היום אני חיה כבר 23 שנים ללא תרופות ועם בריאות מושלמת.
האם זה נס? האם היה לי מזל כמו שהרופאים אומרים ,או שיש כאן משהו אחר.
אני מאמינה שזה משהו אחר,
מהרגע הראשון הרגשתי שיש בי כוח ,אנרגיה בוערת שבזמן המחלה פנתה כלפי פנים.
לקחתי את הכוח הזה והפניתי אותו לטיפוח הבריאות.
קודם כל בדקתי את המקום שלי בתוך חיי. עד כמה אני יוצאת החוצה ומביאה את עצמי לביטוי בחיי.
האם אני חיה באמת כמו שאני רוצה ומאמינה.
מהם הדברים שממלאים אותי אנרגיה ונותנים לי כוח.
האם הליכות בטבע? ספורט? ריקוד,שירה.עד כמה אני מרשה לעצמי ליצור,להשתולל,
לצחוק להיות מחוץ למסגרות.איך אני משקה את אנרגיית החיים העצומה המפעמת בי.
התחלתי בדרך הרוחנית,הגעתי אליה כאשר אני בשלה לחזק את כוחות הריפוי בתוכי.
את הצדדים החזקים.
עשיתי בחירות על מנת לא להחליש ולהתיש את המערכת.
למדתי מדיטציה,דמיון מודרך,תרגלתי חיבור ליקום,ליופי,לאיזון ולשקט.
איפשרתי לעצמי לחיות את החיים,להתלבט,להכיר במגבלות ,להתפתח.לעשות שינוי מקצועי.
היום אחרי כל כך הרבה שנים של בריאות,שכנעתי גם את המערכת הרפואית שאני בריאה.
אני חיה נהדר.
עכשיו שמגיעים אלי אנשים החולים במחלות אוטואימוניות התהליך הראשון שאנו חווים ביחד הוא שיחה,קודם כל בדיקה אמיתית אפוא הם בתוך חייהם, עד כמה הם מרגישים שהחיים האלו נועדו להם. משם אנחנו ממשיכים בתהליך.
כמו בכל תהליך צריכה להיות בחירה,ללכת בדרך,למרות שהיא לא פשוטה לעיתים-אם אכן רוצים להיות בריאים.
גם האופציה השניה קיימת.להישאר במקום. אולי אנשים התרגלו למחלה,התידדו איתה,מעונינים להמשיך איתה בזוגיות?
אם לא ,אם מעונינים להרגיש טוב ולחיות כבריאים עם פסוריאזיס,לופוס,דלתק מפרקים כרונית וכד'.
אשמח לעזור בייעוץ,בהפניה לבריאות,בשימת הדגש על החיובי ועל החיים.
