עמ"מ 2595/09, ד"ר חמדאן עבדאללה שחאדה סופי נ' מדינת ישראל
כבוד השופט א' רובינשטיין
עו"ד לאה צמל למערער; עו"ד אבי ליכט למשיבה
01.04.2009
העובדות:
1. המערער, תושב רצועת עזה, נעצר בביתו (ביום 15.1.09) במהלך מבצע "עופרת יצוקה", וביום 17.1.09 הוצאה נגדו "הוראת כליאה זמנית" לפי סעיף 3(א) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. ביום 19.1.09 נעצר המערער לצרכי חקירה ו נחקר על ידי שירות ביטחון כללי. ביום 11.2.09, הורה האלוף רון-טל על כליאת המערער לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק (להלן הצו).
2. נטען, כי נוכח הבעייתיות הטבועה במעצר אדם לתקופה בלתי מוגבלת על סמך חומר חסוי, יש להרחיב את היקף הגילוי - ונאמר, כי ברגיל החומר שמעמידה המשיבה לעיון ההגנה בהליכים לפי החוק מצומצם מזה המועבר בהליכים אחרים. עוד נטען לגבי טיב השימוע - שנערך, על פני הטענה, כדי לצאת ידי חובה. במישור המהותי נטען, כי המערער הוא איש דת בכיר ומרצה באוניברסיטה האסלאמית - ואין ניתן לראות בו לוחם בלתי חוקי כהגדרתו בחוק.
החלטה:
1. מסגרת שיקול הדעת בביקורת שיפוטית ראשונה על צוי כליאה לפי חוק לוחמים בלתי חוקיים מוגדרת בסעיף 5(א) לחוק: "מצא שופט בית המשפט המחוזי כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 3(א) יבטל את צו הכליאה". לפיכך, דרכה של הביקורת השיפוטית נפתחת בשתי שאלות אלה: (1) האם עונה הכלוא על הגדרת "לוחם בלתי חוקי"; (2) האם הוכח כי "שחרורו יפגע בביטחון המדינה".
2. סעיף 2 לחוק מגדיר "לוחם בלתי חוקי": בשתי חלופות: האחת - "אדם שנטל חלק בפעולות איבה"; האחרת - אדם אשר "נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל".
3. "אדם שנטל חלק בפעולות איבה". המקרה שלפנינו אינו בא בגדריה של קטגוריה זו. חלופה זו אינה דורשת הימנות על שורותיו של כוח המבצע פעולות, ובהעדר השתייכות להקשר כללי - נדרשת המעורבות האישית בפעולות האיבה להיות משמעותית יותר.
4. "הנמנה עם כוח המבצע פעולות איבה". החלופה השניה אינה דורשת מעורבות "מבצעית". מעורבות המערער בפעילות החמאס, כפי שהיא עולה מהחומר הגלוי והחסוי, מעידה כי הקשר בינו לבין הארגון איתן, מתמשך והוא נתפס כפעיל בכיר בו.
5. השאלה המשמעותית יותר ביחס למערער, היא התקיימות התנאי השני הקבוע בסעיף 3(ב)(1) "היה לרמטכ"ל יסוד סביר להניח כי כלוא הוא לוחם בלתי חוקי, וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה...". בעניין זה, יש לבחון את המסוכנות האינדיבידואלית הנשקפת מהכלוא הספציפי בנסיבות הזמן והמקום הנתונות. בניגוד למחבל מתאבד העצור במעצר מינהלי, שעה שמדובר בשחרורו, או אי שחרורו, של פעיל במערך "אזרחי" קשה יותר לראות את הסכנה המיידית. יש להתייחס לפעיל הספציפי, אם פעילותו משמעותית, כאילו פעילות זו או הימנעותו ממנה היא המכריעה את הכף, ואין לקבל את הטיעון כי יהיה מי שימלא את מקומו.
6. הקביעה כי המערער "נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל" מבוססת על ראיות מינהליות טובות. מסוכנות המערער לביטחון המדינה אינה נובעת רק מהאמירה בדבר שילוב הזרועות של הארגון, אלא גם מפעילות קונקרטית, אליה הוא עצמו מודע.
7. נקבע, כי יוקדם מועד הביקורת השיפוטית הבאה, באופן שהיא תיערך בתוך שלושה חודשים מיום מתן החלטה זו וכי תבחן האפשרות להעביר את הכלוא מהערוץ המינהלי לערוץ הפלילי.
