היועץ המשפטי לממשלה נ' גיא מאיו ואח'
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

היועץ המשפטי לממשלה נ' גיא מאיו ואח' 

מילים במאמר: 464   [ נצפה 1655 פעמים ]

 
 
בש"פ 501/09, היועץ המשפטי לממשלה נ' גיא מאיו ואח'

כבוד השופט א' א' לוי, כבוד השופטת א' חיות, כבוד השופט י' דנציגר


10.05.2009

העובדות:
1. המשיבים מבוקשים לדין בארצות-הברית באשמת הונאה של אזרחים אמריקניים מהם הוציאו, על-פי החשד, מיליוני דולרים במרמה. ארצות-הברית ביקשה את הסגרתם לידיה, ובעקבות כך עתר היועץ המשפטי לממשלה לבית-המשפט המחוזי בירושלים למען יכיר במשיבים בני-הסגרה. בעוד עתירתו תלויה ועומדת, נדרש בית-המשפט המחוזי לעתירה שהגישו המשיבים, ולה שני ראשים: האחד, כי בקשת ההסגרה שהוגשה בשפה האנגלית, על כלל נספחיה, תתורגם לעברית; השני, כי בנוסף לחומר הראיות שביסוד הבקשה, אותו הם זכאים לקבל מכוח הדין ונאסף רובו ככולו בידי רשויות החקירה בארצות-הברית, תימסר למשיבים רשימת הראיות שאספו נגדם הרשויות בישראל. בשתי הסוגיות כאחת נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשה, ועל כך עורר בפנינו היועץ המשפטי לממשלה.

החלטה:
2. חוק ההסגרה כמו התקנות שהותקנו לפיו, אינם כוללים הוראה המתירה ערר על החלטה בענין גילוי ראיות. יש לגזור בענין זה גזירה שווה מן ההסדר המקביל שבחוק סדר הדין הפלילי, לענין גילוי ראיות בהליך עונשי שבפני בית-משפט בישראל. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, מטיל על המדינה את החובה למסור לנאשם את כל חומר הראיות שבידיה ונוגע לאישום, ומאפשר בתוך כך לבעלי-הדין לערור על החלטתה של הערכאה הדיונית. בחשיבותה של זכות העיון בחומר החקירה לא ניתן להפריז. במידע שאספו רשויות החקירה אפשר וטמון המפתח לזיכויו של נאשם מן המיוחס לו. חומר הראיות שגובש הוא נדבך ואין שני לו בהגנת העומד לדין. יסוד מוסד בזכותו של אדם להליך הוגן, מחייב קביעתה של זכות הערר גם בהליך של הסגרה.
3. מן הראוי להניח בפני המבוקש את חומר ההסגרה בשפתו. אין להלום מצב שבו מחסום לשוני יהפוך למחסום מהותי בדרכו של בעל-הדין להתגונן מפני האישומים נגדו. כשם שאין הדין מטיל על נאשם את החובה לשאת במלאכת התרגום בכוחותיו-הוא או לממנה מכיסו, כך אין מקום להשית עול זה על מבוקש להסגרה. שאלמלא כן, עלול לקום חשש כי תקופח הגנתו של מבוקש שלא יוכל להעמיד את המשאבים הדרושים לדבר. לצד קביעתה של חובת תרגום והטלתה על רשויות המדינה, לעולם תהא שמורה לבית-המשפט סמכות לסייג חובה זו ולהתאימה למקרה שבפניו.
4. היקפה של חובת הגילוי נקבע על-פי תכליתה - היכולת להתגונן מפני בקשת הסגרה. אין מטרת הגילוי לאפשר למבוקש לארגן את פרשת הגנתו לגוף האישומים נגדו.
5. ההכרה בחשיבותו של מוסד ההסגרה ככלי למאבק בפשיעה בין-לאומית, והצביון האוניברסאלי שהולכות ועוטות על עצמן פרשיות בפלילים, מחייבים ביטוי מעשי לא רק באמצעים הניתנים בידיהן של רשויות החקירה והתביעה, כי אם גם בהתייחס לזכויותיהם של חשודים באותן פרשות. לו כל עתירה להכיר בזכויות אלו נדחית הייתה על הסף בשל החשש מפני סיכולו של הליך ההסגרה, כי אז מופרת הייתה ברגל גסה מצוותו של משטר הזכויות החוקתי, ובנוסף, נשמט היה הבסיס המוסרי אף מתחת לרגליו של הליך ההסגרה עצמו, ועמו במידה רבה גם כוחו של מוסד משפטי זה. אך ראוי הוא, אפוא, כי ההקפדה באותן זכויות תישמר חרף העול, הכספי והאחר, שמטיל הדבר על רשויות המדינה.


את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב