כיצד יוכל היבואן להיפטר מתשלום חובות של מסי יבוא?על סעיף 3 לחוק מסים עקיפים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

כיצד יוכל היבואן להיפטר מתשלום חובות של מסי יבוא?על סעיף 3 לחוק מסים עקיפים 

מאת    [ 07/05/2009 ]
מילים במאמר: 1995   [ נצפה 1762 פעמים ]

 
 

חלק ראשון - הבעיה

 

גיבורי סיפורנו הנוכחי הינם יבואנים המקבלים מרשויות המס דרישה לתשלום רטרואקטיבי של מסי יבוא בגין יבוא טובין שביצעו בעבר.  הודעת החיוב מהווה מהלומה קשה ביותר ליבואן, מארבע סיבות עיקריות:

א. לוח הזמנים לתשלום הגרעון: על פי האמור בהודעת החיוב נדרש היבואן לשלם את הגרעון תוך זמן קצר, כאשר הסנקציות המתלוות לאי תשלום הינן חמורות ביותר - עיכוב מטענים והפעלת הליכי גביה, וגרעון המס נושא הצמדה וריבית וקנס פיגורים!

ב. על פי החוק ניתן לדרוש את הגרעון במסי יבוא תוך חמש שנים מיום היווצרותו (ולעיתים אף יותר), ובמלים אחרות, רשויות המס רשאיות ללכת חמש שנים אחורה (ואף יותר)!

ג. מסי יבוא אינם מוטלים על הרווח שהפיק היבואן בעיסקה, אלא מחושבים בדרך כלל כאחוז מערך הטובין המיובאים. יבואן שבעת מכירת הטובין לא גלגל את מסי היבוא על הקונה, עלול בעקבות חיוב רטרואקטיבי במסי יבוא עלול לאבד את כל רווחיו מהעיסקה ואף להיכנס להפסדים עצומים!

ד. הואיל ומדובר בדרישת תשלום המוצאת ליבואן לאחר מעשה, קשה ליבואן לחזות את התפרצות הענין ולפעול באופן מניעתי להקטנת הסיכון.

המחוקק היה ער למצוקתו של היבואן במקרה של חוב מס רטרואקטיבי ועל כך קבע מנגנון המאפשר ליבואן לקבל פטור מתשלום חוב המס בתנאים מסויימים. כוונתנו לסעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968. על פי סעיף 3 לחוק יבואן יהיה פטור מתשלום חוב מס באם: (1) חוב המס אינו נובע מידיעה בלתי נכונה שהיבואן מסר או מידיעה שהיה עליו למסור ולא מסר; (2) היבואן לא ידע או לא היה צריך לדעת על קיומו של החסר במס; (3) היבואן לא גלגל את המס על הקונים.

כפי שהבהיר זאת יפה בית המשפט העליון באחד העניינים, לב ליבו של ההסדר הינו תום לב. יבואן שסבר בתום לב כי המוצר פטור ממסי יבוא ובהתאם לכך תמחר את המוצר עשוי לקבל פטור מתשלום החוב. מצד שני, יבואן שהיה צריך לחשוד שהמכשיר חייב במסי יבוא אך העדיף לעצום את עיניו, לא לברר, ולא לשלם את המס מלכתחילה, לא יוכל ליהנות מהפטור.

 

רשות המכס מפרשת בצמצום את סעיף 3 לחוק מסים עקיפים

סעיף 3 לחוק מסים עקיפים מעורר תמיהות מצד רשות המכס כלפי היבואן: אם אנחנו צודקים בעמדתנו - למה שנוותר ליבואן על המס הנדרש? מדוע הקופה הציבורית צריכה לממן את מחדלו של היבואן? בהתאם לכך, רשות המכס מפרשת את החוק באופן מצמצם ומאוד לא ליברלי, עד שמעטים המקרים שבהם רשות המכס פוטרת את היבואן מתשלום החוב. על פי ההערכות של העוסקים בתחום, רק אחוזים בודדים מהבקשות לפי סעיף 3 נענות בחיוב.

התנאי השני בסעיף 3 לחוק מהווה את המכשלה הגדולה העומדת בפני היבואנים, ו רשות המכס מרבה לטעון כי היבואן ידע או היה עליו לדעת על קיומו של החסר. הדבר מופיע תדיר במחלוקות סיווג. רשות המכס נוהגת לטעון כלפי היבואן כי ידע או היה עליו לדעת שיש לסווג את הטובין בפרט החייב במסי יבוא. על פי החוק והפסיקה יש לייחס ליבואן את ידיעתו של סוכן המכס שלו, המהווה שליח של היבואן, ועל כן יש לשאול האם היה על סוכן המכס לדעת שיש לסווג את המוצר בפרט החייב במסי יבוא.

 

 

פסק דינו האחרון של בית משפט השלום בתל אביב

 

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב הדן בפרשנותו של סעיף 3 הנ"ל. אמנם מדובר בפסק דין של ערכאה נמוכה שאין לו תוקף מחייב, ואולם אין ספק כי כמה מקביעותיו של בית המשפט מהוות בשורה טובה לציבור היבואנים ולסוכני מכס (ת.א.  072590/04 ויליפוד נ' מ"י, ליבואניות – עו"ד דורות וזיתון, למדינה – עו"ד סמרה). באותו עניין דובר בגבינות מתוצרת דנמרק, בעלות גידים ירוקים, המתאפיינות בגידי העובש הנוצרים בהן כחלק מתהליך הבשלתן. רשות המכס הוציאה ליבואניות הודעות חיוב, שכן לטענתה הסיווג הנכון של הגבינות בעלות גידי העובש היה בפרט מכס 04.06.4010. הכולל גבינות המשתייכות למשפחת הגבינות הכחולות ( Blue Cheese ) והחייב במכס בשיעור גבוה. בעקבות הבהרה שניתנה על ידי ארגון המכס העולמי,   קיבלו היבואניות את עמדת רשות המכס בענין הסיווג, ועיקר יהבן הושלך על עמידתן בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים.

  
בכל הנוגע לתנאי הראשון של סעיף 3, קבע בית המשפט כי כאשר נמסר ברשומון היבוא סיווג שגוי, הדבר אינו מהווה מסירת ידיעה בלתי נכונה, שכן עניין הסיווג הינו עניין משפטי שאינו נכנס בגדר "ידיעה". לטעמנו, אין ספק שמדובר בקביעה משמעותית ביותר, שכן כל גירעונות הסיווג קשורים לטעות סיווג הנעשית ברשומון היבוא, וקביעה לפיה סיווג שגוי הינו ידיעה בלתי נכונה היה סותם את הגולל על השימוש בחוק מסים עקיפים לקבלת פטור מגירעונות מכס בגין סיווג לקוי.


בכל הנוגע לתנאי השני של סעיף 3 לחוק מסים עקיפים הרי שבדרך כלל המכשיר העומד להצדקתו של היבואן הוא קיומה של בדיקה פיזית שנערכה לטובין ושבה רשות המכס אישרה את הסיווג השגוי. במצב דברים זה יאמר היבואן – אם רשות המכס שגתה כמוני, הרי שלא ידעתי ולא הייתי צריך לדעת על החסר. כך למשל, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין אמקור (ע"ש 1083/99 אמקור מקררים בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פס"ד מיום 6.3.2005)  קיבל בית המשפט   את עמדת אמקור וקבע, בין היתר, כי על אמקור לא היה לדעת על קיומו של החסר, שכן רשויות מס קניה ערכו ביקורות אצל אמקור במהלך השנים, אישר את דו"חותיה, ולא העירו לה על הטעויות.

 

אלא שבענייננו לא נזכר בפסק הדין עניין הבדיקות הפיזיות, ובית המשפט השתית את קביעתו על בסיס ניתוח אחר. בית המשפט נעזר בעובדה כי ארגון המכס העולמי הזדקק להבהיר את פרשנות הביטוי גבינות בעלות גידים כחולים ולציין כי הוא כולל גם גבינות בעלות גידים ירוקים. בהתאם לכך הסיק בית המשפט כי מדובר בתיקון שמטרתו להבהיר כי "קודם לתיקון תחולת הפרט לא הייתה ברורה דיה ולכן נזקקו לתיקון מבהיר. מכאן שבמועד שקדם לתיקון ניתן לקבל את טענת התובעות כי לא ידעו או לא יכלו לדעת את ההגדרה הנכונה".

 

בית המשפט לא הסתפק בכך ואף הוסיף: "לעניין זה אני מקבלת גם את טענת התובעות כי לנוכח הקושי שבסיווג הרי כאשר מדובר ב"מקרה גבולי" בו הסיווג אינו ברור די, יש לקבל את טענת הנישום כי הוא לא ידע ולא צריך היה לדעת כי הסיווג שניתן על ידו שגוי". זאת כבר קביעה בעלת משמעות רחבה הרבה יותר.



 

פסילת תעודות מקור, ופסק דינו האחרון של בית המשפט המחוזי בבאר שבע

במחלוקות המתגלעות בעקבות פסילת תעודות מקור, טוענת רשות המכס שתעודת מקור שנפסלה הינה בבחינת ידיעה בלתי נכונה שמסר היבואן. אין זה משנה ל רשות המכס שבעת שחרור הטובין התעודה היתה בתוקף והיבואן הסתמך עליה בתום לב. המבחן הוא אובייקטיבי לחלוטין, טוענת רשות המכס , ותעודה שנפסלה נחשבת לידיעה שאינה נכונה.

עמדה זאת אושרה על ידי בתי המשפט בערכאות שונות, וזכתה לאחרונה לדיון מקיף בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ת.א. 7182/06 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל, פס"ד מיום 17.3.09). בית המשפט חזר על ההלכה שקבעה כי תעודת תנועה EURO1 שנפסלה הינה ידיעה בלתי נכונה שנמסרה על ידי הנישום: " זה מכבר נקבע, כי יש לפרש את התנאי פירוש אובייקטיבי, משמע, אם ייקבע כי הטובין שיובאו על-ידי המערערת סווגו על-ידה במסגרת התדיינותה מול רשויות המכס בדרך שאינה נכונה באופן עובדתי, לא יחול התנאי והמערערת לא תוכל להיכנס בגדר החריג".

אלא שבית המשפט גם פסק כי היבואנית לא נקטה את מכלול הצעדים המתחייבים להבטיח עמידת הטובין בכללי המקור ואת כשרות תעודת התנועה, שכן היבואנית לא הצליחה לציין את שמו של נציג הספק שהבטיח לה שהטובין פטורים ממכס; לא ביררה עם הספק האם ייבוא הטובין ע"י היבואן הקודם היה פטור ממס בפועל; לא סיכמה עם הספק, במסגרת הסכמי ההספקה, שהספק מתחייב שהטובין עומדים בכללי המקור (ואף להיפך – היה נראה שלספק יש חופש מלא לשנות תנאים מהותיים המשפיעים על כללי המקור, ללא כל סייג); ולא עשתה כל ניסיון מצידה לבדוק עם הספק האם הטובין עומדים בכללי המקור.

בהתאם לכך קבע בית המשפט כי הגרעונות שהוצאו לחברת טמפו – בסכום של למעלה מ – 7.5 מליון ש"ח (!) שרירים וקיימים, ואף חייב את טמפו בתשלום 70, 000 ש"ח (!) הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (לטמפו – עו"ד זיתון, דורות וקרונפלד , למדינה – עו"ד שילה)

כיצד בכל זאת ניתן לעמוד בדרישות סעיף 3 לחוק מסים עקיפים?

1.מלכתחילה, רצוי לצאת לדרך לאחר שקיבלתם אישור/חוות דעת מסוכן המכס בנוגע לעמדת הסיווג (או הצהרת ערך הטובין לצורכי מכס). חשוב להעביר לסוכן המכס את כל המידע הרלבנטי ולקבל ממנו התייחסות ברורה. באופן זה תוכלו לתמוך בטענתכם שלא ידעתם ושלא היה עליכם לדעת (לרבות סוכן המכס) על קיום החסר.

אם המקרה נראה כבעייתי - אל תהמרו על סעיף 3 . עדיף לפנות לבקשה למידע מוקדם אצל רשות המכס , ובמקרה הצורך, כאשר הרשות קבעה כי המוצר חייב במסי יבוא, לשלם את המס אגב מחאה ולתבוע השבה.

2.כדאי מאוד לברר האם קיימת הנחייה של רשות המכס הרלבנטית לעניינכם. במספר מקרים  נשללה הטענה בדבר "ידע או היה עליו לדעת על החסר", לאור קיומה של הנחיית הרשות.


3.כדאי לעקוב ולתעד במידת האפשר את עמדת המתחרים בשוק. מהמחירים הנדרשים ע"י המתחרים, ניתן ללמוד על שיעור מסי היבוא המשולמים על ידם, ועל עמדת הסיווג שלהם. במקרה אחד בית המשפט הביע נכונות להיעזר בנתון זה.

 4. היתממות ועצימת עיניים לא יעזרו!  בית המשפט השלום בת"א, בפסק דין שניתן לאחרונה, "זרק מכל המדרגות" יבואן (וסוכן מכס), לאחר שהתברר לבית המשפט שהטובין לא נבדקו ע"י היבואן וסוכן המכס לצורך סיווגם מזה עשר שנים!

5. לעיתים מעורבים גופים ממשלתיים נוספים בתהליך שחרור הטובין: משרד התמ"ס, משרד הבריאות (אגף הרוקחות, שירות המזון), משרד החקלאות, מכון התקנים , ועוד. חשוב לבדוק מהי עמדת אתם גופים, שכן פעמים רבות עמדתם תואמת את עמדתכם ומנוגדת לעמדת רשות המכס.

6. והחשוב מכל - לעקוב אחרי התנהלות שחרור המטענים שלכם. שחרורים שנפלו לבדיקות פיזיות ויסודיות ואושרו על ידי בית המכס עשויים למלט אתכם מהצרה. במספר מקרים קיומו של אישור הרשות שלל את הטענה בדבר "ידע או היה עליו לדעת על החסר".

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב