רוצים להקים אתר אינטרנט ? שלא יתבעו אתכם...
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

רוצים להקים אתר אינטרנט ? שלא יתבעו אתכם... 

מאת    [ 19/05/2009 ]
מילים במאמר: 1231   [ נצפה 2405 פעמים ]

 
 

רוצים להקים אתר אינטרנט - שלא יתבעו אתכם.../מאת עו"ד נילי שגיא

החלטתם להקים אתר אינטרנט, אפילו חשבתם על שם מתחם (Domain name), הלכתם לחברה שמקימה אתרים, שילמתם דמי הקצאת שם מתחם ונרשמתם במרשם אתרי האינטרנט וסוף כל סוף יש לכם אתר שלכם. חשבתם שתוכלו להכניס בו אלו תכנים שתרצו (או לאפשר לאחרים להעלות תכנים על האתר (למשל כמו ב("You tube" . אז זהו שלא.
רוב אתרי האינטרנט מכילים תכנים כתובים, תמונות (ציורים או צילומים), סרטוני וידאו, לעתים גם צלילים, ביחס לכל אלו עלולות להתעורר שאלות משפטיות מורכבות ובעקבותיהן גם תביעות משפטיות נכבדות שעלולות לסבך את הנתבע בתשלום הוצאות בסך עשרות אלפי שקלים, אף ללא הוכחת נזק מצד התובע. 
קיימות מספר סוגיות עקרוניות, ביניהן הנושאים של זכויות יוצרים, סימני מסחר, שמות מתחם, לשון הרע ופגיעה בפרטיות, אותם חובה לבדוק לפני שמקימים אתר אינטרנט ובוודאי לפני שמעלים אתר על הרשת. להלן נסקור סקירה בסיסית ולא ממצה, של עיקרי הדברים.

א. סימני מסחר ושמות מתחם -  לעתים קרובות (ניתן לראות דוגמאות לכך באתר איגוד  האינטרנט הישראלי בכתובת http://www.isoc.org.il) מתעורר סכסוך בגין הפרת סימן מסחר, בין בעלי סימן מסחר רשום, או מוכר היטב, או אפילו לא רשום אך בעל מוניטין מוכח, לבין בעלי אתר אינטרנט בעל כתובת אלקטרונית (שם מתחם) המכיל את אותו סימן מסחר. במקרים אלו, יכולים הצדדים למצוא עצמם במהרה בבית משפט במסגרת תביעה סבוכה ומורכבת, בוודאי  כאשר מדובר בשם זהה (עם סיומת שונה) כפי שהיה בעניין "www.websplanet.com" נגד "www.websplanet.co.il" [ת"א (מחוזי ת"א) 1753/07 וובס פלנט בע"מ נ' חזי חזן, תק-מח 2007(4), 8304], או כפי שהיה בעניין "www.expedia.co.il" נגד Expedia העולמית [ת"א (מחוזי יר') 9136/07 Expedia Inc. נ' דרורי יקותיאלי, תק-מח 2008(2), 9468]. אך קיימים מקרים רבים של תביעות גם כאשר אין מדובר בשם זהה, אלא בשם דומה או בעל צליל דומה, למשל כפי שהיה בעניין "zer4u " נגד "zer4me" [ת"א (מחוזי ת"א) 2308/02 זר.פור.יו (2000) בע"מ נ' א. פרחי שדרות חן בע"מ, תק-מח 2002(4), 16318]. 
אמנם אין בהקצאה כשלעצמה של שם מתחם למי שאינו בעל סימן המסחר הרשום, להוות הפרה של פקודת סימני המסחר, חוק עוולות מסחריות או כל דין אחר. נדרש שימוש כלשהו בידי המחזיק (ולו מינימאלי, כגון שימוש באתר לשם קישור לאתר אחר), אשר יקים הפרה לפי הפקודה. ככלל, לצורך קביעה כי הייתה הפרה (כלומר שימוש בסימן בידי מי שאינו זכאי לכך), נדרש שימוש מפר. לכן לרוב, כאשר לא נעשה כל שימוש בכתובת האלקטרונית (למשל כאשר המחזיק בשם "רק" התכוון למכור את הזכויות בשם המתחם למתחרה) אין מדובר בהפרת סימן המסחר (אך יכול להיות שמדובר בעוולה לפי חוק עוולות מסחריות כגון, התערבות לא הוגנת כסוג של "Cyber squatting").
כמו כן יש להיזהר משימוש בסימן של אחר לצורך METATAG באתר שלך או לצורך "Google Adwords" [כפי שהיה למשל בעניין בש"א (מחוזי ת"א) 8774/06 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ נ' קרייזי ליין בע"מ, תק-מח 2006(3), 3735]. כך גם לגבי מיסגור (Framing) וקישור (Linking) עם אתרים אחרים, תוך שימוש בסימן המסחר שלהם, באופן העלול ליצור מראית עין של קשר מסחרי או עסקי בין שתי חברות שאינן קשורות. 

ב. זכויות יוצרים - בהתאם לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, מי שמעתיק יצירה של אחר, ללא רשותו (או מבצע או משדר יצירה, כגון ב-webcasting או מעמיד יצירה לרשות הציבור, כגון בהחלפת קבצי מוזיקה), מבצע הפרה של זכות יוצרים ביצירה (העתקה מוגדרת כ"עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית... לרבות אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר... העתקה ארעית של היצירה.." וכיוב'). לכן, אם ברצונך להשתמש בתכנים של גורם אחר, או לאפשר למשתמשי האתר שלך להעלות בו מידע, דעות או פרסומות, עליך לקבל רשות לעשות כן (קיימות מספר דרכים לקבלת רישיון שימוש ביצירה, שפירוטן חורג מגדרי רשימה זו). הדברים אמורים הן ביחס לטקסט, הן ביחס לצלילים והן ביחס לתמונות וסרטוני וידאו. יוצאי דופן לכך הם מקרים בהם התכנים הם "בנחלת הכלל" (לדוגמא יצירות שחלפו למעלה מ-70 שנה מאז מותו של יוצרן). במקרים בהם הוכנסו לאתר תכנים ללא קבלת רשות, עלולות להיות לכך השלכות כלכליות כבדות במקרה של הגשת תביעה [ר' למשל ת"א (ירושלים) 8152/06 מעבדות ים המלח בע"מ נ' ג`. דבליו. ג`י בע"מ ואח', תק-מח 2009(1), 3623]. הדברים אמורים גם ביחס להפרת הזכות המוסרית של היוצר ביצירה, כלומר כל פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה שיש בה כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר [ר' למשל ת"א (שלום ת"א) 43688/06 רובינגר דוד נ' וואלה! תקשורת בע"מ, תק-של 2009(1), 12104]. יתרה מזו, החוק קובע כי אם בית המשפט ימצא כי הופרה זכות יוצרים (או זכות מוסרית ביצירה), הוא רשאי לפסוק לתובע פיצוי רציני בסך של 100,000 ש"ח (על כל הפרה) אף ללא הוכחת נזק ! 
לא פחות חשוב, זכות יוצרים באתר ובמרכיביו (החלקים המקוריים) שייכים למי שחיבר אותם לראשונה. לכן, אם בכוונתכם להיעזר בגורם שלישי לבניית האתר שלכם (כגון עיצוב גרפי), חשוב לזכור להסדיר מראש העברת זכויות היוצרים המגולמות בהסכם הזמנת העבודה בין הצדדים (הכלל הוא כי זכות היוצרים היא ליוצר היצירה שהוזמנה, אלא אם הוסכם אחרת – סעיף 35 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007).

ג. העילות הנזיקיות לשון הרע ופגיעה בפרטיות - הפסיקה בארץ הכירה לא אחת, בכך שאין מניעה להחיל את ההוראות המהותיות של חוק איסור לשון הרע על כותב שפרסם את דבריו ברשת האינטרנט [ר' למשל בר"ע (חיפה) 850/06 רמי מור נ' ידיעות אינטרנט מערכות אתר YNET - מערכת הפורומים, תק-מח 2007(2), 1837]. יתר על כן, גם ביחס לספקי אינטרנט נקבע כי במקרים מסויימים הם עלולים לשאת באחריות בגין הפצת  לשון הרע או בגין פגיעה בפרטיות, שפורסמו באתר האינטרנט אותו הם מפעילים. כך בהתאם להצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008, היות והתקשורת האלקטרונית מאפשרת נגישות למידע, לידע ולהחלפת דעות בכל נושא, עליה לזכות למידת חופש מוגברת. יחד עם זאת, נקודת המוצא של הצעת החוק, היא כי אנונימיות גורפת של בעלי אתרים או משתמשים, עלולה לגרום לפגיעה בכבודם ובבשמם הטוב של אחרים. לפיכך, בנסיבות מסוימות, כגון למשל אמירת לשון הרע או פגיעה בפרטיות (כמו גם הפרת זכות קניין רוחני), בית המשפט רשאי לחייב ספק שירותי אינטרנט למסור פרטים לזיהוי מפיץ התוכן הפוגע. על כל פנים, גם כיום, בהתאם לפסיקה בתי המשפט חייבו ספקי אינטרנט לגלות את שם מפיץ תוכן פוגע, כאשר נעשה שימוש באינטרנט המהווה על פניו עוולה בנזיקין [ר' למשל בש"א (שלום יר') 4995/05 פלונית (קטינה) נ' בזק בינלאומי בע"מ, תק-של 2006(1), 11480 וכן ה"פ (מחוזי ת"א) 1244/07 מזמור הפקות בע"מ נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (אתר האינטרנט NRG), תק-מח 2008(1), 13530]. יש לציין כי לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 פיצוי הנתבע בגין הוצאת לשון הרע או בגין פגיעה במזיד בפרטיות (ולענייננו פגיעה בפרטיות יכולה להיות  פרסום תצלומו של אדם בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו או שימוש בתכנו של מסמך, לרבות מייל אלקטרוני, שלא נועד לפרסום או העתקתו בלי רשות מאת הנמען או הכותב) להגיע עד 50,000 ש"ח, אף ללא הוכחת נזק !

לסיכום, חשוב שנזכור, כי האינטרנט אינו מקום בו חדלים חוקים מלהתקיים, ובפרט דיני הקניין הרוחני, ועל כן יש לנהוג בו, ובאפשרויות שהוא מציע לנו, בזהירות. ויפים לעניין זה דברי כב' השופט אוקון (כתוארו דאז) כי "האינטרנט אינו הופך את המשפט לוירטואלי, כאילו ארע שבר או כאילו  חדלו חוקי הכובד של המשפט לחול על כלי זה באופן שהוא גורר אותנו למצב דמדומים של קיום מעשה או מחדל שאין עלי הם תגובה משפטית מתאימה" [ה"פ (ירושלים) 3137/04 AHAVA (USA) INC נ' ג'. דבלין. ג'י. בע"מ].


מאת: עו"ד נילי שגיא - LLM במשפט מסחרי עם התמחות בדיני קניין רוחני Nililaw@yahoo.com

***האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד ***

נילי שגיא, עו"ד
LLM במשפט מסחרי (התמחות בקניין רוחני)
nililaw@yahoo.com
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב