ע"ב 2942/07, רוני אלבר נ' רו"ח יעקב ירון ואח'
כב' השופטת: ע' פוגל
24.03.2009
העובדות:
1. התובע הינו רואה חשבון במקצועו, והוא החל לעבוד אצל הנתבעים, בעלי משרד לראיית חשבון, ביום 17.7.05.
2. ביום 10.12.06 זומן התובע למשרד בשעות אחר הצהריים, עת שהה בביתו, ובשיחה עם הנתבע 1, רו"ח ירון, הודע לו על הפסקת העסקתו. ביום 11.12.06 קיבל התובע את מכתב הפיטורים, ופוטר מעבודתו לאלתר.
3. ביום 12.12.06, היום שלמחרת פיטוריו, עבר התובע ניתוח לתיקון בקע מפשעתי, שמועדו היה ידוע לנתבעים מראש.
4. התובע טען כי פוטר בחוסר תום לב ושלא כדין, עקב הניתוח שאמור היה לעבור וההיעדרות מהעבודה, שהיתה צפויה לאחריו.
5. לטענת התובע, מהווים פיטוריו הפליה פסולה על רקע מצבו הבריאותי, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, וכן בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998.
ההכרעה:
1. לא הוכחה בפנינו הפליה כלשהי שננקטה כלפי התובע, ומנגד - הוכיחו הנתבעים, באופן מספק, כי התובע פוטר מעבודתו בשל שיקולים ענייניים, ולא על רקע הפלייתו בגין מצבו הבריאותי או בגין לקות ממנה היה צפוי לסבול בעקבות הניתוח.
2. התובע פוטר כדין, בגין סיבה עניינית ולגיטימית, ומבלי שהנתבעים הפלו אותו לרעה בניגוד לחוקי השוויון.
3. פיטוריו של התובע היו נגועים בחוסר תום לב, ואף מנוגדים לתכליתו של חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, והכל - בשל עיתוי הפיטורים, יום אחד בלבד לפני הניתוח שהיה צפוי התובע לעבור, במועד שהיה ידוע מראש לנתבעים.
4. האופן הבהול בו בוצעו הפיטורים, מחזק שעיתוי הפיטורים לא היה מקרי אלא היה קשור קשר ישיר בניתוח שהיה צפוי התובע לעבור, ושמטרת הנתבעים "לסגור עניין" עם התובע עוד לפני הניתוח, היתה להביא את מערכת יחסי העבודה ביניהם לכדי סיום בטרם יידרש התובע לשהות בביתו בחופשת מחלה בתשלום, כפי זכותו המעוגנת בסעיף 2 לחוק דמי מחלה.
5. המועד בו בחרו הנתבעים לפטר את התובע הוא זה הנגוע בחוסר תום לב, המצוי בבסיסה של מערכת היחסים בין עובד ומעבידו.
6. ההחלטה לפטר את התובע ביום שלפני הניתוח שהיה צפוי לעבור, התקבלה בקשר עם הניתוח, ובמטרה לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים לפני הניתוח.
7. מקום בו צפוי היה התובע לעבור ניתוח ביום שלמחרת פיטוריו, ומועד הניתוח היה ידוע מראש, ומועד פיטוריו נבחר משום שהיה כה סמוך למועד הניתוח (אף כי הפיטורים עצמם לא נעשו בגלל הניתוח) - הרי שיש לקבוע כי במעשיהם, קיפחו הנתבעים את זכותו של התובע לדמי מחלה, מכוח חוק.
8. משפיטרו הנתבעים את התובע יום אחד לפני הניתוח שהיה צפוי לעבור - היו נגועים הפיטורים בחוסר תום לב ומנוגדים לתכלית חוק דמי מחלה.
9. התביעה התקבלה באופן חלקי. הנתבעים ישלמו לתובע דמי מחלה בסך 5,250 ש"ח. הפרשי פיצויי פיטורים בסך 395 ש"ח. הפרשי דמי הבראה בסך 148 ש"ח. תמורת הודעה מוקדמת בסך 7,500 ש"ח. פיצויים בגין פיטורים בחוסר תום לב, בסך 7,500 ש"ח.
כב' השופטת: ע' פוגל
24.03.2009
העובדות:
1. התובע הינו רואה חשבון במקצועו, והוא החל לעבוד אצל הנתבעים, בעלי משרד לראיית חשבון, ביום 17.7.05.
2. ביום 10.12.06 זומן התובע למשרד בשעות אחר הצהריים, עת שהה בביתו, ובשיחה עם הנתבע 1, רו"ח ירון, הודע לו על הפסקת העסקתו. ביום 11.12.06 קיבל התובע את מכתב הפיטורים, ופוטר מעבודתו לאלתר.
3. ביום 12.12.06, היום שלמחרת פיטוריו, עבר התובע ניתוח לתיקון בקע מפשעתי, שמועדו היה ידוע לנתבעים מראש.
4. התובע טען כי פוטר בחוסר תום לב ושלא כדין, עקב הניתוח שאמור היה לעבור וההיעדרות מהעבודה, שהיתה צפויה לאחריו.
5. לטענת התובע, מהווים פיטוריו הפליה פסולה על רקע מצבו הבריאותי, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, וכן בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998.
ההכרעה:
1. לא הוכחה בפנינו הפליה כלשהי שננקטה כלפי התובע, ומנגד - הוכיחו הנתבעים, באופן מספק, כי התובע פוטר מעבודתו בשל שיקולים ענייניים, ולא על רקע הפלייתו בגין מצבו הבריאותי או בגין לקות ממנה היה צפוי לסבול בעקבות הניתוח.
2. התובע פוטר כדין, בגין סיבה עניינית ולגיטימית, ומבלי שהנתבעים הפלו אותו לרעה בניגוד לחוקי השוויון.
3. פיטוריו של התובע היו נגועים בחוסר תום לב, ואף מנוגדים לתכליתו של חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, והכל - בשל עיתוי הפיטורים, יום אחד בלבד לפני הניתוח שהיה צפוי התובע לעבור, במועד שהיה ידוע מראש לנתבעים.
4. האופן הבהול בו בוצעו הפיטורים, מחזק שעיתוי הפיטורים לא היה מקרי אלא היה קשור קשר ישיר בניתוח שהיה צפוי התובע לעבור, ושמטרת הנתבעים "לסגור עניין" עם התובע עוד לפני הניתוח, היתה להביא את מערכת יחסי העבודה ביניהם לכדי סיום בטרם יידרש התובע לשהות בביתו בחופשת מחלה בתשלום, כפי זכותו המעוגנת בסעיף 2 לחוק דמי מחלה.
5. המועד בו בחרו הנתבעים לפטר את התובע הוא זה הנגוע בחוסר תום לב, המצוי בבסיסה של מערכת היחסים בין עובד ומעבידו.
6. ההחלטה לפטר את התובע ביום שלפני הניתוח שהיה צפוי לעבור, התקבלה בקשר עם הניתוח, ובמטרה לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים לפני הניתוח.
7. מקום בו צפוי היה התובע לעבור ניתוח ביום שלמחרת פיטוריו, ומועד הניתוח היה ידוע מראש, ומועד פיטוריו נבחר משום שהיה כה סמוך למועד הניתוח (אף כי הפיטורים עצמם לא נעשו בגלל הניתוח) - הרי שיש לקבוע כי במעשיהם, קיפחו הנתבעים את זכותו של התובע לדמי מחלה, מכוח חוק.
8. משפיטרו הנתבעים את התובע יום אחד לפני הניתוח שהיה צפוי לעבור - היו נגועים הפיטורים בחוסר תום לב ומנוגדים לתכלית חוק דמי מחלה.
9. התביעה התקבלה באופן חלקי. הנתבעים ישלמו לתובע דמי מחלה בסך 5,250 ש"ח. הפרשי פיצויי פיטורים בסך 395 ש"ח. הפרשי דמי הבראה בסך 148 ש"ח. תמורת הודעה מוקדמת בסך 7,500 ש"ח. פיצויים בגין פיטורים בחוסר תום לב, בסך 7,500 ש"ח.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
