כוחה של מילה 

כבר קרה לכם שחשתם שאמרתם יותר מדי? או לחלופין הייתם רוצים לאמר הרבה יותר אבל זה פשוט לא יצא?
הצורך הבסיסי בתקשורת ואינטראקציה עם אנשים אחרים קיים אצלנו מלידה.
מול אנשים מסוימים אנו חשים דחף לספר ולחלוק ומול אנשים אחרים הדחף קיים פחות.
לא פעם, אנו מוצאים את עצמנו משחזרים בראש דברים שאמרנו, האופן שבו אמרנו את הדברים, הדרך, והעיתוי....

לא לחינם אמרו חז"ל חיים ומוות ביד הלשון; יש חשיבות רבה לתוכן דברינו ולאופן בו אנו אומרים אותם, מילים יכולות לגרום לתחושה של כיווץ, או כמו שאנחנו נוהגים לומר "להקטין", (בהקשר זה אזכיר את המשפט שכולנו מכירים "למה אני צריך לחזור על אותו הדבר מליון פעם"), או להעצים ולגרום לתחושה של התעלות.

הסיפור הבא ממחיש באופן יפה את חשיבותם של המילים ומזכיר לנו שבכל זמן נתון, יש לנו בחירה:

לפני שנים רבות הפיץ אדם זקן שמועות ששכנו הצעיר גנב.
כתוצאה מכך, האיש הצעיר נעצר, ונכלא. ימים לאחר מכן, הוכח כי הצעיר חף מפשע.
עם שחרורו ממאסרו הוא תבע את הזקן על שהאשים אותו על לא עוול בכפו.

בבית המשפט אמר האיש הזקן לשופט: "אלא היו רק הערות, זה לא הזיק לאף אחד".
אז אמר השופט, "לפני שאחליט על פסק הדין אני מבקש שתעשה את הדבר הבא: כתוב את כל הדברים שאמרת על שכנך על פיסת נייר. חתוך את הנייר לפיסות קטנות, ובדרך הביתה, זרוק את פיסות הנייר. מחר, חזור לשמוע את פסק הדין".

למחרת, אמר השופט לאיש הזקן: "לפני שאקרא את פסק הדין , עליך לצאת החוצה ולאסוף את כל פיסות הנייר שזרקת אתמול בדרך הביתה.

אמר הזקן: "אני לא יכול לעשות זאת, הרוח פיזרה אותם ואני לא אדע איפה להתחיל לחפש".

אז השיב השופט: "באותו האופן, הערות פשוטות שפוזרו עלולות להרוס את כבודו של אדם באופן כזה שלא ניתן יהיה לתיקון. אם אינך יכול לדבר טובות על מישהו, עדיף שלא תאמר דבר.

זכרו כי בידינו הבחירה בכל רגע נתון, אנו מזמנים לבחור להיות מאסטרים של המילים שלנו, ולא עבדים שלהן.