פרסום משמין? מסתבר שכן 

העלייה הרצופה של בעיות השמנת יתר בקרב ילדים ונוער לאורך שלושים השנה האחרונות קשורות קשר ישיר לעליה במכירות של חברות המזון המהיר והתפתחותן המואצת לאורך השנים הללו.
שולר מפנה אצבע מאשימה בראשונה לעבר חברות מסוגה של מקדולנד'ס העולמית, אשר פיתחה אסטרטגיה של ממש הקשורה לשיווק לילדים באמצעות ערכות יחודיות הכוללות צעצועים אופנתיים ומשחקים מבוקשים על ידי הילדים.
השיווק האגרסיבי כולל גם שיתופי פעולה עם חברות בידור גדולות ושימוש במותגים המזוהים על ידי ילדים כגון צעצועים מסרטים פופולארים. כל אלו מעצימים את מותג החברה עצמה.
סקרים אשר נערכו בשנות השמונים כבר הראו כי ילדים מזהים את רונלד מקדולנד הליצן המסורתי של מקדולנלד יותר מאשר את דמותו של מיקי מאוס.
" ילדים רבים יכולים להצביע על שם של מותג לפני שהם אפילו מצליחים לבטא את שמם כהלכה...." קובע שולר.
"החתמתם" של הילדים הללו לטענתו של שולר, יצרה מצב של צריכה מוגברת של מוצרים לא בריאים אשר העלו את שכיחות הסוכרת בקרב הילדים, ומחלות קשורות השמנה אחרות כגון מחלות לב, ויתר לחץ דם.
שולר אף מביא דוגמא של ילד בן 10 אשר לוקה בהשמנת יתר ואשר מצבו הרעוע של ליבו דמה למצב ליבו של חולה לב בן 45!
"מדובר באסון של ממש" קובע שולר נחרצות. ואף מצביע על נתונים המראים על עליה דרמטית של מחלות הקשורות בהשמנת יתר קיצונית בעיקר בקרב אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה והשכלה נמוכה.
האחריות על חינוך לתזונה בריאה וערכי חיים נכונים מוטלת על ההורים ועל מערכת החינוך כולה. אבל לא רק הם, קובע שולר. "לחברות מסחריות גדולות יש חובה מוסרית שלא לפגוע בדור העתיד של ילדינו". ואולם אלו האחרונות מוסיפות להשקיע משאבים כספיים אדירים במסעות פרסום המיועדים לילדים ובני נוער על מנת להגביר את צריכת מוצריהן.
מה שהיה מוגדר כמגיפה אמריקאית בלבד, הפך למגיפה בין לאומית עקב מאמצי הפרסום הגלובאלים של ענקי המזון המהיר בכל העולם וגלובליזציה של הקמפיינים השיווקים שלהם.
הצעתו המהפכנית של שולר קובעת כי יש להגביל פירסום ושיווק עבור ילדים ע"י חקיקת חוקים נפרדים בכפוף לגיל קהל היעד אליו פונה המפרסם על מנת לבלום ולעצור את ממימדי התופעה.
מבלי משים, אנו מבקשים מילדינו, שאין להם את שיקול הדעת המתאים או כל יכולת להתגונן בפני מתקפות ענקי הפרסום הללו, לשלם את המחיר הכבד ביותר- בבריאות לקויה עקב מחלות הקשורות בהשמנת יתר קיצונית.