ביזנסקרופוליס החדשה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ביזנסקרופוליס החדשה 

מאת    [ 27/04/2009 ]
מילים במאמר: 1205   [ נצפה 1833 פעמים ]

 
 
דליה גוזמן שטיינברג - המנהלת הבינלאומית של אקרופוליס החדשה

ברצוננו לפרט שוב כיצד אנו רואים ומיישמים את המושג פילוסופיה, שכן במבוכה ובתעייה האופייניות לזמננו, העתקים מזויפים ורצון רע גורמים למחיקת ההבדלים בין טוב ורע

אנו חיים בתקופה היסטורית, אשר, בדומה לתקופות רבות אחרות, יש לה הישגים מיוחדים ורעות חולות שאין להכחישן. אין טעם לטמון את הראש בחול לנוכח האחרונות, שכן יש אפשרות לפתור אותן. הוקעתן באומץ אין פירושה פסימיזם, כי אם הגיון, והפועל כדי לעקור אותן הוא הפילוסוף המיישם את דעותיו.

אחת ההנחות הראשונות של הפילוסופיה המסורתית, שאנו מביאים לאקרופוליס באמצעות התאמתה לימינו, היא שהפילוסופיה היא הדרך לחיפוש האמת. לא מדובר בשום אמת מוחלטת, אף לא בדוגמה נחרצת, כי אם בפעולה מודעת של התפתחות, עד שנגיע באמצעות האמונה והתבונה אל העקרונות הראשוניים המרכיבים את עולמנו. לפיכך, התורות הפילוסופיות אינן מושלמות, וכמוהן גם הפילוסופים ההולכים בעקבותיהן; אלה גם אלה שואפים לקרבה אל השלמות באמצעות כל מאמץ שיהיה נחוץ. וכך:

? כנגד היהירות המזויפת אנו מעמידים ענווה טבעית, שאינה מתעלמת משגיאות ואינה מזלזלת בניצחונות כדי שאפשר יהיה לנצח בעתיד.

? כנגד הטעות והשקר אנו מבכרים את האמת, גם אם לעתים קשה לבטאה וגם אם פעמים רבות אין איש רוצה לשמוע אותה, קל וחומר להבין אותה. לאמת יש אורות שקטים שאינם מנצנצים בהתחלה, אך שורדים לטווח הארוך..\בכאן נעמוד על משמעות המילים טוב ורע אמת ושקר,וממנה יתבאר מושג הבורות הכולל שימוש במילים ללא ידיעת משמעותן\מורה הנבוכים ח'א פרק ב'ראוי להתבונן בקושיא ותשובתנו בתירוצה, ולפני שאזכיר את הקושיא ותירוצה אומר, כבר ידע כל עברי1 כי שם אלהים משותף לה' ולמלאכים 2 ולדיינים 3 מנהיגי המדינות 4, וכבר ביאר אנקלוס הגר ע"ה - ונכון הוא מה שבאר - כי אמרו:
והייתם כאלהים יודעי טוב ורע 5
הכוונה בו העניין האחרון, אמר ותהון כרברבין 6. ואחר הצעת שתוף שם זה 7 נזכיר את הקושיא.


אמר המקשה
נראה מפשט הכתוב כי הכוונה הראשונה באדם, שיהיה כשאר בעלי חיים ללא שכל וללא תבונה, ולא יבדיל בין טוב לרע. וכאשר הימרה, הביא לו מריו את השלמות העצומה המיוחדת לאדם, והיא שיהא לו כוח ההבחנה המצוי בנו, שהוא נכבד מכל העניינים המצויים בנו, ובו מהותנו 8. והנה זה תימה, שיהא עונשו על מריו, לתת לו שלמות שלא הייתה לו, והוא השכל. ואין זה אלא כדברי האומר שאחד מבני אדם המרה והרבה לפשוע, ואז נלקח 9 ונעשה כוכב בשמים.
זו הייתה כוונת הקושיא וענינה, ואם כי לא הייתה בנוסח זה. והט אזנך לעניני *9 תשובתנו אנו.

אמרנו: אתה המעיין בתחילת מחשבתו ורעיונו, ומי שדימה שיבין ספר 10 שהוא הכשרת הראשונים והאחרונים בעברו עליו במקצת העתים הפנוים מן המשתה והתשמיש, כמו שהוא עובר על אחד מספרי קורות הזמן או על אחד השירים 11, תן דעתך 12 והתבונן, כי אין הדבר כפי שחשבת בעיון ראשון, אלא כפי שיתברר לאחר התבוננות בדברים הללו. והוא, שהשכל אשר השפיע ה' לאדם, שהוא שלמותו הסופית, 13 הוא אשר ניתן לאדם לפני מריו, ועליו נאמר בו שהוא בצלם אלוהים ובדמותו 14, ובגללו דובר עמו ונצטווה כמו שנאמר:
ויצו ה' אלוהים וכו' 15,
כי לא יהיה הצווי לבהמות, ולא למי שאין לו שכל.
כי בשכל יבדיל בין האמת והשקר, וזה היה מצוי בו בשלמותו ותמותו.
אבל הטוב והרע 16 הוא במפורסמות 17 לא במושכלות. לפי שאין אומרים השמים כדוריים טוב, והארץ שטוחה רע, אלא אומרים אמת ושקר 18, וכך בלשוננו [יט] אומרים על הנכון והשווא - אמת ושקר, ועל הנאות והמגונה - טוב ורע.

ובשכל ידע האדם האמת מן השקר, וכך הוא הדבר בכל העניינים המושכלים. וכיון שהיה בשלמות מצביו ותמימותן, והוא עם תכונותיו 19 ומושכליו אשר בו נאמר מחמתן ותחסרהו מעט מאלוהים, 20 לא היה לו כח 21 שמתעסק במפורסמות 17 כלל, ולא השיגן, עד שאפילו היותר מפורסמת במידות לגנאי, והיא גילוי הערווה, 22 לא היה זה רע בעיניו ולא הרגיש את גנותו 23.

וכאשר חטא ונטה אחרי תאוותם הדמיוניות ותענוגות חושיו הגופניים כמו שאמר:
כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעיניים 24
נענש שנשללה ממנו אותה ההשגה השכלית, ולפיכך המרה את הצווי אשר מחמת שכלו נצטווה בו, ונקנית לו השגת המפורסמות 17 ושקע בהבחנת הרע והטוב 25, ואז ידע ערך מה שהפסיד ומה שנתערטל ממנו ובאיזה מצב הוא נמצא. ולפיכך נאמר:
והייתם כאלהים יודעי טוב ורע 26
ולא אמר 'יודעי שקר ואמת' או 'משיגי שקר ואמת', ואין בדברים ההכרחיים טוב ורע כלל אלא שקר ואמת, והתבונן אמרו:
ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם 27,
ולא אמר ותפקחנה עיני שניהם ויראו, כי את אשר ראה בתחילה הוא אשר ראה בסוף, ולא היה שם ערפל נגד הראות שנתבהר, אלא נעשת לו תכונה אחרת שבה הוא משיג גנות מה שלא היה משיג גנותו מקודם.

ודע כי המלה הזו, כלומר: פקח אינה נאמרת בשום פנים כי אם על עניין פקיחת רעיון, לא על חידוש חוש הראות 28,
ויפקח אלוהים את עיניה 29,
אז תפקחנה עיני עורים 30,
פקוח אזנים ולא ישמע 31,
כעין אמרו:
אשר עינים להם לראות ולא ראו 32.

אבל אמרו על אדם:
משנה פניו ותשלחהו 33
הרי ביאורו ופירושו כאשר שינה פנייתו 34 גורש, כי 'פנים' שם נגזר מן 'פנה', לפי שהאדם בפניו הוא פונה לדבר הרצוי לו. אמר: כי כאשר שינה פנייתו, 34 ופנה כלפי הדבר אשר כבר קדם אליו הצווי שלא יפנה אליו, גורש מגן עדן 35. וזה הוא העונש שהוא כנגד החטא, מידה כנגד מידה 36. לפי שהותר לו לאכול מן הערב 37 ולהתענג בנחת ובשלוה, וכאשר נעשה תאוותן, והלך אחרי תענוגותיו ודמיונותיו כפי שאמרנו, ואכל ממה שהוזהר שלא לאוכלו - נמנע 38 מן הכל, ונתחייב לאכול הגרוע שבמאכלים, אשר לא היו לו מקודם מזון, ודווקא אחרי יגיעה ועמל. כמו שאמר:
וקוץ ודרדר תצמיח לך וכו' בזעת אפך וכו' 39,
ובאר ואמר:
וישלחהו ה' אלוהים מגן עדן לעבד את [כ] האדמה 40,
והשוהו לבהמות במזונותיו ורוב מצביו, כמו שאמר:
ואכלת את עשב השדה 41,
ואמר מבאר לפרשה זו:
אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו 42.
ישתבח בעל הרצון אשר לא תושג תכליתו וחכמתו

? כנגד הציניות של המוסכמות אנו מרוממים את קול הכנות ואת טוהר הלב והמחשבה, גם אם אין הם מביאים תועלת מוחשית.

? כנגד אובדן השליטה הגובר בכל התחומים, הגורר שיאים בל-ייאמנו של אי-מוסריות, אנו מעמידים מוסר חדש שאינו כפוף לאופנות משתנות, אלא מבוסס על המצפון האישי הערני המסוגל לזהות מהו שהולם אדם עליון ובן אלמוות.

? כנגד אדישות הרבים אנו מעדיפים פשרה בריאה עם החיים ועם הנסיבות שנועדנו לחיות בהן, עד שנחוש כחלק אינטגרלי ומעורב של ההיסטוריה.

? כנגד אלימותם של אחרים אנו בוחרים בדרך האנושית יותר, של חוסן המתבטא לא רק בכוח גופני, אלא בבריאות הגוף ובעמידות פסיכולוגית ומוסרית מול קשיים, בשלווה וביכולת לעשות את הטוב בכל רגע.

? כנגד הפנטיות הגוברת, המחשיבה את עצמה צודקת וחכמה, אנו מציעים אקלקטיות, פרי שיפוט ממושך, בדיקה והשוואה, בחירה לאחר ניתוח, מבלי לזלזל בניסיונות האנושות, אך תוך ניסיון להתעלות על מגרעות וקשיים.

? כנגד ההשמצה, הקורעת את הפילוסופיה לגזרים בדרך הקלה ביותר, אנו בוחרים בהצהרה אמיצה ובהירה של דעותינו, תוך קריאה בשמה של כל אחת ואחת מהן, אף אם דרך זאת תובעת יותר זמן והתמסרות- מסננות הולמות לפילוסוף.

? כנגד הבורות אנו מציגים את תרופת החוכמה, שהיא הידע שנרכש ויושם בחיים האישיים - לא כקישוט אינטלקטואלי, אלא כנורמה יום-יומית ומבארת, היחידה המסוגלת לנער את התרדמת השוררת סביבנו.

? כנגד הכאב וחוסר האונים אנו מציעים לקבל את החוקים האוניברסליים המעניקים משמעות לכל המתרחש ומצמצמים את חוסר האונים שלנו בהציגם לפנינו את דרכי המוצא מן הפחדים והחשיכות שבתוכנו.

? כנגד ריקנות מאידיאלים ומאלוהים אנו בוחרים בחיים מלאים, המוקדשים לחיפוש אחר החוכמה, כי זוהי הפילוסופיה, ולגילוי האלוהים בעקבות כל לימוד בעל ערך.

זוהי הפילוסופיה של אקרופוליס החדשה. זוהי הנוסחה שאנו מציעים לך.והרבה כסף מאלו שמחפשים את עצמם בשבילנו
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב