זה לא איך אני רוכב? אלא למה אני רוכב? 

כרוכבי אופניים או כספורטאים אנו משקיעים משאבים עצומים בכל הקשור ל: "איך להתאמן ברכיבה או בכל ספורט אחר?איזה ספורט בכלל מתאים לי? אלו נעליים עלי לנעול בכדי לשפר ביצועים? אלו ויטמינים עלי לצרוך בכדי ליעל את תפקודי הגוף? כשמודר בענף האופניים הטירוף אף מרחיק לחת בכל הקשור לאביזרים ולמערכות האופניים. אך מנגד, אנו משקיעים, אם בכלל, מעט משאבים בכל הקשור לסיבות המניעות אותנו לרכב?: מה דוחף אותי לרכב? מה הרכיבה מעניקה לי? התשובות לשאלות האלו הם למעשה הכוח המניע אותנו, וכאן, טמון המפתח האמיתי למימוש הפוטנציאל שבנו. למה אני רוכב? זה הכוח המניע לקום ב-5 בבוקר לעוד אימון. למה אני רוכב? זה הכוח המאפשר להתאושש מפציעה. למה אני רוכב? זה הכוח המניע להתמודד עם המשברים של הקילומטרים האחרונים בתחרות. כל פעילות בגופינו כולל פעילות ספורטיבית, מונע מתוך רגש. אם כך, כיצד מתחברים למשאבים אלו? ואיך מתעלים את עוצמת הרגש למימוש הפוטנציאל ולהיות בשיא הכושר? כולנו רוצים לממש את הפוטנציאל הטמון בנו. כולנו רוצים, ביום התחרות לפדות את ההשקעה מהמאמצים שבאימונים. לשם כך אנו משקיעים את מיטב מרצנו ב: איך אנחנו רוכבים או מתאמנים ולפעמים אף נעשים קצת כפייתיים בכל הנוגע לכך. איך אני רוכב נוגע בכל הקשור ל: איזה תוכנית אימונים? כמה קילומטרים? באיזה דופק? איזה אופניים? איזה שלדה? איזה צמיגים? מה לאכול? מה ללבוש? ולא שחלילה שיש להמעיט בחשיבותם ותרומתם של מרכיבים אלו במימוש הפוטנציאל, אך גם אם נתאמן בתוכנית אימונים הטובה ביותר, או נרכב עם האופניים החדישות ביותר ונאכל את המזון המשובח ביותר, כל זה יתרום ללא יותר מאשר 20% (לערך) ממימוש הפוטנציאל הטמון בנו. כספורטאים אנו מכירים ומודעים לכוח הרצון. או במילים אחרות "זה הכול בראש שלנו", או ש"השריר החזק ביותר זה השריר בין האוזניים שלי". ה"שריר" הזה תורם לעד כדי 80-90% ממיצוי הפוטנציאל האגור בנו. כדי לשחרר את האנרגיה האדירה הטמונה בנו ובמימושה, יש צורך בקוד והסוד לקוד מצוי בתשובה לשאלה "למה אני רוכב?" למה אני רוכב? או מה הרכיבה מעניקה לי? יכול לנבוע ממגוון סיבות. סיבות כמו : לרדת במשקל או אני חושש להשמין; עברתי אירוע לב ואני צריך לשפר את הכושר או אני חייב להיות בכושר כי הלב שלי חלש; השכן התחיל לרכב אז הצטרפתי אליו או כולם בעבודה רוכבים אז הייתי חייב להצטרף; הרכיבה גורמת לי להרגיש טוב והנאה או אני מרגיש כמו עגלה אם אני לא עושה עם עצמי משהו; לסיים רכיבה מטולה-אילת ולהגשים חלום או הייתי חייב להוכיח שאני יכול לעשות את זה; רוצה להיות הכי טוב ולממש את הפוטנציאל שבי; הרכיבה בשבילי זו דרך חיים או דרך לברוח מהם (מהבית, עבודה ); אני רוכב כי אני מתחבר לגוף שלי, לעצמי ולאלוהים ( או כל דבר אחר שאתם רוצים לקרוא לו). אתם מוזמנים להוסיף לרשימה זו מגוון סיבות נוספות מניסיונכם האישי. גופנו לא פשוט קם בבוקר ומתחיל לרכב כך סתם. כדי שגופנו יתחיל לנוע נדרשת פקודה, ופקודה זו מהיכן היא מגיעה? ממערכת העצבים, ומה מניע את מערכת העצבים? הרצון שלי, התשוקה שלי או מנגד החשש או הדאגה שלי. יהיו הסיבות או הגורמים ל: למה אני רוכב? אשר יהיו, כל פעולה שאנו עושים בחיים ובכלל זה גם פעילות גופנית, נובעת מהרצון שלנו להרגיש טוב או תענוג או מנגד, לא להרגיש כאב או סבל כל שהוא. הרגש זה הכוח המניע אותנו בחיים. המערכת הרגשית זו המערכת המניעה את גופנו ושרירנו (Emotion = Energy in Motion). המערכת הרגשית זו המערכת המתאמת בין הרצונות או החששות שלנו לבין הגוף הפיזי - כימי. המערכת הרגשית מפעילה את גופנו על ידי כימיקלים ( Molecules of emotion) הנקראים נירוטרנסמיטרים. כימיקלים כמו : אנדרנלין, קורטיזול, אנדורפין ועוד רבים. כל כימיקל משדר מידע ספציפי כיצד על תאי ומערכות הגוף לפעול ומנגד יוצר מצב תודעתי (מחשבתי) התואם מצב זה. לדוגמה: לפני תחרות הדופק עולה ומתעצם, השרירים נדרכים, המערכות האנרגטיות בהיכון לתפוקה מלאה. תגובות אלו הינן תגובות פיזיות ואשר הינן פועל יוצא של ההתרגשות המלווה לפני תחרות ופועל יוצא של האנדרנלינים השוטפים את כל מערכות הגוף. אין מצב של התרגשות ללא אדרנלין ואין אדרנלין ללא מצב תודעתי של התרגשות. אם כך בואו נסכם, כדי להגיע לפעולה רצויה (רכיבה) אנחנו צריכים ראשית רצון. רצון (ובעיקר למה אני רוצה) זו אנרגיה אשר מציתה את מערכת העצבים, אשר מפעילה בתאום ובמקביל את המערכת הרגשית ואשר מפעילה את השרירים ובכך מניעה את גופנו. הרצון זו החוליה אשר מציתה את כל התהליך וככל שאני מבין ויודע למה אני רוכב כך עוצמת התגובה הגופנית תהיה חזקה יותר. כפי שנאמר, כל פעולה שאנו מבצעים בחיים מונעת או מתוך הרצון שלא להרגיש כאב או אי-נעימות ( לא בריא, משקל עודף, לבד, להפסיד, מנותק ...) או מתוך הרצון להרגיש תענוג (הנאה, בריאות, מחובר, להגשים...). היכן להערכתכם אנו ממקדים את מרבית האנרגיה שלנו בחיים? בפעולות שגורמות לנו הנאה או בפעולות שאנו מבצעים כדי לא להרגיש כאב? אם נביט ונבחן את מעשינו, נראה שמרבית הפעולות שאנו מבצעים ביום יום מקורם בחשש שלנו לא להרגיש כאב או כל דבר אחר שגורם לנו אי-נעימות. לא מעט רצים וספורטאים פועלים מתוך דפוס זה גם כשמדובר ברכיבה וזאת למרות שהעיסוק בספורט הינו פעילות פנאי ולא משהו שאנו חייבים לעשות. חישבו רגע על עוצמת החששות המלוות אותנו לפני תחרות או רכיבה קשה! אם התשובה ל:למה אני רוכב? נובעת מתוך התנהלות של : אני חייב לרכב כי אני לא רוצה להרגיש .... כי אז המערכת העצבית-רגשית פועלת מתוך דפוס מניעתי מגננתי אשר מעצים את הסטרס והדחק בגוף. כשהמשבר מגיע (פציעה, עייפות, משבר) לרוב אותם רוכבים לא מוצאים את הכוחות או המוטיבציה להתגבר על זה. לא פעם כשמגיעים למרפאתי ספורטאים עם פציעה ומתקשים בתהליך השיקום אני שואל אותם: למה אתם רוכבים? ולרוב התשובה חושפת את מניעיהם ובכך מסבירה את מצבם. להם, הפציעה היא הדרך לפרוש, רק בצורה אלגנטית. חלק חשוב מתהליך השיקום הינו התמקדות במניעים החיוביים לשאלה: למה אני רוכב? אך אם מנגד, התשובה לשאלה: למה אני רץ? מונעת מתוך הרצון להרגיש טוב, להתחבר, להגשים ולממש, אז המערכת העצבית-רגשית פועלת מתוך רמות אנרגטיות גבוהות יותר ואתה גם משוחרר יותר . כשאתה רוכב מתוך מניעם אלו, זה לא משנה מה התוצאה? מה המיקום? כי אתה תמיד תהנה, תמיד תנצח. זה לא אומר ולא נוגד את הרצון שלך להתקדם ולהשתפר וזה לא אומר שאתה רק צריך לשבת ולחשוב על המניעים שלך, כי עדיין אתה צריך לרכה ולהזיע. אך אם ההנאה או המשך פעילות הרכיבה תלויה בלעדית בהישגים, משמע , יום אחד תהנה, וביתר הימים תסבול. שאל את עצמך, או עוד יותר טוב, העלה על הכתב : למה אני רוכב? מה הרכיבה מעניקה לי? או מה אני רוצה שהרכיבה תעניק לי? ושהתשובות יבטאו אך ורק מניעים חיוביים. השתדל להקריא לעצמך תשובות אלו מדי יום, לפני כל רכיבה או תחרות הבה זאת לתודעתך ובעיקר בזמנים הקשים. כדי לשחרר את הכוח האדיר הטמון בך, כדי לממש את הפוטנציאל בך, אל תסתפק רק בלהתעסק ב: איך אני רוכב? או איזה ציוד? השתדל להתמקד יותר ב: למה אני רוכב? כי שם מצויים המאגרים האמיתיים של העצמה שלך שיאפשרו לך להתמיד ולהתמודד עם הקשיים הצפויים. כולנו חפצים בהישגים, אך אלה הינם תוצאה ודבקות בדרך.מה שמגדיר את התוצאות שלנו בחיים זה הדרך וכשהרכיבה היא דרך חיים כי אז דרך זו תוביל אותך גם אל התוצאות. ד"ר שגיב כירופרקט