הגדרת היופי של החברה, דמיון וגורמי משיכה בין המינים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הגדרת היופי של החברה, דמיון וגורמי משיכה בין המינים 

מאת    [ 01/06/2009 ]
מילים במאמר: 2643   [ נצפה 5540 פעמים ]

 
 
מאי 2009
את הטריגר לפרק הבא ספקה האמרה- "הנשים היפות מבחינה קלאסית
צריכות להשאר לגברים נטולי דמיון" פרוסט. שהוביל אותי למשפט -
הגדרת היופי הקלאסי ו'המושלם' נוסח אפלטון ,נועדה לאלו חסרי הדמיון.
הפרק ינתח קלות את המשפט הזה ואת הרעיון שאחריו , מה שיוביל להתבוננות
מתוך הפילוסופיה הפרקטית על טבעו של האדם (כמו של שאר היצורים) לחפש
אי אלו אידיאלים הקשורים למשיכה הנובעים מהגדרת החברה את היופי של
המין השני (או הגדרותיו שלו) בבואו לפתח היכרות. לאחר שנראה בברור את
הקונפליקט הנוצר בחוייתו של כל אדם הנתון במצב אך טבעי זה כתוצאה ממאפייני
תרבות והשלכות של המח האנושי, ננסה למצוא מתוך הפילוסופיה הפרקטית
את ההבנה הבריאה של היבט זה של חוויתנו ובכך לאזן בין היצר הטבעי
והתרבות האנושית ולמנוע את הקונפליקט.
בפרק השני נפתח את מקומו של אידיאל היופי במשחק בין המינים.
נראה את התגלגלות האירועים בהיכרות הראשונית כאשר אחד הצדדים
מהווה את הגשמת מרבית האידיאלים עבור האחר. בפרק השני אנסה להראות
מהם התהליכים הטבעיים שסביר להניח שיתרחשו במצב כזה. בסופו של דבר
תהיה אף הסתייגות (מלווה בהסבר כמובן) מכל המסקנות ומכל הספקולציות
השונות שיוצגו כאן, כאשר הדבר נוגע לרגשות קיימים כבר ולהיכרות מוקדמת
והשפעותיהם על תפיסת האידיאל.

לפני שניגע בנושא עצמו , נזכיר תחילה את הפרק "דברים לא כתובים" / אוגוסט 2005 ,
בו עמדתי על הסיבות לכך שאני מסרב להעלות על הכתב היגיונות באשר
ליחסי בינו לבינה. הקו המנחה העקרי של הפילוסופיה הפרקטית בכתיבת הפרק ההוא
היה הרצון להמנע מקיבוע הדינאמיות ההכרחית להתפתחות קשר, קיבוע
הנובע מעצם כתיבת הדברים והשימוש בלוגיקה לניתוח תהליכים שמקורם רגשי
הוא ולא שכלתני. הסיבה בשמה פתחתי באיזכור זה באה על מנת להסביר
מדוע הפרק המוצג לך עכשיו אינו סותר את ההתנגדות ההיא.
ראשית, ההבדל בין כתיבת הגיונות על היחסים עצמם בין גבר לאישה
לבין כתיבת הגיונות על השלבים הראשוניים והתחילתיים של יחסים אלו
הוא הבדל משמעותי. שכן אין אני בא להכליל על סוג יחסים בין שני אנשים
מסוימים הנמצאים במצב רגשי, אלא שבפרק זה אני נוגע יותר במאפיינים הטבעיים
והתודעתיים של כולנו שמאפשרים לנו מלכתחילה לפתח איזהשהי מערכת יחסים.
שנית, הנגיעה בנושא הספציפי הזה ע"י הפילוסופיה הפרקטית התרחשה לאור
ההיתקלות בקונפליקט בלתי נמנע הנובע מהפער בין המאפיינים החייתים שלנו
ובין תפיסת התודעה האנושית שלנו. בעצם פרק זה בפילוסופיה הפרקטית לא מחפש
הכללות מהלוגיקה של בינו לבינה, אלא פרק זה תפקידו לתת מענה לקונפליקט
נוסף בהיבט חייו של האדם , למצוא הכללה לוגית המסתמכת על תפיסת התודעה
והשפעותיה על החוויה. הרי זו מטרת הפילוסופיה הפרקטית.

הגדרת היופי הקלאסי ו'המושלם' נוסח אפלטון ,נועדה לאלו חסרי הדמיון-
אפשר לכתוב פרק שלם סביב המשפט הזה שכן הרעיון שעומד אחריו
נשען על ניתוחים לוגיים של היבטים כמו זווית ראיה, יופי, הגדרות חברה ,דמיון
וכמובן רגשות . אנו נסתפק בהתבוננות שטחית במשפט הזה ורק בנגיעות
קלות ברעיונות שאחריו , הסיבה לכך היא שעיקר המסר של הפרק הזה הוא דווקא
בהשלכות הנובעות מפיתוח נוסף של אמירה זו. פרוסט,בשונה ממני לא נמנע
מלהכליל הגיונות על יחסים, הטענה שלו במשפט מעין זה היא -הגדרת היופי
המתייחסת למין השני (והמשתנה כמובן מעת לעת), נועדה למלא מקום
במחשבות האנשים אשר בשונה משאר היצורים החיים מושפעים רגשית מהתגובה
של החברה והתרבות בה הם חיים. בעצם, המקום שלטענתו באה למלא הגדרת היופי
נמצא בתודעתו של האדם,והתפקיד שבאה למלא ההגדרה היא כמענה לחוסר דמיון.
כלומר, אם היה האדם חי את חייו מתוך יצריו החיתיים נטו, האופן שבו היינו
מנהלים מערכת יחסים היה שונה. אך כיוון שלאדם תודעה מפותחת (וחברתית)
משופעים רגשותיו מתפיסתה ואי לכך ובהתאם לזו מחויב הוא להתגבר על הפער
בין הגדרות האידאלים התודעתיים שלו או של החברה ובין הרגשות. אמשיך ואומר
שאלו מאיתנו המבורכים בדמיון יכולים למלא את המקום הזה ולדמיין את היופי
של בתבן זוגם מתוך הרגשות שלהם וכך לראות את היופי האמיתי.
ואלו מאיתנו שחסרי דמיון זקוקים להגדרת היופי של אפלטון שתמלא את המקום הזה
כדי שיוכלו להתגבר על הפער ,למצוא את המשיכה ומשם לפתח רגשות.
ולכן - הגדרת היופי הקלאסי ו'המושלם' נוסח אפלטון ,נועדה לאלו חסרי הדמיון.

