האם קווי התמסורת שלנו חייבים להיות משועבדים לספק תקשורת אחד? 

האם קיים ניגוד עניינים בין ספק התקשורת, המעוניין שהעסקים ירחיבו את רוחב הפס וישקיעו אצלו כדי להגדיל הכנסותיו, לבין הלקוחות, המבקשים לשפר ביצועים ולבצע משימות גיבוי ואחסון, אבל גם לחסוך בהוצאות, במיוחד במצב המשק היום?

הקדמה

שוק שירותי התמסורת ותקשורת הנתונים במדינת ישראל מקיף למעשה את כל סוגי הקווים והשירותים המסופקים לעסקים ולמפעילי תקשורת, החל מקווי נל"ן בקצבים שונים וכלה בקווי ATM ותקשורת מנוהלת מסוג IP-VPN, אתרנט ותמסורת לצרכי DRPBCP. עד סוף שנת 2002 שלטה בזק בתחום הפנים ארצי באופן כמעט מוחלט והכתיבה את רמת המחירים בכל סוגי הקווים והשירותים. החל מסוף 2002 העניק משרד התקשורת רישיונות מיוחדים למספר חברות נוספות לאספקת שירותי תמסורת פנים ארצית. בתחום התמסורת לחו"ל אין חלופות רבות: בחיבור הקווי קיים רק ספק אחד (Med-1).

החברות המורשות לתמסורת פנים ארצית הן:

?סלקום
?פרטנר (המקור: רשת IC-1 הפנים ארצית שנרכשה מ- Med-1)
?012-סמייל (אין לה כיום רשת משלה, נסמכת על חכירת מקטעי רשת מאחרים)
?רכבת ישראל (כיום מספקת חיבורים לחברות תקשורת בלבד)
?נטוויז'ן-013-ברק (רשת מצומצמת. נסמכת בעיקר על חכירת מקטעי רשת)
?בזק (ברישיון בזק יש גם הרשאה לתמסורת בינלאומית, שמתקיימת עדיין בשני חיבורי סיבים ותיקים, שנמצאים בשלבי יציאה מהשירות)
?הוט.

הרישיון לתמסורת ותקשורת נתונים פנים ארצית, שקיבלו החברות (טרם 'המצאת' רישיון "מפ"א-כללי-ייחודי", שקיבלו חברות מתחרות בבזק ובהוט) קבע, שהחברות רשאיות לספק שירותי תמסורת ותקשורת נתונים בקצבים של 2Mbs ומעלה לכל קישור, ללא שירותי קול, אילוץ שהגביל מאוד את התחרות בעיקר לתחום שירותי התמסורת עבור מפעילים, ספקי שירותים (ISP) וארגונים גדולים. עד לאחרונה, התמקדה התחרות בתחום ספקי התקשורת, וכמעט ולא התקיימה בתחום המגזר העסקי. כיום המצב שונה בתכלית.

גידול בביקוש לפס הרחב:

הפעלה נרחבת של תקשורת נתונים ע"י מספר ספקי תקשורת באמצעות סיבים אופטיים ותקשורת אלחוט Wireless, הביאה לפריצת מחסום רוחב הפס וגם לשיפור בזמינות השירותים למגזר העסקי.בשנים האחרונות חל גידול דרמטי בשימוש ברוחב הפס בארגונים ועסקים בישראל, הן לשירותי גישה לרשת האינטרנט באמצעות קווי xDSL בחיבור אסימטרי או בחיבור קבוע סימטרי (קצב העלאה זהה לקצב הורדה), והן לתקשורת רחבת פס בין אתרי החברה (WAN-Wide Area Network). הגידול בשנה האחרונה בשימוש ברוחב הפס נובע בעיקר משימוש בטכנולוגיות מולטימדיה ומחיבור מצלמות לרשת התקשורת הארגונית, ויישומי ועידות וידאו, תקשורת ומחשוב משולבים:

? VOICE
? VIDEO
?מולטימדיה
?העברת נפחי מידע גדולים
?גיבוי מערכי נתונים
?חיבור בין סניפים ועבודה מרחוק

ההוצאה הכוללת על שירותי תמסורת ותקשורת נתונים בישראל בשנת 2008 (לרבות תמסורת בינלאומית) חצתה זה מכבר את קו מיליארד ש"ח בשנה והיא נמצאת בקצב גידול דו ספרתי בשיעור כ -10% בשנה. אל מול ירידת ההוצאות של העסקים בגין תקשורת קווית, כולל שירותים ושיחות פנים ארציות, חל גידול מקביל בהוצאות תקשורת הנתונים של מרבית העסקים בישראל, מה שהפך את הוצאות התמסורת והתקשורת הנתונים מסעיף שולי יחסית בעבר, למרכיב משמעותי בהוצאות התקשורת של הארגון.




מגמות עיקריות בשוק:

הגברת התחרות מול בזק, בעיקר מצד סלקום, פרטנר, חברת הכבלים ומפעילים נוספים שנכנסו לתחרות, צפויה להמשיך את מגמת שחיקת מחירי השירותים. בשנים האחרונות חלה ירידת תעריפים משמעותית בעלויות רוחב הפס לתקשורת נתונים, אם כי בשיעורים נמוכים יותר מאלו שהתרחשו בשנתיים שקדמו לכך. בשנת 2008 הייתה התייצבות מסוימת במחירים, והצפי ל- 2009 והלאה הוא, שהמחירים ימשיכו לרדת כתוצאה מהמעבר ל- NGN ברשת בזק (תהליך הנמצא כיום בעיצומו). אולם, סך השוק במונחים דולריים עלה, בגלל התרחבות השוק עקב העלייה בביקושים.

הגידול הצפוי בתעבורת נתונים בקרב המגזר העסקי ימשיך את מגמת הצמיחה בדרישה לשירותי תקשורת נתונים, תוך מעבר לשימוש בתשתיות מבוססות IP ורוחבי פס גבוהים יותר. הצמיחה בשירותי התמסורת מאופיינת בהגדלת השימוש מצד ספקי התקשורת, ובמעבר של ארגונים גדולים לרוחבי פס סימטריים. לקוחות בינוניים ומטה מוכנים עדיין לקבל חיבורים א-סימטריים.

ההוצאה של הלקוח הסופי על שירותי תקשורת נתונים צפויה לגדול, למרות השחיקה במחירי השירותים, בגלל התרחבות השוק המתמדת. אנו מאמינים, כי שוק שירותי התמסורת ותקשורת הנתונים צפוי להתרחב בשלוש השנים הקרובות בממוצע שנתי של כ- 10% עד 15% בכמות החיבורים וכ- 8% עד 9% בהיקף ההוצאה הכספית.

בעקבות הגידול בהוצאות התקשורת לרוחב פס של העסקים יתפתחו גם שירותים חדשים למגזר העסקי בשנים הבאות, במאפיינים הבאים:
?תיחור ספקי תקשורת חדשים בשוק (בנוסף לבזק) למתן שירותי תמסורת ותקשורת נתונים לעסקים לצורך חיסכון בהוצאות התקשורת;
?שירותי WAN Optimization (אופטימיזציה של הרשתות המרחביות) כ"שירות מנוהל" לעסקים, לצורך ביצוע אופטימיזציה לרוחב הפס הנדרש בפועל;
?שימוש בטכנולוגיות אופטימיזציה מגוונות כולל דחיסה ומטמון כדי למקסם את יעילות ניצול רוחב הפס, Caching and Compression;
?טכניקות שונות לשחרור רוחב הפס לשיפור ביצועי יישומים מועדפים.
מניסיון שנצבר בעולם, ניתן לצמצם את תעבורת ה- WAN ב- 50% עד 80% ע"י שימוש בכלים לאופטימיזציה של רשתות WAN. למרות העלייה בהיקף הכלים להגנה על הרשת, מצאה חברת המחקר גרטנר שניתן להקטין את רוחבי הפס הקיימים בארגונים עד כ- 75%, זאת, ע"י שימוש בכלי אופטימיזציה המיועדים לרשתות מרחביות וליישומי רשת.

שורה תחתונה

החשיבה של לא מעט מנכ"לים, מנהלי IT ומנהלי תקשורת, שיש בשוק רק חלופה אחת (בזק), אינה נכונה. המטרה של כל חברת תקשורת, בכל מקום בעולם, היא למקסם את רווחיה. אולם, במצב הכלכלי של היום, יש חשיבות לתיחור נכון בין החברות המתחרות בשוק התמסורת ותקשורת הנתונים. חברות המתחרות בבזק פרסו זה מכבר רשתות חדשות, המבוססות על טכנולוגיות חדישות כמו NGN ו- Metro Ethernet, עם רמות שרידות ו- SLA שמתחרות בבזק. בזק עצמה נמצאת כיום במהלך לשדרוג רשתותיה, ולכן התחרות בתחום זה רק תגבר. כל התהליכים הללו מובילים למסקנה, שהכוח עובר לידיהם של הלקוחות, וחלפו הזמנים בהם בזק (ומשרד התקשורת שהכתיב לה תעריפים) הכתיבו את רמות המחירים בשוק התמסורת ותקשורת הנתונים.

חברות, שניהלו לאחרונה מכרזי תמסורת ותקשורת נתונים, חסכו מיליוני שקלים בהוצאות שלהן, ואף שיפרו את יכולות הרשת ושירותי התקשורת שמופעלים על הרשת. "חלון ההזדמנויות" בתחום זה כרגע פתוח וחבל להחמיצו.