דחיית ערעורים של יגאל עמיר כנגד החלטות השב''ס לשלול ממנו אפשרות לשיחות טלפון ולהחזיקו באגף ההפרדה 

רע"ב 2012/09, יגאל עמיר נ' שירות בתי הסוהר

כבוד השופט א' רובינשטיין

עו"ד עדי קידר למבקש; עו"ד הילה גורני למשיב

30.03.2009


העובדות:
1. בסוף חודש אוקטובר 2008 הועבר המבקש מאגף ההפרדה בבית הסוהר "רימונים", לאגף ההפרדה בבית הסוהר "רמון". על החלטה זו, כמו גם על עצם החזקתו של המבקש בהפרדה, וכבילת רגליו בצאתו מתאו, הוגשה העתירה בעע"א 5984/08.
2. בתחילת חודש נובמבר 2008 החליט מנהל בית הסוהר "רמון" לשלול מהמבקש טובות הנאה שונות (שימוש בקנטינה, קבלת מבקרים, שימוש בטלפון, שימוש במוצרי חשמל, התייחדות, שימוש בלבוש פרטי והתייחדות לפריון) למשך 30 יום, משהתברר כי המבקש שוחח בטלפון מספר פעמים עם כתבת ערוץ 10, בניגוד לפקודת נציבות בתי הסוהר. שלילתן אפשרות השימוש בטלפון, הוארכה לתקופה של שישה חודשים.

החלטה:
1. אמנם, לבקשות כגון דא, שעניינן רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי, אשר לא קדמה להן החלטה מעין שיפוטית ועתירת האסיר לבית המשפט קמא היתה כנגד החלטה מינהלית, יש להתייחס ביתר גמישות מאשר ל"גלגול שלישי קלאסי".
2. השימוש בטלפון, כמו גם חופשות, ביקורים, האזנה לכלי התקשורת ועוד מהוים טובות הנאה לאסיר בכפוף להתנהגותו, ושלילתן מהוה אמצעי משמעת. אולם, גם אם במובן משפטי מדובר בהטבה, בהחלטה על שלילת הטבה, לא כל שכן בהחלטה על שלילתה ממי שכבר נהנה ממנה עד שלב מסוים, יש צורך בשיקול דעת מוקפד, בהידרשות לכל השיקולים הרלבנטיים ולאיזון ביניהם, גם אם אין בית המשפט מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו. ולבסוף, דווקא כיון שהמדיניות באשר להתערבות השיפוטית היא מרוסנת, כנודע, האחריות המוטלת על הרשויות המחליטות רבה, ובסופו של יום כך גם על הביקורת השיפוטית, שהרי המדובר במי שחרותו ניטלה, דבר המצוי תמיד לנגד עינינו.
3. לא יתכן חולק שהמשיב הפר הפרה משמעתית, בקיימו את שיחות הטלפון עם כתבת ערוץ 10. פקודת נציבות בתי הסוהר אוסרת על אסיר להתראיין בכלי התקשורת, אלא אם קיבל את אישור דובר שירות בתי הסוהר. אישור דובר לא ניתן, ועל כן, ענייננו בניצול לרעה של האפשרות שניתנה. החלטת מנהל בית הסוהר לשלול מן המבקש הטבה, אותה ניצל לרעה, כאמצעי משמעת, היתה איפוא סבירה כשלעצמה. יש לזכור כי המבקש מוגדר כאסיר בטחוני, וככזה מוטלות עליו מגבלות כבדות יותר, וכך גם הענישה על הפרתן.
4. אשר לסוגיית העברתו של המבקש מבית הסוהר "רימונים" לבית הסוהר "רמון"; כעולה מפסק דינו של בית המשפט קמא, הסביר המשיב בבית הסוהר "רמון" רמת הביטחון מאפשרת פיקוח מוקפד יותר, וכי הוחלט על ידי נציב שירות בתי הסוהר, כעניין שבמדיניות, לנייד אסירים המוחזקים בהפרדה, כמו גם סוהרים המשרתים באגפים אלה, בין בתי הסוהר השונים; זאת - כאמור - נוכח הניסיון, לפיו שהייה ארוכה במקום אחד מפתחת שגרה העלולה להביא להתרופפות במשמעת. נראה סביר והגיוני, ומצוי במתחם שיקול דעתם המקצועי של הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר.