מתי אסור לעצום עיניים?
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

מתי אסור לעצום עיניים? 

מאת    [ 18/05/2009 ]
מילים במאמר: 828   [ נצפה 2029 פעמים ]

 
 
פרשת "כי תצא" שבחומש דברים משופעת במצוות רבות, יותר מכל פרשה אחרת בתורה. שבעים וארבע מצוות מגוונות וקשורות לתחומי חיים שונים מצויות בפרשה: מצוות שבלב- במחשבה, מצוות שבדיבור ומצוות עשה.
התורה מדגישה את התייחסותנו כנגד יצר הרע - משמעות של ריסון וגדרים. שהרי ויתור ליצר הרע יכול להוביל אותנו לתחום אחר ומסוכן בו יכול האדם להידרדר במדרון החטא. יש למצוא את הכלים כדי להתרחק מיצר הרע, הכלים למניעת הרע אף הם מגוונים, לעיתים תהא שמאל דוחה וימין מקרבת(סוטה מ"ז ע"א), פעמים השמאל הדוחה היא המכרעת. ויש מקרים שהימין מקרבת וקורה אף ששתיהן פועלות בו זמנית.
כל איש חינוך ואף הורה יודע, כי אין מרשם אחד למניעת הרע, פעמים יש לנקוט בדרך דחייה, סירוב ולעיתים בדרך של קירוב.
הבעיה שלנו נוגעת לקבלת ההחלטה הנכונה ומתי. מתי נלחמים ביצר? האם לוותר לבן סורר ומורה - למשל, המראה לבני דורו הדרך הקלוקלת?
שפע המצוות שניתנו לבני ישראל, לדעת הרמב"ן מטרתן שיפור האישיות, מצוות שילוח הקן למשל המופיעה בפרשה,אינה לדעתו רק בגלל הרחמנות על הציפור, אלא כדי לחנך את האדם למידת הרחמים, אם כי נכון שחינוך זה כולל התנהגות במידת החסד כלפי בעלי חיים.
הרב יעקב אריאל בפירושו לפרשת "כי תצא" מבהיר לנו חשיבות הטעם למצוות כדי שתהא באדם הזדהות נפשית והתרוממות רוח. כדי שערך המצווה יעלה בעיני האדם לרמה רוחנית גבוהה.
"הטעם" לדבריו אינה הסיבה, הטעם מוסיף נדבך חשוב מאוד לרצון ולמוטיבציה לקיים המצווה, כמו ממרח טעים על פרוסת לחם - העיקר הוא הלחם, הממרח מוסיף טעם לגירוי התיאבון לאכול, ולקיים המצוות ביתר עוצמה ושמחה. כך מתעוררת בנו יותר מוטיבציה לקיום המצוות, שיעשו ברצון, בהבנה , בחדווה ובהתלהבות. כל עוד כמובן שהטעם לא הופך לעיקר.
בברכתנו "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו..."אנו מדגישים כי המצוות צריכות לקדש את האדם, לזכך מידותיו, לעדן יצריו, לרסן תאוותיו,להגביר הרצון והידע הרוחני מעבר לגשמיות שבו.
העזרה לזולת והסיוע לנזקק מהווים בסיס איתן ומוצק בקיום המצוות,אדם ההולך בדרך ורואה מרחוק שור ושה נידחים או רואה ומבחין בכל אבידה אחרת של אדם, יודע כי הטיפול באבידה יגזול זמן רב וטרחה רבה - האם בשל כך עליו לכבוש עיניו ולעשות עצמו כאילו אינו רואה ואינו מבחין באבידה או שמא יעשה ויבצע את המצווה כפי שמדריכה אותנו התורה "השב תשיבם לאחיך..."

2
תורת ישראל אינה מתמקדת רק במצוות לא תעשה, בחוקים ובתקנים בתחום ה"סור מרע", אלא רבות מן המצוות מחייבות את האדם לעשות מעשים טובים, כך מטפחים ומחנכים אנשים לא להתעלם מהחבר, לקבל על עצמו "אחריות" בכדי לעזור לחלש, לעני ולנזקק.
תורתנו מדגישה אמנם חובות ה"סור מרע", אך ביתר שאת אנו מוצאים מצוות הקשורות ל "ועשה טוב". אל לנו לפגוע בזולת, בכבודו,בגופו או בממונו. יש מצוות המבהירות לנו את ה"לא" בעוצמה ובנחרצות:
"לא תרצח", "לא תגנוב"..., אלא שיש מצוות הדורשות מאיתנו להיות טובים ולכן מדגישות את ה"טוב", את ה"כן", את ה"עשיה החיובית": "נתן תיתן לו"(דברים ט"ו ,י'): היינו, אסור להתעלם ממה שעינינו רואות, או ממה שמוחנו וליבנו יודעים.
השבת אבידה היא אחת הדוגמאות לעזרה שהאדם מתחייב לזולת. לא די ביוזמה זו לזולת, אלא התורה מדגישה בבירור - "לא תוכל להתעלם" ,היינו זהו ציווי החלטי!, ציווי זה נובע מתוך הכרת נפש האדם שלעיתים אינו רוצה כל כך לסייע לחברו בשל סיבות מגוונות כגון: צרות עיין, אדישות. אך כמובן יתכן שההתעלמות מגיעה מהצד החיובי של האדם, היינו משאיפתו לנצל כל רגע מחייו ללמידה, לשקידה על הלימודים ועל דברי החכמה והעיסוק בעזרה לזולת תגזול זמן לימודים יקר.
בכל מקרה, הערבות ההדדית, הנתינה לנזקק, הסיוע לחבר מהווה מוקד במצוות התורה.
עלינו מורים והורים לחנך הילדים לפקוח עיניים ולהבחין בסובב אותנו, לראות מי זקוק לעזרתנו? למי ראוי להושיט יד?" לא תוכל להתעלם" חייב להנחות אותנו בחינוך עצמנו ובחינוך ילדינו. ראיה אמיתית נוכח הסביבה האנושית תרבה אהבה בין הבריות. חינוך לכך מקטנות יטפח דור מתחשב בזולת, מבין את סבל האחר, לא מתעלם - אלא מסייע ועוזר, אם במתן אוכל לרעב, אם בגמ"ח מכשירי כתיבה - הטובים והמצויינים חייבים לעזור לחלשים ולבינוניים בהכנת שיעורי בית, בהבנת טקסט קשה, בפיתרון בעיה לימודית.
הטמעת תכונה זו בנפשו של כל ילד תביא אותנו לבניית חברה נפלאה וליצירת אנשים טובים.
בזכות "לא תוכל להתעלם" ו"ואהבת לרעך כמוך" נזכה לראות פיתוחם וקידומם של האנשים כל אחד בהתאם לכישוריו ולחכמתו אך מתוך ערבות הדדית, מיצוי יכולתו של כל אדם מתוך ראיה חברתית ואחריות לבניית חברה הוגנת.
אנו לומדים כי אסור ליטול שכר על השבת אבידה, זוהי חובה המוטלת על האדם על פי דין.
יש להגיש עזרה בפריקה ובטעינה גם לשונא, ואף כלפי הבהמה כדי למנוע צער בעלי חיים.
הצלת הרכוש - משום השבת אבידה, היא חובה כללית לארגון חברה בריאה.
תורתנו אינה דורשת מאדם לבטל עצמיותו ולמסור נפשו לאחר. אך היא דורשת מאמץ ומידת אנושיות של יצירת חיי חברה ושיתופיות. עשית מעשה טוב הוא דבר חיובי מאוד אך לא על חשבון הקרבה עצמית.
הרש"ר הירש מדגיש בפירושו לפסוק ד' פרק כ"ב כי בצד דאגת האדם לקיומו ולעצמאותו, עליו לדאוג גם לזולת. צריך הוא לדאוג לעצמו אך בה בשעה הוא חייב לשתף פעולה בדאגה ובסיוע לשמירת רכושו של הזולת.
חשוב לציין כי השבת האבידה והעזרה לזולת צריכים להתבצע כאשר הזקוק לעזרה מסייע לעצמו.
דרך זו של לא להתעלם, לעזור ולסייע לאחר - היא במהותה טיפוח המעשים שנועדו להיות קווי האופי הלאומי והערכי של האדם היהודי.
צדקה וגמילות חסדים הם מיסודות היהדות ביצירת חברה הוגנת וטובה.


- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב