החמרת ענישה בעבירות של אי הגשת דוחות מע''מ ודוחות על הכנסות למס הכנסה 

עפ"ג 9186-06-08 , מדינת ישראל נ' יוסף שלמה לנדו ואח'

כבוד השופט מנחם פינקלשטיין - אב"ד, כבוד השופט מאיר יפרח, כב' השופטת זהבה בוסתן


26.04.2009

העובדות:
1. נגד המשיבים הוגשו שני כתבי אישום נפרדים (שהדיון בהם אוחד). כתבי האישום ייחסו להם עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: "חוק מע"מ") ועל פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"). על פי האמור בכתבי האישום, היו המשיבים מנהליה הפעילים של חברה שהפעילה מסעדה ברחובות. בתקופה שבין חודש ספטמבר 2002 לבין חודש אוקטובר 2005, לא הגישו המשיבים במועד 29 דוחות מע"מ תקופתיים. דוחות אלו התייחסו לעסקות בסכום של 8 מיליון ש"ח, בגינן הגיע מס בסכום של 1,370,000 ש"ח. המשיבים הואשמו בעשרים ותשע עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, בניגוד לחוק מע"מ. נוסף על כך, לא הגישו המשיבים לפקיד השומה דוחות על הכנסות החברה לשנות המס 2003, 2004 ו-2005, ואף לא הגישו במועד דוחות על הכנסותיהם.
2. המשיבים הורשעו על יסוד הודייתם בעבירות, ונגזרו עליהם עונשים: על המשיב 1 ארבעה חודשי מאסר בפועל וששה חודשי מאסר מותנים, וכן קנס בסכום של 12,000 ש"ח. על המשיב 2 ששה חודשי מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר מותנים וקנס בסכום של 12,000 ש"ח.

החלטה:
1. כזכור, עתרה המערערת להחמרה בעונשים שהושתו על המשיבים. בעניין זה, יש לחזור ולהזכיר את ההלכה הפסוקה, המורה: "אין ערכאת הערעור מתערבת בעונש שנגזר על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בהם טעתה הערכאה הדיונית טעות של ממש או שהעונש שנגזר על ידה חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות [ראו למשל: ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (3.2.1998); ע"פ 7150/06 פלוני נ' מדינת ישראל (26.6.2008); ע"פ 1494/07 אבו כף נ' מדינת ישראל (2.6.2008)]".(ע"פ 1323/08 מדינת ישראל נ' פלוני, ניתן ביום 29.10.08, פורסם במאגר נבו; להלן: "פרשת פלוני").
2. המקרה דנן אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות כאמור. ועם זאת, יש ממש בטענת המערערת באשר להעדר הצדקה לחפיפתם (המלאה) של עונשי המאסר המותנים שהופעלו. בית משפט קמא לא ביאר על שום מה ראה לחפוף את המאסרים, ויש אפוא לשקול האם היה מקום לנקוט דרך זו.
3. העדר הצדקה לחפוף את עונשי המאסר (ובלשון אחר: הצדקה לצבור אותם), נמצא בעובדה שהמשיבים הורשעו ביום 2.1.02 בת"פ 3285/01 בשלוש עשרה עבירות דומות על חוק מע"מ והוטל עליהם אף עונש של מאסר מותנה של ארבעה חודשים למשך שלש שנים; אלא שהרשעה זו לא הופנמה כדבעי. שמונה חודשים לאחריה, החלו המשיבים לעבור את העבירות על חוק מע"מ שבהן הורשעו בתיק הנוכחי. תנא דמסייע, היא מדיניות הענישה בעבירות הנדונות ומחויבותו של בית המשפט לסייע בשירושן של עבירות אלו באמצעות החמרת הענישה.
4. התוצאה היא כי יש לקבל חלקית את הערעור ולהורות כי המשיב 1 ירצה עונש מאסר בפועל לתקופה של שמונה חודשים ואילו המשיב 2 ירצה עונש מאסר בפועל לתקופה של עשרה חודשים. יתר חלקי גזר הדין נותרים בעינם.