ואת שותקת 

ואת שותקת

שואב את המילים מגופך
כמו את הגלים מהים
שואב אותי מתוך ליבך
שואב אהבה כאב ודם

ואת שותקת

נגמרו לך המילים היפות
והכל חוזר על עצמו
איבד טעם וריח וזהות
בואי נקרא לשיר בשמו

ואת שותקת

שותקת וכבר לא מקשיבה
בוהה בגשם גופך מרטיבה
מסתכלת עליי ושוב בוהה
נזכרת חוזרת טועה תוהה

ואת שותקת

כי את כזאת שותקת ומדברת
לכל מילה מחפשת שורש חוקרת
מילים מסוגננות תמיד בוחרת
את אולי כותבת אבל לא משוררת

שיר השתיקה כתבתי לך
וגם נשיקה אחרונה נתתי לך
תמשיכי בשתיקה בשתיקה
אותך ממנו הרחיקה הרחיקה