שברים בארובת העין 

חבלות לאזור הפנים הן אחת הסיבות השכיחות בגינן פונים פצועים לחדר המיון. החבלות נגרמות בעיקר מתאונות דרכים, נפילות, קטטות, או פגיעות ספורט. בחלק מפגיעות אלו, ובעיקר בחבלות הקהות, יכולות להפגע עצמות הגולגולת, ובהן גם אלו הבונות את ארובת העין.

השבר השכיח ביותר בארובת העין מערב את רצפת הארובה (הקיר התחתון), ונקרא Blowout fracture. בחלק מהמקרים השבר מאפשר צניחה של חלק מרקמת הארובה לתוך הסינוס שמתחת לארובה (הסינוס המקסילרי), וניתן לזהות זאת בצילום (ראה תמונה בהמשך).

התסמינים הראשונים כוללים נפיחות ניכרת בעפעפיים ובאזור שמסביב לעיניים, לעיתים גם שטפי דם תת עוריים ואף חתכים בעור. כאשר חלק מרקמות הארובה נכלאות בשבר שנפער עלולים החולים להתלונן על כאבים משמעתיים וכפל ראיה, קושי בהזזת העין, ובמקרים קיצוניים יותר אף ירידה בראיה.

במקרים של שברים גדולים עם חשש לנזק לאחד מהשרירים המניעים את גלגל העין, יש לעיתים צורך באשפוז החולה, ובהתערבות כירורגית מוקדמת. גם אם אין חשש לנזק ישיר לרקמות הארובה, יש לתקן את השבר בניתוח על מנת למנוע שקיעה אחורה או מטה של גלגל העין כתוצאה מהשבר הגדול.

כיום התפתחו שיטות מתקדמות לתיקון השברים בארובה. הניתוח מתבצע דרך חתכים קטנים וסמויים שאינם מותירים צלקות נראות. ניתן לבצע את הניתוח דרך צידו הפנימי של העפעף, חשיפת אזור השבר, ותיקונו בעזרת שתלים שונים.

בשנים האחרונות טיפלתי בבית החולים בעשרות חולים עם שברים גדולים ומורכבים בארובה אותם תיקנתי בעזרת עצם שנלקחה מאזור אחר בגופו של המטופל (כגון עצמות הגולגולת או האגן) או בעצם סינטטית מיוחדת. בכל אותם מקרים התוצאות התפקודיות והקוסמטיות הן בד"כ מצוינות.