


ומהי מסקנת העל?
מסקנת העל של מחקרי השטח בקרב כ- 3,000 נשים בפרויקטים הינה:

השפה (חשיבה ותפקוד) "המשימתית- תוצאתית" הדרושה לצורך שינוי/ ניהול פרויקט אישי- חברתי, איננה מוכרת לנשים/ ליועצות, ובכדי להצליח בשטח, יש להנחילה ולהכשיר באופן מקצועי את כל קהלי היעד המעורבים בתהליך:

המדריכות בפועל (צוות מקצועי)
היועצות למעמד האישה
המשתתפות (מיון למשתתפות)

וזאת באמצעות:
- הגדרת חזון
- הגדרת יעדים עסקיים
- בחירת אסטרטגיה ובקרת אסטרטגיה- BSC
- בניית תוכנית עבודה ממוקדת MBO (יעדים ומדדים)
- הגדרת מדדים להצלחה
- מיון וניפוי ע"פ ,מדד לניבוי האקטיביות" TM של STS לבדיקת כדאיות ההשקעה באישה
- הגדרת TQM לתהליכי העצמה

ולסיכום-
מרגע שנחקק החוק למינוי יועצת לראש העירייה "חוק הרשויות המקומיות (יועצות לענייני מעמד האישה) התש"ס 2000, עבר מעמד האישה בישראל שינויים ותמורות.

כיום,שש שנים אחרי, יש חוק, יש פעילויות, אין חזון, אין אסטרטגיה, אין שימוש במתודולוגיה לתכנון ובקרה אסטרטגית -BSC , אין ניהול פעילות בשטח על פי MBO- יעדים ומדדים, אין תרבות ארגונית, אין מחקרי שטח יישומיים, אין TQM לבקרת איכות של תהליכי העצמה.


כניסתם לתפקיד של שני הגורמים המשפיעים ביותר על מעמד הנשים בישראל, מרית דנון, המנכ"לית החדשה של הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה מחד, ועו"ד גדעון סער, היו"ר החדש של הועדה לקידום מעמד האישה מנגד מסמלת, תחילתו של עידן חדש, המתאים, יותר מכל ליצירת השינוי האסטרטגי המיוחל והטמעתו בשטח.