לא קשה להבחין.
יש אנשים שפניהם תמיד מלאות בחיוך. יש שעיניהם מוארות בחיוך.
ויש שצחוקם מתגלגל ומרעים.
יש האוהבים לחייך אנשים, יש האוהבים להצחיק.
יש סוגים שונים של הומור, של חיוך, או צחוק.
חיוך טוב הוא חיוך שיוצא מלב מלא שמחה ואהבה.
הבדיחה, האמירה או המשפט שיאמרו יהיו משעשעים לכשעצמם. מעלים חיוך של קורת רוח. מעלים חיוך של שמחה ועליצות מתרוננת בלב.
שמחה של צבע ואור.
אבל יש צחוקים גסים שנגרמים עקב בדיחה על חשבון מישהו. בדיחה של שמחה לאיד. וכבר אמר מי שאמר: אין שמחה כשמחה לאיד.
נכנס אדם לבית מסויים. כולו נרגש ושמח. הוא הגיע לאירוע שאליו ההוזמן. התלבש יפה, התארגן והנה הוא פה. עומד בכניסה מביט, קצת נבוך. קצת נרגש.
אחד מבני החבורה בפנים מבחין בו, בעמידתו המהוססת, ואומר במין חיוך משועשע: "הי, אתה נראה ממש מטורזן כמו צ'רלי צ'פלין!"
צחוקים קולניים. האיש מביט נעלב ושותק. אותו זה בכלל לא מצחיק.
בעל הבדיחה צוחק בקולי קולות. חבריו צוחקים איתו.
האיש ה"מטורזן" נבוך. הוא מסמיק. אחר כך מחוויר. הוא לא יודע להיכן יביט. היכן ישים עצמו. הוא שותק. כאוב.
הבעל הבדיחה אינו מוותר על ההצלחה: "מה נעלבת? זה היה בצחוק.בצחוק חביבי. זה בצחוק. מה קרה? תהיה סבבה. תהיה חברה'מן. כולם צוחקים. למה אתה כזה לא נחמד?"
זהו. האיש מחוויר נעמד במקומו, מתארגן ויוצא חזרה לביתו.
אותו זה ממש לא מצחיק.
מה שם יקרא לסיטואציה הפשוטה לכאורה הזאת?
שמחת חיים?
עליצות?
הומור בריא?
לא כך חשב אותו האיש. ואם יש אחד שחש פגיעה. אם נאמרה אמירה כלשהי על חשבון מישהו מסויים. אין זאת בדיחה. זה לא מצחיק.
זהו פשוט רוע לב.
צריך להכיר. כדאי לשים לב.
יש שבדיחותיהם מאירות חדרי לב.
יש המחשיכים עולמות..
