חיתוך זהב כקוריוז היסטורי 

אי אפשר "לפסול" את חיתוך זהב בנימוקים של "ישן"
כיון שבאותה מידה אפשר לפסול את נושאים שנויים במחלוקת כמו הבנת הצבעים עלפי קנדינסקי
רק דוגמא -
כל צייר יגיד לך שכחול וצהוב נותן ירוק,
כל צלם או פיזיקאי יגיד לך שזו שטות גמורה וירוק הוא דבר יסודי - וגם יוכיח לך את זה,
כל פיזיקאי גם יגיד לך שאין דבר כזה "צבע סגול" - כי אין אורך כל כזה,
זה לא הבדלים אמיתיים אלא הבדלי גישה, תפיסה ודעה,
כמו שתורת הצבע של קנדינסקי זה לימוד חובה לגרפיקאים וצלמים - ולא רק ללומדי תולדות האמנות - כן גם נושא חיתוך זהב,
אתה יכול לעבוד עם זה - או לא - אבל לא לפסול את זה - גם אם כל הדוגמאות של זה על ליאונרדו או היונים הקדומים לא נכונות - זה עדיין מראה שהעין האנושת - עם המוח לא מתעלמים מהפרופורציה הספציפית הזאת ורואים אותו כאחד ה"אידיאלים" בדיוק כמו עיגול ורבוע,
כמו שרבוע "אידיאלי" יש רק אחד - כזה שכל הצלעות והזויות שוות - כך גם חיתוך זהב יש רק אחד - ולפי שניהם אתה לא חייב לעבוד,
בצילום אופק בתמונה יכול להופיע בדי הרבה אפשרויות, כל שינוי קטן במצבו ישנה את המשמעוטת הפסיכולוגית של התמונה, כל החלטה שגויה של הצלם תהפוך את המשמעות לאחרת,
בגרפיקה ועיצוב זה חמור יותר, אתה מנסה ברוב המיקרים להעביר מסר שהתמונה תומכת בו, שגיאה קטנה תהפוך את המסר על-פיו,
בדיוק כמו שצרוף צבעים לא נכון יעשה,
שימוש נכון בחיתוך זהב יהפוך את הצילום למשהוא שמיד ניתפס לעין כ"טוב" ולא יצור חוסר נוחות אצל הצופה