דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


פסיקת ''מזונות שיקומיים'' לידועה בציבור 

מאת    [ 19/04/2009 ]

מילים במאמר: 772   [ נצפה 2881 פעמים ]

תמ"ש 47680/06, פ.א נ' ק.פ.

כב' השופט פאול שטרק

עו"ד מתת פלסנר למבקשת; עו"ד יפעת שרון הדס למשיב

05.04.2009

העובדות:
התובעת הנה מהנדסת בהכשרתה, אך מועסקת כיום במשרה חלקית כמטפלת בקשישה כבת 80 בבית אבות. לטענתה היא מתפרנסת בקושי רב ומשתכרת סכום זעום של 1,500 ש"ח לחודש. התובעת מסתייעת במשפחתה ובחברים על מנת להתקיים. הנתבע הנו מהנדס תעשייה וניהול, אשר מתפרנס מזה שנים רבות כעצמאי. ברשותו בית עסק למתן שירות ייעוץ פיננסי ויעוץ בתחום של ניהול וארגון לחברות פרטיות וממשלתיות. כמו כן, לנתבע מערכת קשרים עסקית במדינת צ'כיה וכן בעל נכסים ונדל"ן בפראג, המעניקים לו דמי שכירות המתווספים להכנסתו. הצדדים בעת היכרותם לא היו נשואים זה לזה, אף לא אחד מהם היה בן זוג/בת זוג. הצדדים החליטו במהלך יוני 2001 להתגורר ביחד. כשהכירו עבדה התובעת כמהנדסת במחלקת מהנדסים בבית דפוס והשתכרה כ-5,000 ש"ח לחודש (כולל שעות נוספות). התובעת הפסיקה לעבוד שם במהלך חודש ינואר 2002 לאחר שהנתבע שכנעה שתתפטר וזאת, על מנת שתקדיש את מלוא מרצה לחייהם המשותפים. הצדדים חיו יחדיו כ - 6 שנים תחת קורת גג אחת וחיו חיי זוגיות אשר לא משתמעת לשתי פנים. אין חולק על כך, כי לשניים היו חשבונות בנק נפרדים וכל אחד פעל מחשבונו שלו. אך יחד עם זאת, חשבונות נפרדים אלה דאגו לכלכלת הבית וניהול תקין של חייהם המשותפים, בעודם מתגוררים תחת קורת גג אחת ודואגים להמשך קיומו. במסגרת התובענה דנן עתרה התובעת למזונות מכוח היותה "ידועה בציבור" ופיצויים בגין הפרת הבטחה להינשא.

החלטה:
א. עפ"י המשפט העברי הקשר בין גבר יהודי ואישה יהודיה אמורה להיות למטרה מקודשת, כאשר המבחן הינו באשר לאופן ניהול הקשר ביניהם, דבר המאפשר הבנת המטרה ע"י עדים חיצוניים. כמו כן, ע"פ המשפט העברי, אחת מהדרכים לקבוע קידושין בין צדדים היא, בין היתר, דרך ביאה (בעילה). בדיון במשפט העברי החזקה היא, שאדם המקיים יחסי אישות עם אישה (לאורך זמן ובפרהסיה) ומשתתף בהחזקת בית המגורים המשותף, מתכוון הוא בכך לקיום יחסים המקבילים לנישואים, קרי חיי "ידועים בציבור" במונחים של היום.
ב. המושג "ידועים בציבור" זכה, במהלך השנים, להגדרה ברורה בשורה ארוכה של פסקי דין. בארץ הפסיקה העמידה שני תנאי סף, במצטבר ובמשתלב לקיומה של מערכת יחסים שכזו - חיי משפחה וניהול משק בית משותף. תנאים אלה הם תנאים מהותיים ואין המדובר בדרישה ראייתית גרידא. יחד עם זאת, שאלת קיומם של תנאים אלה ראוי שתבחן ע"פ קריטריונים סובייקטיביים - כיצד ראו בני הזוג עצמם, האיש והאישה, את מערכת היחסים ביניהם. אין לחפש ואין לגבש קריטריונים נוקשים לדיבור 'חיי משפחה' ולדיבור 'משק בית משותף'. אין להקצות למונח 'ידועים בציבור' מבחן נוקשה אובייקטיבי. המונח הינו מעין תדמית משתנית של יחסים בין בני זוג שמרכיביה שונים מזוג לזוג. במקרה דנן הצדדים אכן "ידועים בציבור" וזאת מהרגע שהחליטו להתגורר ביחד במהלך שנת 2001, ועד לרגע פרידתם, במהלך שנת 2006.
ג. חרף העובדה שהוגדרו יחסי הצדדים כ"ידועים בציבור", אין להסתפק בקביעה זו. קיימות שתי שכבות של יחסים בין גבר ואישה: האחת מהן היא כריתת ברית לשיתוף בגורל זל"ז.יחד עם זאת, על אף כריתת הברית בין הצדדים, כאמור, השכבה השנייה ביחסים בין גבר ואישה הוא קיום קשר הדוק המתמשך זה שנים שאינו עבור סיפוק מין בלבד. במצב זה ביהמ"ש יכול לייצר סעד כלכלי המטיב עם האישה. מדובר במזונות אזרחיים מכח דין חיוב מכללא ולחילופין דמי הסתגלות. בכל מקרה מדובר בסעד לפרק זמן מוגדר ומוגבל. במקרה דנן ניתן לקבוע, שהקשר בין הצדדים היה מעבר לצרכים גופניים גרידא. אי לכך, יש לקבוע סעד כלכלי הולם לטובת התובעת ובהתייחס לנסיבותיה. מכאן, שפסיקת פיצויים מכללא לטובת אינם סותרים את העובדה שבני הזוג אינם נשואים. לא זו אף זו, עצם העובדה שאין לתובעת כתובה, שהרי השניים לא נשואים, אינה מצדיקה את קיום רצונו של הנתבע לניתוק קשר, ולהשאירה בלא כלום, על אף 6 שנים של זוגיות משותפת.
ד. כאישה בת 50, אמנם בעלת כושר השתכרות, סיכוי התקבלותה של התובעת למקום עבודה כזה או אחר קלוש, וכל זאת נוכח המצב הכלכלי הקשה הקיים במשק הישראלי. במצב המשפטי הקיים יש לקבוע, שחובת בן הזוג לשלם דמי שיקום/הסתגלות לפרק זמן מוגדר, להבדיל מרעיון מזונות בין בני זוג שבאו בנישואין. אין בעצם קביעת דמי שיקום/הסתגלות זיקה ישירה לצרכי האישה, אלא זו פונקציה של הסעד האמור לאזן בין נטל הצרכים הכלכליים החלים על הנתבע כלפי התובעת, כדי לאפשר לה לשקם את עצמה מבחינה כלכלית על סמך דיני חוזים מכללא. במקרה דנן נקבע על ידי בית המשפט חיוב הנתבע בסך של 4,000 ש"ח לחודש למשך 36 חודשים, החל מיום הגשת התובענה כדמי שיקום.
ה. לעומת זאת, בית המשפט דחה את התביעה לפסיקת פיצויים בגין הפרת הבטחה להינשא. העיקרון לפיו על הצדדים לנקוט הינו עקרון תום הלב. במקרה דנן, הנתבע טען שהתעוררו סימני שאלה באשר לשאלת יהדותה של התובעת. שכן נאמר לו על ידה, כי באשר ליהדות אימה התעוררו שאלות, אלא הסתבר שהיא הייתה חייבת גיור כהלכה. בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע שהנתבע הפר חובת תום הלב משבחר שלא להינשא לתובעת, בין היתר, על רקע גיורה.

התביעה נתקבלה חלקית



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב