הסיפור האמיתי של חציית ים סוף 

הקדמה לסיפור האמיתי של חציית ים סוף בהייותי באילת בפעם האחרונה טיילתי לאורך החוף , ואז צד את עיני בקבוק צף על פניי המים . הרמתי את הבקבוק שלא נראה כמו בבקבוק חדש אלא כמו כמשהו עתיק ופתחתי את המכסה , ותדהמתי מצאתי בפנים נייר עם כיתוב משובש ודהוי . לאחר מאמצים רבים ובעזרת חברים מהאוניברסיטה העברית ,הצלחנו לפענח את הכתוב . הסיפור האמיתי של חציית ים סוף אני פרעה מלך מצריים כותב איגרת זמן קצר לפני שים סוף עומד לכסות ולהטביע אותי ואת חיילי עם כל הציוד . היינו במרדף אחרי בני ישראל ובראשם משה שנמלטו ממצרים .הגענו לשפת ים סוף ולתדהמתי גיליתי הים חרב-אין מים . אומנם שנת בצורת הייתה , אבל היובש המוחלט נראה לי משונה לאחר התיעצות עם החרטומים הנלווים ותקשורת עם הארמון הבנו מה קרה : עובדי הסכר של ים סוף חסמו את מעבר המים כדי למנוע שייט של ספינות על הים ולמנוע הכנסות לממלכת פרעה . כל זה כי ועד העובדים דורש פיצויים על המכות וסבל שבני ישראל הנחיתו עליהם . מכיוון שנמאס לועד מבני ישראל , הם החליטו לאפשר להם לברוח למדבר סיני ולצורך זה יבשו את ים סוף. אני פרעה יודע שהועד החזק של עובדי הסכר של ים סוף רוצה לנקום בי , ולכן כאשר התחלנו לחצות את ים סוף , הם פתחו שוב את הסכר . אני וחיילי מנסים להמלט אבל המים מגיעים כבר לגובה המותניים . בשארית כוחי אני כותב איגרת זו , כדי שהנשארים אחרי ידעו כי אסור לסמוך על ועד עובדי הסכר , ועל ועדים בכלל . גם אם פעם יחפרו תעלה שתחבר מהים התיכון לים סוף באיזור הסואץ - אין לתת גישה לעובדים מאורגנים וועדי עובדים . זהו , המים מגיעים עד הכתפיים ... אני חותם את הבקבוק . פרעה בלו בלו בלו ......