זיכוי נאשם מאשמה של אי ציות לתמרור בשל חוסר יכולת להציג ראיה כי התמרור הוצב כדין 

ת"פ 16523/08, מדינת ישראל נ' ברונקש אילן

כב' השופט: א' טננבוים


19.05.2009

העובדות:
1. הנאשם קיבל הודעת קנס (דו"ח) משוטר על כך שלא ציית לתמרור.
2. הנאשם הופתע מהתמרור וסבר כי התמרור הוצב בצורה לא נכונה ולא כדין, ואם כבר יש להציבו, יש להציבו אחרת.
3. התביעה לא הצליחה למצוא את המציב/ה האלמוני/ת של התמרור ולא להמציא כל תיעוד מתאים לכך.

ההכרעה:
1. תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961 שעניינה אי ציות לתמרורים קובעת כי נאשם לא יכול לטעון דבר כנגד התמרור אלא אם כן יוכיח הוא כי התמרור הוצב סומן או נקבע שלא כדין.
2. אין על המדינה להוכיח בכל תמרור ותמרור כי הוצב כדין. קיימת חזקת תקינות כי תמרור הוצב כדין, וכל הטוען אחרת, עליו הראיה.
3. הנאשם לא הגיע לשלב של בדיקת התאמת התמרור לתוכנית. זאת משום שאפילו לא הצליח למצוא את התכנית הרלוונטית. יתירה מזו, הוא אף לא הצליח למצוא מי הגורם האחראי לתכנית, למרות פניותיו לגורמים רבים.
4. התביעה יכלה להפריך בקלות את דבריו לו הייתה מביאה ראיה כלשהי שהתמרור הוצב כדין. משלא עשתה זאת, אין לה להלין אלא על עצמה.
5. הנאשם הוכיח שהתמרור לא הוצב כדין.
6. ביהמ"ש מזכה את הנאשם מכל אשמה. המדינה תישא בהוצאות הנאשם בסך 600 ש"ח.