כוח היצירה 

פרשת בשלח

"ויהי בשלח פרעה את-העם, ולא-נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, כי אמר אלהים: פן-ינחם העם וראה מלחמה ושבו מצרימה"...(שמות פרק יג פסוק יז). היום הזה כאשר הפרשה היא בתקופת הבחירות אנחנו הולכים לבחור את האלהים שלנו בתקווה שהוא אכן יכול לפתור לנו את המלחמות הפנימיות והחיצוניות...כל נציג ונציג מבטיח לנו שלא יהיו עוד מלחמות ומקרין לנו סרט חדש שטוען שהסרט הזה הוא אכן הסרט הטוב ביותר שראינו אי פעם...השאלה היא: האם אנחנו רוצים להמשיך לראות סרטים שנאמר לנו: "ולא תעשה לך פסל ותמונה?...  

כוח היצירה

כול עוד אדם מכיר היטב את כוחן ואת חולשותיהן של תורתו, של אמנותו, של דתו – כוחן עדיין זעום. התלמיד והשליח, שעינו עיוורת לחולשת התורה, הדת, וכו', המסנוור על ידי דמות מורהו ויראת הכבוד שהוא רוחש לו. יהיה לפי כך בעליה של עוצמה רבה מעל מורהו. בלעדי התלמידים העיוורים לא היו השפעת האדם והשפעת תורתו צומחות וגדלות. לעזור לתפיסה כול שהיא לנצח, פירושה, לא אחת, הוא רק לחברה לאיזו איוולת, כאילו היו אחיות, כדי שמשקל הכובד של האחרונה יכפה גם את ניצחון הראשונה...    

אהבת הזוגיות

כדי לאהוב את הזוגיות צריכים לקיים את המשפט: "שנינו ביחד וכול אחד לחוד". כאשר אני שואל אנשים : מה היא אהבה? כול התשובות שקיבלתי מובילות  למסקנה אחת – סבל. ופה אנחנו רואים את סבל הזוגיות במשפחה ואת כול היועצים שמנסים לפתור את המשבר ולהחזיר את האהבה. האם אפשר לפתור את הבעיה לצמיתות? בואו כולנו נראה סרט ונחליט...

סרט החיים

אומרים: "העולם במה ואנחנו שחקנים", "העולם הזה פרוזדור לעולם הבא".

האם אנחנו בני אדם מוכנים לקבל את המשפטים האלו ולקבל את החיים האלו כסבל וכל שאיפת חיינו להקל על הסבל?...

האם אנחנו לא לוחמים טובים שנוכל לעמוד בכל מלחמה ונצליח להכניע את הסבל ולעבור לחיים טובים ומאושרים?...

מה עוצר אותנו לצאת מן הסרט שאנחנו נמצאים בו שלא מרצוננו – לסרט שנהיה בו מרצוננו שנאמר: "אתה נמצא היכן שהמחשבות שלך נמצאים תוודא אם אתה רוצה להיות שם"...

סרט החיים

כול אחד ביקום אוהב לראות סרטים ותראו איך ענף הסרטים מתפתח: בתי קולנוע, טלוויזיה עם מאות ערוצי שידור, ספריות וידאו שכול ספריה מחזיקה מאות סרטים על המדפים ואנחנו רצים וקונים לנו סרטים ויושבים מול מסך הטלוויזיה ורואים לנו סרט. השאלה היא: "האם הסרט שאנחנו רואים הוא אמיתי או לא אמיתי"?!...

אנחנו רואים סרט שהבמאי שלו מסתובב ולוקח חיים של אנשים ומראה את הקושי והסבל שבני אדם חיים בו... אנחנו אומרים לאחר מכן: "טוב שאנחנו לא במצב הזה"...

אנחנו רואים סרט "החיים היפים" וכולנו יושבים מרותקים ולא מדברים אחד עם השני ואוי לאדם שיפריע לנו בזמן ההזדהות ורואים את העושר הקיים ולבסוף מאחלים לעצמנו: "הלוואי ותקופה קצרה נהייה כאלו"...

אנחנו רואים סרט כאשר השחקן הראשי הוא אדם טוב, משקיע הרבה בחייו, נותן תשומת לב לכולם ועוזר לכול מי שיכול ולבסוף מת מתאונה או ממחלה סופנית ואנחנו אומרים לעצמנו: "הסרט היה נהדר חבל שהשחקן מת בסוף"...

מראים לנו סרטים מה קורה בבתי חולים למשוגעים, "קן הקוקייה". שזכה בפרס אוסקר ואנחנו רואים גם למשוגעים יש חיים משלהם, ואף נורמאלי לא יודע לרפא אותם ולבסוף אנחנו אומרים: "מסכנים האנשים האלו עושים בהם מה שהם חושבים ולא מה שהם יודעים"...

אם כול אחד ואחד מאיתנו ישב ויעשה סרט על חייו אנחנו נגיע למסקנה אחת: "כולנו חיים בסרטים וכול פעם אנחנו מכנסים שחקנים אחרים למשחק"... לכן בואו כולנו נעבור לסרט אחד ונראה איך אפשר להכניס את הסרט הזה לתוך חיינו וננסה להיות גם השחקנים וגם הבמאים כך: "שלבסוף הסרט הזה יהיה שייך לכול אחד מאיתנו – ובסוף נדע מה אנחנו רוצים ומה אנחנו עושים".

 בפרשת נוח לפי הפשט של הדבר אף אחד לא קיים ביקום רק נוח ושלושת ילדיו ונשותיהם שנאמר: בראשית ח' "ז – ויבוא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התיבה מפני מי המבול": כך שברגע הזה כול אחד יהיה נח ייקח את אשתו ואת ילדיו ואת כלותיו ואת חתניו. היכן הכתוב מחזק שאכן אף אחד לא קיים ביקום מלבד משפחת נוח שנאמר: בראשית ט' " א – ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ": דהיינו, הכול מתחיל מחדש. לא צריך אחד להוכיח את השני, אלא כול אחד ילמד מן הטעות שעשה ובכך הוא יתחכם יותר. "שמתוך הטיפשות יוצאת החכמה" כך נברא העולם. ז"א, כך שאם נעצור את התמונה הזו כמו שהיא וכול אחד יראה את משפחתו כמשפחת נוח אנחנו נראה שכול המשפחות ביקום מבורכות (לכן נקרא נח צדיק יסוד עולם). האם לא למעמד הזה כול החיים שלנו אנחנו רצים ומשקעים את כול כוחותינו ושואפים להגיע?...  במצב הזה: אין נוצרים, אין מוסלמים, אין יהודים, אין תורה, אין דתות, אין מדענים ואין מגדל בבל ויש הבטחה מאלהים שנאמר: בראשית ט' "יב – ויאמר אלהים: זאת אות-הברית אשר-אני נותן ביני וביניכם ובין כל-נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם: יג – את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ: אכן נכון, הדבר הזה נראה מאוד גדול. אבל אל תשכחו אנחנו נמצאים בסרט ועלינו לאמור: "אם נבדוק אנחנו לא יכולים להיפגע – אנחנו יכולים רק להרוויח". לכן מה עלינו לעשות במצב הזה?... רק להבין את הכתובים ובזה אנחנו מבורכים. מה אומר הרמב"ם: "כדי להבין כיצד אלהים יודע, צריך להיות אלהים". מהיכן לקח את זה הרמב"ם? ממורי רשב"י שטען: "כול אחד יכול להיות אלהים בתנאי שיישאר שפוי". כאשר שאלתי את מורי: "מה זה להיות שפוי"? ענה לי כך: "תראה כול בני האדם ביקום מחפשים את בריאות הנפש, יוצא מזה, שכול בני האדם ביקום חולה נפש". מה היא הנפש שאלתי? "אותיות תשר"ק ענה לי". אז התחברתי למציאות שנאמר על מורי: "אשרך קשרי שין קשרת". קשרת הם אותיות תשר"ק ולמודעות הזו קוראים "תנאים". להיות אלהים זה לא קשה!... אנחנו רק צריכים להוריד מאיתנו את התפוסות שהשרישו בנו ובכך הפכנו אותנו לרובוטים. "אפשר להסביר את אלהים גם מבחינה פיסיקאלית כך שאלהים עדיין לא במעמד גאון או הכול יכול". אלא במצב הזה אנחנו נהפכים להיות שאנחנו יודעים את העולם הזה, כך שאפשר עוד לכנות אותנו כשחקנים ראשיים בסרט אבל לא במאים.   

נפעיל את שעון הזמן (עינוי דין) ונחזור למציאות  2009 (חושך) מיד לאחר שרואים איך שזה נראה תשאל השאלה: יכול לקום אדם אחד ויאמר לנו ללכת בדרכו כך שלא נכנס שנית למגדל בבל?!... שנאמר בראשית יא: "  א – ויהי כל-הארץ שפה אחת ודברים אחדים": כבר פה אפשר להתחיל לבדוק אם אכן הסרט מעניין: "הספר 'מלחמת הרוח בחומר' קיים שמסביר את כול ההליכים ואת כול התסריט".  מה זה שפה, תרבות , שהמשמעות, כיצד האנשים מתרבים, ומה שאנחנו רואים מול עינינו עם מאות תרבויות, האם זה לא מגדל בבל? נעמוד לרגע אחת על הצומת ונראה לאיזה כוון ללכת כדי לא למעוד שנית ואם צריך להמתין נמתין שנאמר: "עדיף להפסיד דקה בחיים – מאשר כול החיים בדקה", ואז אנחנו רואים את השלטים מול עינינו, מדע, גמרא, תלמוד בבלי, נצרות, מוסלמים, הודו, יהדות... האם קשה לנו להחליט שכול השלטים האלו מובלים אותנו לסוף שקוראים לו גיהינום?... או שאנחנו צריכים לחוות את זה כדי לקבוע?... הרי אנחנו מודים על עצמנו שאנחנו אגואיסטים, שהמשמעות, "אנחנו נמצאים איפה שטוב לנו – ואיפה שרע לנו אנחנו לא נמצאים". הרי ישנם מיליוני ספרים וברור שקשה לדעת באיזה ספר להתחיל. מי יכול לקום ויאמר שהנצרות והמוסלמים טובים יותר או רעים יותר מן היהדות כאשר הרמב"ם טוען: "לנצרות ולאסלאם יש תפקיד חיובי בעולם, כי הן מביאות את העולם להכרה באל אחד. בעידן המשיח האנשים יבינו את טעויותיהם ויחזרו אל התורה האמיתית"! האם אנחנו יכולים להבין מדברי הרמב"ם שליהדות אין הכרה באל אחד שנאמר: "שמע ישראל י-ה-ו-ה אלוהינו י-ה-ו-ה אחד". כולם יקומו ויטענו תעזבו את הרמב"ם הוא לא מבין, "מי זה הרמב"ם"?... ואני עונה במקום הרמב"ם ושואל: "אם ישנם עשרות מקובלים ולא נדבר על כמות הרבנים וכולם טוענים שהם מלמדים מתוך "ספר הזוהר" אז מדוע לא יקום בית ספר אחד כשם "שרשבי" אחד שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך – אני אלהים"?!... הרי זה דרכו של מורו רבי עקיבא שטען זה כלל גדול בתורה, ורשב"י המשיך בדרך הזו ועשה הכול אחד. האם אני יכול להבין מזה שכולם משתמשים בספר הזוהר כדי להטעות את הנבראים?... היום אנחנו רואים שכולם הולכים לקברו ומבקשים בריאות, פרנסה, הצלחה, זוגיות, הרי יכולה לצאת בת קול שתשאל: "מה אתם מוכנים לתת במקום זה"?... להישאר במצב שאנחנו קיימים כאשר אנחנו חיילים בתוך הסרטים שהבמאי ותסריטן לא מתחשבים בנו ותמיד אנחנו נפצעים ושולחים אותנו לקבל טיפול, שבנוסף לזה אנחנו צריכים לשלם על הטיפול שנאמר: "הם מגישים לנו את התוצאות ואנחנו נושאים בהוצאות" ובאים אחר כך לנחם, או שעומדים מול המיקרופון ומשנים את התסריט. לפני שנזוז מהצומת וניכנס למגדל בבל אראה לכם מדוע קשה לתקן את היקום ו"הערב רב" יודעים את זה והם נכנסו למוגבלות וטוענים שאנחנו מוגבלים בראשית יא: "ה – וירד יהוה לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני אדם: ו – ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החלום לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות: ז – הבה נרד ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו את שפת רעהו: ח – ויפץ יהוה אותם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר: ט – על כן קרה שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם היפצם יהוה על פני כל-הארץ":

הרי אנחנו לא עמדנו בחוצות העיר וצעקנו, אנחנו מדענים, דוקטורים, פילוסופים, רבנים, חכמי דור, מקובלים ושליחי האלהים ועכשיו אנחנו צריכים להתבייש בעצמנו. את זה נשאיר למי  שהכריז על עצמו כך, הוא ילד גדול יודע מה לעשות ויש לו כתובת למי לפנות. אנחנו פשוטי העם באנו ואמרנו אנחנו מסכנים תעזרו לנו אנחנו לא מבינים, אבל התסריט לא השתנה ומוסיפים עלינו עוד עול. לכן אם הם לא שינו לנו את התסריט של החיים שלנו. בואו נשנה אנחנו את הסרט והם שיחיו בסרטים שלהם ייקחו את ילדיהם שחקנים בסרטים שהם משכתבים לעצמם.   

כאשר אנחנו עומדים בצומת ואנחנו מבורכים, לכול כוון שניסע אנחנו נופלים לתוך מגדל בבל ואז: " וירד יהוה ", " ויאמר יהוה ", "ויפץ יהוה"...ובמצב הזה אלהים כבר לא יכול לעזור לנו. לכן במצב הזה אנחנו צריכים למצוא כתובים שמספקים את ה"ערב רב" באמרם: "לשם יחוד י"ה עם ו"ה באיחוד שלם י-ה-ו-ה. לכן ספרי "מלחמת הרוח בחומר" מראה שכאשר נפגשתי עם ה"ערב רב" כדי לדעת אותם הייתי צריך את העזרה של י-ה-ו-ה ולכן ספרי מראה את מודעות "י-ה-ו-ה הוא האלהים – אין עוד מלבדו" לזה קוראים שפה אחת שפת קדם, קדם בגימטרייה 9, שזה אדם, שזה י-ה-ו-ה. שנאמר: " הפיצם יהוה על פני כל-הארץ": ספרי מפרש את ספר הזוהר ומסביר ומראה שכול אחד יכול לבדוק, "הארץ" זה מלכות שנקראת דוד, "כל" זה יסוד (הנקודה האמצעית) שנקראת ישי שהם שתי האותיות "שת" שנאמר בבראשית ד': "כה –וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין: כו – ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרוא בשם יהוה: וכאשר שתי האותיות נהיות אחד, ז"א, שהמלכות עולה ליסוד אז יוצא המשיח שזה "דוד בן ישי". על זה נתן האדם הראשון (י-ה-ו-ה) 70 שנה מחייו לדוד (מלכות). לכן כול היקום צריך ללכת בדרך שת שהיא דרך החיים ולא ללכת בדרך אנוש שהיא דרך המוות. על זה נאמר: בני אדם ובני אנוש. "זאת התורה – וזאת דרגת גמר תיקון". אלו הדברים שלמדתי במשך שש שנים שנאמר: "ו – ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על  הארץ".

לא יכול לקום אדם ביקום שיכול לאמור לי שהוא יותר טיפש ממני, או יותר חכם ממני, או יותר עני, עשיר, רשע או צדיק יותר ממני. קל לי לקחת כול שחקן ולהכניס אותו לתוך המציאות הזו שסוף הסרט הוא: "חיי נצח". "אל תסתתרו מאחורי הבושה שלכם – מכיוון שהיא לא שלכם". אל תחכו לכשיבוא פן לא יבוא. הטעויות שלכם הם מובלים לחיי נצח, אתם לא יכולים ללמוד מטעויות של אחרים שנאמר: "כול אחד וריבונו". אדם יכול לצאת מאותה מחלה שהאדם השני לא יצא ממנה. אני מתאר בספרי "מלחמת הרוח בחומר" ומראה שאף סופר לא כתב את זה, רבי עקיבא כתבו עליו "בור ועם הארץ" ולא יותר מזה. "אף צדיק לא כתב על עצמו מה שאני כותב מיום הבריאה עד היום הזה". תסתכלו בויקיפדיה של כול מנהיג ומנהיג את עברו ותראו איך משבחים אותו. תסתכלו על כול מקובל ומקובל איך שהוא מתחיל בתואר שלו: אני דוקטור, פרופסור, בוגר אוניברסיטה, אבא שלי מקובל, סבא שלי  מחכמי ספרד... ואני מה אומר לכם: אבא שלי לא יודע קרוא וכתוב, אני עבריין, לא שמרתי שבת, אני בוחל בדת, במוסר, במדע ובקבלה, אכלתי חזיר, לא צמתי בכיפור ולא עניין אותי פסח. אבל מתוך כול זה אני אומר לכם: "אני - יהוה הוא האלהים".

מכיוון שטענתי היא : אם אני עבריין ואני הנאצל של המאציל - המאציל עבריין. אם אני טיפש, חכם, רשע ועשיר - המאציל כזה. וכולם בשרשרת אחת שיורדים ממנו והוא צדיק שנקרא: "צדיק אתה יהוה". שנאמר: "שש עולמות ברא הקב"ה בעולמו טיפש, חכם, עני, עשיר, רשע וצדיק על כן צריך לדעת מדוע זה קיים כדי לדעת את הקב"ה ולא לחיות לפי הרגשות שהם לא שלנו שמשיהו אחר כיוון אותם, כך שמי שכיוון את הרגשות שלנו משיהו אחר כיוון להם אותם וכך הלאה עד שאנחנו מגיעים למציאות שהמדע קורא לזה: D.N.A – Y  שהוא לא יודע מה זה. המדע והקבלה קוראים לזה הקדוש ברוך הוא ולא יודעים מה זה וכולנו נמצאים בסרט – שלא יודעים מה זה.

המדע הדת והקבלה טוענים שהם רוצים לעזור לנבראים וכאשר שאלתי אותם, מי אלו הנבראים? תשובתם הייתה, אנחנו מחפשים אותם וכאשר הנשמה שלהם תהייה מוכנה הם יבואו. ולשאלתי: האם הנשמה שלכם לא מוכנה לקבל את מה שאני אומר? אתה רע, נחכה לאליהו הנביא, אני קטן, אני פחדן, נשאל את האוטיסטים, נשאל בנומרולוגיה, נשאל באסטרולוגיה...ולכם פשוטי העם קל לכם מאוד ללמוד את התורה הזו, עדיין אתם לא פגועים חזק מהם. תכנסו תבדקו את הסרט ותחליטו אם אתם רוצים להיות במאים ותסריטאים של עצמכם או אתם רוצים להיות חיילים במשחק השח-מט.

דעו – העולם הזה והעולם הבא בעולם הזה, כאשר אנחנו בגוף אנחנו לומדים את כול העולמות, אנחנו לא מפסידים כלום, להיפך, אנחנו נהנים יותר ויותר מן הבריאה.

"כול מה שאתה עושה ואתה יודע איך לעשות התוצאה – הנאה"

"אין אהוב יותר - מאוהב"

"אין מכובד גדול יותר – ממכבד"

ואל תשכחו את ההבטחה של רשב"י: "כל מי שרוצה להיטהר מטהרים אותו – וכל מי שרוצה להיטמא מטמאים אותו". ואל תשכחו את טענת האר"י: "כדי להירפא חייבים להכיר במחלה ולאחר מכן לקבל את מרירות התרופה". וטענתי היא לכם: "אין חיים מאושרים יותר מאשר לדעת שאתה לא מת".   

"זאת תורת משה רבנו שירדה מסיני ואפשר לקבל אותה בחג החרות"