כבוד השופט א' רובינשטיין
עו"ד לאה צמל למערער; עו"ד אבי ליכט למשיבה
01.04.2009
העובדות:
1. המערער, תושב רצועת עזה, נעצר בביתו (ביום 15.1.09) במהלך מבצע "עופרת יצוקה", וביום 17.1.09 הוצאה נגדו "הוראת כליאה זמנית" לפי סעיף 3(א) לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. ביום 19.1.09 נעצר המערער לצרכי חקירה ו נחקר על ידי שירות ביטחון כללי. ביום 11.2.09, הורה האלוף רון-טל על כליאת המערער לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק (להלן הצו).
2. נטען, כי נוכח הבעייתיות הטבועה במעצר אדם לתקופה בלתי מוגבלת על סמך חומר חסוי, יש להרחיב את היקף הגילוי - ונאמר, כי ברגיל החומר שמעמידה המשיבה לעיון ההגנה בהליכים לפי החוק מצומצם מזה המועבר בהליכים אחרים. עוד נטען לגבי טיב השימוע - שנערך, על פני הטענה, כדי לצאת ידי חובה. במישור המהותי נטען, כי המערער הוא איש דת בכיר ומרצה באוניברסיטה האסלאמית - ואין ניתן לראות בו לוחם בלתי חוקי כהגדרתו בחוק.
החלטה:
1. מסגרת שיקול הדעת בביקורת שיפוטית ראשונה על צוי כליאה לפי חוק לוחמים בלתי חוקיים מוגדרת בסעיף 5(א) לחוק: "מצא שופט בית המשפט המחוזי כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 3(א) יבטל את צו הכליאה". לפיכך, דרכה של הביקורת השיפוטית נפתחת בשתי שאלות אלה: (1) האם עונה הכלוא על הגדרת "לוחם בלתי חוקי"; (2) האם הוכח כי "שחרורו יפגע בביטחון המדינה".
2. סעיף 2 לחוק מגדיר "לוחם בלתי חוקי": בשתי חלופות: האחת - "אדם שנטל חלק בפעולות איבה"; האחרת - אדם אשר "נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל".
3. "אדם שנטל חלק בפעולות איבה". המקרה שלפנינו אינו בא בגדריה של קטגוריה זו. חלופה זו אינה דורשת הימנות על שורותיו של כוח המבצע פעולות, ובהעדר השתייכות להקשר כללי - נדרשת המעורבות האישית בפעולות האיבה להיות משמעותית יותר.
4. "הנמנה עם כוח המבצע פעולות איבה". החלופה השניה אינה דורשת מעורבות "מבצעית". מעורבות המערער בפעילות החמאס, כפי שהיא עולה מהחומר הגלוי והחסוי, מעידה כי הקשר בינו לבין הארגון איתן, מתמשך והוא נתפס כפעיל בכיר בו.
5. השאלה המשמעותית יותר ביחס למערער, היא התקיימות התנאי השני הקבוע בסעיף 3(ב)(1) "היה לרמטכ"ל יסוד סביר להניח כי כלוא הוא לוחם בלתי חוקי, וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה...". בעניין זה, יש לבחון את המסוכנות האינדיבידואלית הנשקפת מהכלוא הספציפי בנסיבות הזמן והמקום הנתונות. בניגוד למחבל מתאבד העצור במעצר מינהלי, שעה שמדובר בשחרורו, או אי שחרורו, של פעיל במערך "אזרחי" קשה יותר לראות את הסכנה המיידית. יש להתייחס לפעיל הספציפי, אם פעילותו משמעותית, כאילו פעילות זו או הימנעותו ממנה היא המכריעה את הכף, ואין לקבל את הטיעון כי יהיה מי שימלא את מקומו.
6. הקביעה כי המערער "נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל" מבוססת על ראיות מינהליות טובות. מסוכנות המערער לביטחון המדינה אינה נובעת רק מהאמירה בדבר שילוב הזרועות של הארגון, אלא גם מפעילות קונקרטית, אליה הוא עצמו מודע.
7. נקבע, כי יוקדם מועד הביקורת השיפוטית הבאה, באופן שהיא תיערך בתוך שלושה חודשים מיום מתן החלטה זו וכי תבחן האפשרות להעביר את הכלוא מהערוץ המינהלי לערוץ הפלילי.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