מה שרלוונטי עבורנו מהניתוח שלו את ההיבט הזה של היחסים היא
ההסתכלות על הגדרות היופי התרבותיות נוסח אפלטון והשפעותיהן על
תפיסת התודעה הפרטית של כל אחד מאתנו, הטריגר שעורר אצלי המשפט
הזה נוגע לתפיסת ה"אידיאלים".
אצל כל אחד מאתנו כמו אצל כל אחת משאר חיות הטבע קיימים מספר קריטריונים
המאפשרים לנו לאמוד את בתבן הזוג הפוטנציאלים באופן ראשוני ע"י ניתוח ויזואלי בלבד.
ההבדל היחיד והגדול בעניין הזה בנינו ובין שאר החיות בטבע, הוא שאצלם
מערכת הקריטריונים משרתת נאמנה את הגנטיקה ואילו אצלנו היא כפונקציה
יוצאת של הגדרות כלל החברה. היבט זה חשוב ומשמעותי שכן מקור האידיאלים
האלו (מבחנה אביולוציונית) הוא להבטיח את טיב הזן (מבחינה גנטית) ולהתאים
לכל פרט את התואם לו גנטית , כך לפחות הדבר אצל בע"ח (וסביר להניח שבבסיסו
כך הוא גם אמור להיות אצלנו).
לצורך המחשה נקח דוגמה - הטווס יפה הזנב מושך את הנקבה ומרשים
אותה במראהו, הנקבה מבחנתה מורשמת אולי מהיופי (הלא יוצא דופן)
של הזכר אך בו בעת המשיכה הזו נובעת מתוך סוג של הבנה שהטווס יפה התואר
נושא גנים 'טובים' שהייתה רוצה להעביר לצאצאיה. אצל האדם לעומת זו , האשה
תמשך לגבר יפה תואר העומד בהגדרות היופי שהציבה החברה והתרבות מבלי לייחס
חשיבות אמיתית כלשהי לגנטיקה או צאצאים, המשיכה שלה ליופי של המין השנינובעת
מתוך הרצון לקבל הכרה בחברה שהיא 'מחזיקה' בבן זוג יפה תואר.
מה שמחזק טענה זו היא העובדה שלא כמו בטבע שם הנקבה נמשכת לזכר 'ובוחרת'
אותו מתוך התאמה גנטית והזכר מבחנתו לא משנה לו איזו נקבה זו תהיה, אצל האדם
נראה הרבה פעמים כי הדבר הפוך - הזכר נמשך לכמה נקבות מסוימות ובוחר אותן
שלא מתוך התאמה גנטית אלא מתוך הסתכלות על הגדרות יופי , ממש כפי שהנקבה
נמשכת לזכר מתוך אותם מניעים. המשיכה הדו-כיוונית החזקה הזו השונה מדרך הטבע
להפגיש בין המינים מחזקת הטענה באשר לשוני בתפיסת האידיאלים בין האדם
לשאר חיות הטבע, ומובילה אותנו לאבן דרך הבאה בלוגיקה.

הגיונות אלו הובילו אותי לחשוב על אותם אידיאלים ועל הדרך לתת מענה
לפער הזה שנוצר בין המקור האבולוציוני של אידיאלים ובין השפעת מח האדם המופתח
(והתרבות) על תפיסת האידיאילים הללו. בשלב ראשוני ננסה לנתח עוד קצת את
האידיאלים האנושיים שיוצרים הגדרת יופי אצל מן דהוא.
אין ספק כי הגדרת יופי נשיגברי הוא פועל יוצא של הגדרות תרבות , אם לפני
כמה מאות ספורות היופי הנשי התבטא בגוף המלא , הרי שאצלנו הדבר הפוך
ודווקא הגוף הרזה מוגדר כיפה (מבלי להכנס עכשיו למי מגדיר יופי בתרבות עצמה).
היבט זה כשלעצמו מחזק אף הוא את הטענה בפסקה הקודמת שכן אם הגדרת האידיאיל
אצל האדם הייתה לצורך שימור גנטי לא הייתה שום סיבה שהיא תעבור שינוי כה משמעותי בזמן כל כך קצר יחסית.

אם ננסה לצמצם את גורמי המשיכה בין המינים רק לכדי הגדרת
היופי הקלאסי (האידיאל שיצרה התרבות) הרי שניתקל במספר בעיות שיש
לתת עליהן את הדעת - ראשית הרי ברור לכל שיש שוני בין גורמי משיכה בתוך
הזן האנושי עצמו ,לצורך העניין אחד יכול להמשך יותר לבת זוג שחומת עור
לעומת אחר שיעדיף את בהירת עור. כמו כן, אנו נתקלים לעיתים קרובות באינדוידואל
אשר נושא אידיאלים השונים במהותם מהגדרת היופי של התרבות ולפעמים
אף סותרים אותה , לא נוכל להגיד על אחד כזה שאינו חלק מהתרבות (או המין האנושי)
ועם זאת אין ספק שגורמי המשיכה אצלו לא עומדים בהגדרת היופי הקלאסי של התרבות.
יתרה על כך אנו מכירים גם את תופעת המשיכה החד מינית שקיימת בתרבותנו.
תופעה זו, אם כי לאו דווקא בהכרח מהיבט היופי , היא בהחלט אחת
התופעות המעניינות. אמנע מהלהכנס אליה פשוט כי היא בהכרח מובילה
להיבטים עמוקים יותר בחקר התודעה, ואסתפק בהיבט הגדרת היופי של
מושא המשיכה המוכתבת אף היא מתוך הגדרות יופי של החברה או של הפרט.
היבט זה הוא ההיבט המרכזי ולכן נשליך אותו גם על שאר הדוגמאות של'יוצאי הדופן'
שלא נמשכים בהכרח לאידיאל היופי האוניברסלי של תרבותם.
הבדלים אלו בין גורמי משיכה של פרטים שונים בתוך המין האנושי מהווים
כשלעצמם נדבך נוסף לשוני שהזכרנו קודם בין מערכת הקריטריונים שיוצרת
משיכה בין המינים אצל בע"ח לבין זו אצל האדם.

אם כן, לא ניתן לצמצם את גורמי המשיכה בקרב המין האנושי להגדרת
היופי הקלאסי המוסכם של התרבות, מה שמוביל לפיתוח נוסף של רעיון
תפיסת אידאיל היופי והשפעותיהם של התרבות והתודעה בהקשר הזה.
אם אצל בע"ח קיים אידיאל מנחה ואחיד למשיכה בין המינים
(ותפקידו הוא שיבוח גנטי) הרי שאצל אדם קו המנחה הזה הוחלף בהגדרת היופי התרבותי
ואף זו אינה גורפת לכלל הפרטים במין האנושי.
מכאן נוכל לקבל את ההבדל הזה בין בע"ח השונים לבין בני האדם ולהתמקד
יותר בהגדרת האדיאיל אצל האדם.

העובדה כי קיימת הגדרת יופי בחברה , לצד העובדה כי הגדרה זו אינה גורפת
הובילה אותי לפתח את אידיאל היופי אצל האדם למושג חדש שיקרא -" אידיאל הפוך ".
מושג זה נולד לאור היכולת של כל אחד לטעון כי הוא אינו מחזיק באידיאל היופי
של החברה אלא הוא מחזיק באידאל יופי משל עצמו, או לחילופין לטעון
כי הוא אינו מחזיק באידיאל יופי כלשהו אלא מקור המשיכה שלו הוא בכלל מצב מנטלי.
טענות מהסוג הזה כביכול מבטלות לחלוטין את ההנחה כי קיים אידיאל יופי
המהווה גורם ראשוני למשיכה וליצירת יחסים. אידיאל הפוך הוא
מצב שכולנו חווים, הוא מתאר את הגורמים שמבטלים את המשיכה.
אידיאלים הפוכים הם כל אותם קריטריונים שאנו מחזיקים שימנעו מאתנו
לפתח איזושהי משיכה למי שעומד מולנו. גם אם אדם לא מחזיק באידיאל היופי
של החברה וגם אם הוא אפילו לא מחזיק באידיאל היופי של עצמו , נקודת ההנחה
שלי היא שעדיין קיימים אצלו מגוון אידיאלים הפוכים.
כלומר, גם אם אדם לא יודע להגיד באופן חד משמעי לאיזה אידיאל יופי
הוא נמשך במין השני , הוא בוודאי ידע להגיד אילו דברים הוא מוצא כלא מושכים ואפילו
אלו דברים ימנעו ממנו לפתח איזהשהי התעניינות שתוביל למשיכה ראשונית.
אידיאל הפוך שנותן לכל אחד מאתנו את הגדרת 'מה לא', הוא חלק בלתי נפרד
ממערכת הקריטריונים שלנו כמו של בע"ח. אלא שאצלנו בשונה מהחיות
נראה שאידיאל הפוך זה החליף את אידיאל היופי האחיד של החברה.
תהליך זה הגיוני וסביר שיתרחש פשוט לאור העובדה שבמין האנושי יש הרבה משמעות
להסתכלות סובייקטיבית של הפרט, הגדרה גורפת למהו יופי ומה מושך במין השני
לא יכולה להחזיק במין האנושי.

עם זאת , הרי ברור לכולנו שהיא קיימת.
וכבני תרבות וכחלק מהחברה אף ברור לנו מהי הגדרת היופי
של תרבותנו (כלומר היא גורפת). כיצד דו הקיום הסותר הזה מתיישב?

ראשית יש לנו כבר את 'האידיאל ההפוך' שמהווה אלטרנטיבה להגדרת היופי
ובכך מאפשר למי שחפץ בכך לוותר עם אידיאל היופי (המוכתב מהגדרות התרבות)
ולהחזיק רק באידיאלים הפוכים
.
ולעיקרו של עניין, כאן גם נכנסת האמירה "הגדרת היופי הנשי ...נועדה לגברים חסרי דמיון" .
מרגע שהחלה האנושות לתפוס תאוצה בכוון התפחות ציזויליציונית
במקביל להתפחות אבולציונית, החל גם תהליך ההתרחקות ממאפיינים החייתים
של כל היצורים. התרחקות זה באה לידי ביטוי במגוון רחב של היבטים, כאשר במרכז הבמה
עומדות כמובן התודעה האנושית והקולקטיביות החברתית.
בהקשר שלנו אפשר להבין התרחקות זו ביחס לגורמי המשיכה בין המינים
ומערכת הקריטריונים של החיות שהצגנו קודם.
משהתרחק האדם מגורמי משיכה תלויי התאמה גנטית נטו (כשאר היצורים)
והחל לחשוב על המאפיינים אותם היה רוצה למצוא בבת זוגתו , נתקל הוא
באותם קשיים שהזכרנו כאן בתחילת הפרק. קשיים להגדיר את הדברים לאור העובדה
שיש רגשות המשנים את התפיסה מרגע לרגע בתוך חווית חייו,
מצב זה הוביל לצורך בהסכמיות כלשהי בין הפרטים במין האנושי באשר
למה הוא אידיאל המשיכה בין המינים.
אידיאל שיאפשר איזושהי משיכה מודעת ראשונית בין המינים. הסכמיות זו
המבוססת כמובן על רציונל (שכן מקורה במילים ותקשורת) קיבעה את הגדרת היופי בתרבות.
הגדרת היופי של התרבות בצורה אפלטונית-רציונלית הרחיקה את המין האנושי
עוד יותר מגורמי המשיכה המבוססי גנטיקה , אך בשל תודעתו של האדם היא בלתי נמנעת.

אלו מאתנו שהתברכו בכלי הדמיון הבריא יכולים להשתמש בו, ולהתאים את 'הגדרות היופי'
שלהם מהמקום הרגשי. כך להשאיר לטבע לעשות את ההתאמה הגנטית.
ואילו אלו מאתנו חסרי הדמיון זקוקים להגדרות החברה את היופי כתשובה
לשאלה המיותרת -מה 'מושך' אותו , כדי לאפשר להיכרות להתממש ולרגש להתפתח.
ועל כן - "הגדרת היופי הנשי נוסח אפלטון נועדה לגברים חסרי דמיון ".

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת היא קיצוניות הגדרת היופי עד למושג הפנטזיה.
פנטזיה או בגרסה הנשית "האביר על הסוס הלבן" , היא פיתוח הגדרת היופי
של התרבות אצל תודעה פרטית של אינדוידאול עד לקיצוניותה הבלתי ניתנת להשגה.
עניין זה מתפתח לכוונים נוספים , אך נשאיר זאת לפרק הבא.
בנתיים נוכל להסתפק בהבנה הפשוטה כי על פי רוב ישנה ידיעה
כי מושאי הפנטזיה בהכרח לא יכולים להיות מושגים, עם זאת זה לא מונע
מאתנו לשאוף להשגתן. תעתועי תודעה אלה הם ביטויו של הדמיון המזכיר לנו
כי הוא כחלק בלתי נפרד ממשחקי המשיכה בין המינים.

מה לכל זה ולפילוסופיה הפרקטית -
ידוע לנו כבר כי הגדרת המושגים עוזרת בהבנת הסיטואציה ובהתמודדות איתה.
אך מעבר לכך, כמו שכבר הזכרתי בפרקים קודמים, תפקידם של הכלים העומדים
לרשות תודעת האדם הוא לסייע בשיפור חויית חייו.
שימוש בכלי הדמיון בהקשר שהפרק עוסק בו ובשילוב מאוזן עם המושג 'אידיאלים הפוכים'
יאפשר לאדם לפתח משיכה למין השני מהמקום הרגשי גרידא. כלומר, משיכה
והגדרת יופי המתאימה בדיוק לסיטואציה ולפרטים המשתתפים בה, הגדרת יופי
שמקורה לא ב"מהו יופי?" . אלא הגדרת יופי שמקורה בדברים הקטנים ובהבעות הקטנות
של מושא המשיכה שנוגעים בך במקום הרגשי , והם מה שעושים את הצד השני
מושך ומגדירים עבורך מהו יופי.
הדמיון משחק תפקיד חשוב בהתגברות על הגדרת היופי של החברה בכך
שהוא מאפשר לך להשלים את "הפערים" בעזרת הרגשות שמובילות אותו,
מישהו אמר פעם: "הדמיון מאפשר לך להשלים את הפער בין השיניים של בןבת זוגך,
ובסופו של דבר למצוא את ה'פער' הזה כמושא משיכה בפני עצמו".

אך כיצד יתאפשר מצב זה אם מלכתחילה הדבר שמאפשר משיכה ראשונית
הוא אידיאל היופי או האידיאל ההפוך -
ובכן, ישנם לא מעט גורמי משיכה הידועים לנו והמשויכים באופן ודאי למשיכה גנטית
(דוגמת משיכה על בסיס ריח) , אם יצליח האדם לאפשר לסימנים מהסוג הזה
לחדור מבעד לאידיאלים שלו הרי שבכך יאפשר לטבע להפגיש עמו את התואם לו גנטית,
ומשם המשיכה על בסיס יופי תהיה מהמקום הרגשי.
מצב מעין זה הוא לא תהליך ארוך של עבודה עצמית ועקירת הרגלים, מצב זה הוא
מצב המבוסס על התודעה ותו לא. תפיסת הדברים לאור כל הנאמר בפרק זה מולידה
באופן אך טבעי את דפוס ההתנהגות הרצוי, ההסתכלות השונה מובילה בהכרח לתגובה שונה.
כשם שתודעת האדם יכולה לא פעם ל'סבך' את חווית החיים, הרי שברגע שמגדירים
עבורה את הנתונים בצורה שלא מובילה לקונפליקטים היא דווקא מועילה וחיונית לה.

נסכם חלק זה כך - מערכת הקריטריונים המולידה את אידיאל המשיכה
בין המינים קיים בנו כשם שהוא קיים אף בשאר יצורי הטבע.
כתוצאה מ"ההתרחקות" מן האינסטקים החייתים לאור התפתחות ציוילציונית ותרבותית,
שמקורה במח אנושי מפותח ותודעה, נדרש המין האנושי להגדיר מילולית את אידיאלי משיכה אלו.
בתוך כך התרחק עוד יותר ממאפייניו החייתים, ומערכת הקריטריונים שנועדה
לשרת את הגנטיקה הוחלפה במערכת קריטיונים הנמדדים על פי אמות מידה חברתיות.
כך נולד אידיאל היופי השונה במהותו מאידיאל ההתאמה הגנטית. הגדרת אידיאל היופי
של התרבות האנושית תפסה חשיבות רבה (לאור הקולקטיביות החברתית) ומשחקת תפקיד
מרכזי בתודעת האדם עד כדי כך שלעיתים קרובות היא מבטלת את
האידאיל הטבעי שתפקידו להבטיח התאמה גנטית.
פעמים רבות כל כך אנו מוצאים את אידיאל היופי (או האידיאל ההפוך)
מונע משני אנשים להתקרב , משתי סיבות אפשריות : 1- הצורך החברתי לקבל הכרה
בחברה ביכולת שלך להגשים את אידיאל היופי, או לחילופין החשש מפני
תגובות החברה אם תראה עם פרטנר שאינו עומד בהגדרת היופי. הקונפליקט
בין ההגדרה הקולקטיבית ובין התחושות הפרטיות,והחשיבות שבתפיסת האדם
את עצמו מתוך איך שהחברה רואה אותו יכולים למנוע משיכה ראשונית ובכך למנוע היכרות.
2 - לא מתקיימת שום משיכה שכן גורמי משיכה במקרה כזה מקורם אך ורק מאידיאל היופי.
כך או כך בשורה התחתונה היכרות לא תהיה ורגש לא יתפתח ,
שכן במצב כזה התפתחות הרגשות תלויה בראש ובראשונה על משיכה שמוקרה בהגדרת יופי.

הכלי בארסנל תודעת האדם המאפשר להתגבר על הקונפליקט הזה הוא כלי הדמיון.
דמיון משחק תפקיד חשוב בתוך התפתחות הרגשות והיחסים ובתפיסתנו את הצד השני,
שימוש בדמיון בהקשר הזה יבוא לידי ביטוי ביכולת של האדם להביט מעבר
למה שרואות עניו (כשם שהוא מביט ומדמיין את העתיד). יכולת זו להסתכל על
מי שמולך מעבר למה שרואות העניים מבטלת את הגדרת היופי התרבותי והקולקטיבי,
ומאפשרת הגדרת יופי חדשה המבוססת על התחושות הפנימיות המתפתחות
מעצם הנוכחות ליד.
בצורה כזו נאפשר לאידיאל ההתאמה הגנטית לגעת בנו ולפתח את המשיכה
בעקבות הרגשות ולא רגשות בעקבות המשיכה.
ההבנה הרחבה יותר כי - הגדרת היופי הקלאסי ו'המושלם' נוסח אפלטון נועדה לאלו חסרי הדמיון, כוללת בתוכה גם את הקונפליקט וגם את הפתרון.


כפי שכבר ציינתי בתחילת הפרק זהו החלק הראשון במאמר הנוגע באידיאל היופי.
בפרק הבא נסתמך על המסקנות שהושגו עד כה ונראה מהם הקונפליקטים הנוספים
האורבים לאלו השמים את אידיאל היופי התרבותי כגורם המשיכה הראשוני
וכתנאי הכרחי לאפשר מקום רגשי. הקונפליקטים הנוספים נוגעים באינטרקציה בין
שני המינים, כאשר מושא המשיכה מודע לעובדה כי מי שעומד מולו מחשיב אותו
כאידיאל היופי, כיצד סביר שיגיב - ומהם הקשיים הצפויים בנסיון התפתחות היכרות כזו -


" רק על עצמי לספר ידעתי " :
בשונה מלהעיד על הטקסט עצמו, היכולת להעיד על עצמי היא דרך הצגת הדברים שהובילו לאן שאני היום 'קצת מעבר' ו 'היום' תוכל לקרוא בכרטיס הפרופיל שלי.
לפרופיל : http://www.articles.co.il/author/3465
לבלוג: http://blog.tapuz.co.il/allandnothing
לבקשות מיוחדות: http://www.bizreef.co.il/biz/MaorShir/mamrim-ktzrim-o-arokim-am-ngiot-pilosopya
לתגובות הערות והצעות צור קשר ב: maorshir@gmail.com
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב