שמנים בישראל? עכשיו גם בדוח מבקר המדינה 

אז מה בעצם חדש? לישראל מקום של כבוד בין המדינות המערביות השמנות בעולם ושיעורי ההשמנה שלה הם מן הגבוהים שניתן למצוא כיום בעולם המערבי.
מדו"ח מבקר המדינה עולה כי 62% מן האוכלוסייה הבוגרת בישראל, סובלים מהשמנת יתר בדרגות חומרה שונות וכחמישית מן הילדים בארץ סובלים גם הם משיעורי השמנה גבוהים.
מבקר המדינה מציין כי שיעורי ההשמנה גבוהים יותר באופן יחסי בקרב השכבות החלשות ומתריע כי לא קיימת תוכנית מיתאר חברתית מטעם מוסדות הממשלה האחראים להתמודדות ולטיפול בנושא ההשמנה בישראל.
אנחנו, לא ממש מופתעים.....
לישראל "מקום של כבוד" מפוקפק ביותר והיא מובילה בשורה הראשונה של מדינות מערביות בעלות שיעורי השמנה גבוהים, הן באוכלוסיה הבוגרת והן באוכלוסיה הצעירה. נתוני המבקר רק מאשרים את מה שחששנו ממנו, גם שיעורי ההשמנה של צעירים וילדים בארץ גבוהים, כפי שהם גבוהים במרבית מדינות המערב.
הבעיה אף חריפה יותר בשכבות נמוכות, בעלות רקע חברתי וסוציואקונומי נמוך, בדומה למדינות מערביות אחרות.
השכלה נמוכה, מביאה לעיתים לחוסר מודעות בתחום הרגלי החיים הבריאים. הכנסה נמוכה, מתרגמת פעמים רבות לתזונה פחות איכותית, עתירת פחמימות ריקות וחסרה בחלבונים מזינים.
השפעותיה הקשות של השמנת היתר הקיצונית גוררות התפתחות סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב. כך יוצא שדווקא השכבות החלשות באוכלוסיה נפגעות יותר מבחינה בריאותית.
המלחמה בהשמנת היתר הקיצונית ממוקדת בדור העתיד הצעיר ותלויה בעיקר בחינוך. חינוך לתזונה נכונה, חינוך לפעילות גופנית וחינוך להרגלי חיים נכונים.
בעוד שבמדינות מערביות רבות יש תוכניות מגוונות בבתי הספר, חלקן כתוצאה מיוזמות ממשלתיות וחלקן כתוצאה מיוזמות פרטיות, בארץ המצב אינו משביע רצון.
אולי הפרוייקט המפורסם ביותר בנושא הזה הוא של מי שמכונה "השף העירום", ג'ימי אוליבר. השף יצא למלחמה של ממש ושינוי סדר היום בנושא תזונה בקרב ילדי בריטניה וחולל מהפכה תקשורתית ותודעתית של ממש. נושא השמנת היתר הקיצונית של ילדי בריטניה וההשפעות הבריאותיות הנילוות לה הפכו לנושא דיון מרכזי.
ישראל, כך נדמה רחוקה מרחק שנות אור. כמדינה שסדר היום שלה הוא כמעט תמיד בראש ובראשונה ביטחוני, נושאים חברתיים ובריאותיים רבים נדחקים לדיון שולי, חסר חשיבות כמעט, כך גם המלחמה בהשמנת היתר.
מבקר המדינה קובע בדו"ח כי: "אין פעילות סדורה ושיטתית למניעת השמנה הנעשית על פי תכנית אסטרטגית מפורטת בת ביצוע. כל גוף במדינה פועל לפי שיקולו והדבר פוגע ביעילות המאבק בהשמנה".
נדמה כי במשפט הזה מגולמת הבעיה כולה: מדינת ישראל בוחרת כהרגלה, שלא להתמודד עם אחת הבעיות החריפות ביותר בתחום הבריאות בארץ, בעיה אשר יש לה השפעות חברתיות, וכלכליות אדירות. אוכלוסיה הסובלת מהשמנת יתר קיצונית, היא אוכלוסיה חולה, אשר הטיפול בה עולה למדינה ממון רב.
נדמה כי מעל לכל החידוש האמיתי בדברי המבקר הוא העלאת הבעיה לסדר היום הציבורי, על ידי קביעה כי המאבק בהשמנת היתר בישראל הינו כישלון אמיתי ולמעשה ישראל נעדרת פעילות יזומה ממשלתית בתחום.
קביעה שכזו, בדו"ח של גוף חזק כל כך, אין ספק כי תעיר את מערכת הבריאות והחינוך למודעות ולפעולה.
אתגר גדול עומד בפנינו למניעת השמנה בקרב ילדים ובוגרים ודרכי הפעולה הינן רבות ומגוונות.
יש לשאוף לחינוך להרגלי חיים בריאים כבר בגן ובבית הספר, לאסור מכירת משקאות ממותקים ומאכלים עתירי קלוריות בבתי הספר, לסלול שבילי הליכה ואופניים בערים, לצאת בקמפיין טלוויזיה שיעודד הרגלי חיים בריאים ולהקים חדרי כושר במקומות העבודה הגדולים.
חינוך להרגלי תזונה נאותים, לאורח חיים בריא ולפעילות גופנית יומיומית בכל גיל, עשוי לבלום את מימדי ההשמנה בארצנו ולתרום לבריאות תקינה ואיכות חיים משופרת.