דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


אמאל'ה - בהלה אצל תינוקות 

מאת    [ 18/03/2009 ]

מילים במאמר: 1495   [ נצפה 9232 פעמים ]

כשבעל חיים חווה בהלה, הוא בוחר אחת משתי פעולות: קופא במקומו או בורח. בשני המקרים, התגובה הראשונה לגירוי המפחיד היא התכווצות עזה של השרירים הקדמיים של גופו, בייחוד אלה של אזורי הבטן, עצירת נשימה שמיד אחריה באה סידרה שלמה של הפרעות כלי דם והנעה, כגון דופק מואץ והזעה עד להפרשת שתן.
יילוד, בשניות הראשונות לחייו הוא למעשה בלתי רגיש לגירויים חיצוניים, אלה יתחילו זמן קצר לאחר לידתו בעודו שוהה בבית החולים. בלידה הוא מגיב בקושי לאור, לרעש, לריח או לצביטה מתונה. הוא כן מגיב בבהלה לטבילה במים קרים או חמים מאד- זוהי רגישות למגע טקטילי (מגע שהוא על פני העור). כמו כן , אם מניעים אותו באופן פתאומי, או אם תמיכתו מוסרת באופן חד, אפשר לצפות בהתכווצות חדה של כל השרירים הקדמיים בגופו יחד עם עצירת נשימה, ובעקבותיהן בכי ודופק מואץ- וזוהי הרגישות לתנועה. הורדתו הפתאומית והחדה של היילוד שזה עתה נולד מעוררת סידרה שלמה של רפלקסים שהם תגובתו לנפילה. אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהרחם היא מקום מוגן הרבה יותר מאשר העולם החיצוני, אזי מערכת העצבים של התינוק לא הייתה צריכה להתמודד עם מענה לסביבה, גם כאשר הסביבה בעייתית או מאיימת,התינוקות של היום עדיין מצוידים במערכות הישרדות של ה"טבע" ואיומיו.
בבסיס ההבנה של הבהלה נמצאת חווית ההישרדות. התינוק הינו ייצור שמתוכנת לשרוד וכאשר המערכת מזהה קושי כאיום על החיים, תגובותיה הינן משמעותיות.
התינוק חשוף בחודשי חייו הראשונים לגירויים רבים ולהצפה של אינפורמציה. גירויים אלו, במידה ולא מקבלים מענה וסינון הולם עלולים להביא לאינספור אירועים של בהלה (שהביטוי הפיזיולוגי שלהם יגיע בצורת רפלקס "הבהלה") .

כיצד מזהים בהלה אצל תינוק?
כשהתינוק חווה איום כלשהו (רעש, אור חזק, תנועה פתאומית, חום / קור) הוא מגיב בבהלה. מהם סימניה וכיצד ניתן להבחין בבהלה? אישונים מורחבים, כפות ידיים קפוצות,היצמדות לאימא ואחיזה חזקה בבגד. לכל אלה יכולות להתווסף תגובות פיזיולוגיות כמו עצירת נשימה, כיחלון, חיוורון ואישונים מורחבים. המערכת כולה באיום טוטאלי. עצירת הנשימה מלווה בהתקשחות שרירית.

כיצד הבהלה באה לידי ביטוי בחודשי חיים מאוחרים יותר? ( 6 חודשים ומעלה)
תינוק מבוהל הוא תינוק העוקב במבטו אחר כל אדם זר הנמצא בקרבתו, הוא בודק היכן הוא נמצא, ומה הוא מתכוון "לעשות לו". האיום על המערכת יכול להתחיל מסיבות לכאורה הגיוניות - אם אותו אדם לקח אותו, הניף אותו באוויר,דיבר בקול רם וחשף אותו לחוויות חדשות ולא מוכרות ולפיכך מפחידות עבור התינוק. בהלה יכולה להיגרם לתינוק גם מחוויות שהוא עצמו מזמן לו, כגון ניסיון להתהפכות מגב לבטן, בניסיונות אלו התינוק חש שינוי ומיד נאבק על סטטיות וחזרה למצב המוכר.

התגובה הבסיסית לבהלה הינה כפיפה: סגירה של הגוף, הידיים והרגליים מאין ניסיון להיאחז במשהו ולהתחבא. תבנית זו ממשיכה איתנו לאורך כל ימי חיינו והיא תלויה באירועים שסביבנו.
בגילאי שנה ומעלה ניתן לזהות תינוקות החוששים להתחיל ללכת, ממקום של חוסר בטחון, מהפחד הכי גדול של נפילה, תתלווה לכך חרדת זרים והיצמדות לאמא.

כיצד נוצרת תבנית של "בהלה" אצל תינוק?
הבהלה מתחילה מהתנהגות סביבתית לא נכונה כבר החל מהלידה.
כאשר להורים אין כלים לתת מענה לקשייו ההסתגלותיים של התינוק.הקושי מתחיל כאשר התינוק בוכה וההתייחסות הרווחת איננה נותנת מענה הולם לצרכיו. בעיה זו מקורה בהרגל תרבותי כמו גם בחוסר ידע באשר לצרכיו האמיתיים של התינוק.הבהלה מופיעה כאשר מתרחש אירוע בעל אופי שונה מההתנהלות הרגילה.(כל פרט במהלך החיים מקבל אופי מאיים). כמו כן, נובע הקושי מחוסר ניסיון בהתנסות מעשית ובהתנהגות עם ילודים. המעבר מהרחם המוגן לעולם החיצוני המלא בגירוים אין ספור, מחייב את ההורה לתת את התנאים לביטחון המאפשרים לתינוק להסתגל בהדרגה לעולם.
כאשר ההורה המתווך בין התינוק לעולם אינו יודע לתת את הכלים המתאימים מתחילה להיווצר אצל התינוק תבנית של בהלה. האם אינה מפרשת נכון את סיבת הבכי ונותנת מענה של אוכל או מוצץ, או בוחרת להשאירו בוכה מתוך מחשבה שלהרים על הידיים זה פינוק והרגל.

ישנם הורים שאינם תנועתיים בעצמם ואינם מניעים את התינוק מתוך חוסר נוחות. היעדר של מגע, חשש לגעת בתינוק בעוצמות חזקות

סיבות נוספות לבהלה:
הורים "חרדתיים"- בבסיס הבהלה, זהו הרגל של מטפל אחד בעל הרגלי טיפול "חרדתיים" ובעל אישיות חרדתית משל עצמו (הוא עצמו לא עושה שינויים ומאוד מקובע), יש ניסיון לשמור על אורח חיים מאורגן ומסודר, ללא שינויים אלמנט המביא בסופו של דבר לקושי בהסתגלות.לא יוצאים מהבית, שומרים על שקט, לא מוסרים תינוק לאנשים אחרים, מלבישים את התינוק בבגדים רכים, מחממים את החדר לטמפרטורה המתאימה, אין שינויים, אין הפתעות - קן חמים ונעים.
אותו תינוק בהמשך יוגדר כ "מפונק" - כי כל חוויה חדשה תגרור אצלו בכי ובהלה. תינוקות אלו לא נחשפו לגירויים בעלי אופי של שינוי, עוצמות או תדרים, החסכים שלהם שונים ומגוונים: קול, תנועה/מערכת וסטיבולרית, מגע, חשיפה לאנשים, מזג אויר, שהייה על הרצפה, ניסוי להגיע לחפץ ועזרו להם, מאוד "מבינים" אותם ותנוחות.

תינוק יכול להיוולד עם רגישות לבהלה
היות וקיימים כבר ברחם הרפלקסים והמערכות החושיות, נמצא מצבים רבים בהם התינוקות נולדים מבוהלים.דוגמה לכך היא אותן אימהות שעברו תקופות מאוימות במהלך ההיריון (לחץ, טראומה, אבל,מצב נפשי רעוע) עלולות לקבל כתוצר ילד מבוהל.בהומיאופתיה למשל הטיפול בתינוק תואם להתנהגותה הרגשית של האם במהלך ההיריון ולחוויות שאפפו אותה.

שכיבה מרובה על הגב
תינוק שאת תחילת חייו בילה בעיקר על הגב, חשוף לגירויים מבלי יכולת לגונן על עצמו, כאשר גופו פרוש פתוח לעולם ואין לו יכולת לסנן את רמת הגירויים המגיעה אליו מבחוץ, מערכת העצבים אינה מתמודדת עם העומס ומשדרת למוח אותות מצוקה .

לידה טראומטית
לעיתים לידה קשה הכוללת הסתבכויות במהלך הלידה נותנת את חותמה על התינוק. האם לאחר לידה שכזו לא תמיד פנויה להעניק לתינוק את הביטחון שלו הוא זקוק, מכיוון שגופה ונפשה עוד מחלימים מהחוויה הקשה והתינוק, שהמעבר לעולם היה טראומטי עבורו חייב מטפל שיהיה פנוי לתמוך בו.

ההשלכות של תבנית הבהלה

1. עיכוב התפתחותי - מתוך חשש משינויים והפחד ליפול,התינוק חושש להתהפך, חושש לזחול וכמובן מלהתחיל ללכת בכוחות עצמו.
2. רפלקס מורו ורפלקסים הישרדותיים אינם יוצאים מהמערכת ,רפלקס שיווי משקל אינו יכול להיכנס, לא מתאפשרת למידה ,התינוק נמצא כל הזמן בתחושת התגוננות.
3. בעיות רגשיות- יכולת התמודדות עם מצבים ושינויים לכל אורך החיים הוא בגדר בעיה. חוסר ביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה.
4. בהלה והמערכת החיסונית - הביטוי הפיזיולוגי של הבהלה הינו הפרשה מוגברת של אדרנלין, שזו גם הבלוטה שאחראית על הפרשת הקורטיזול. הפרשה מוגברת גורמת לבזבוז של ה"מערכת החיסונית" היא נחלשת והגוף הופך להיות חשוף להשפעה של תוקפים חיצוניים. לכן בזמן מחלה יש מקום אדיר לקרבה,מגע, חוויות וסטיבולריות (שיווי משקל) עדינות. כל החוויות המגבירות את תחושת הביטחון ומפחיתות את חווית הבהלה.
5. רגישות סנסורית- התינוק הופך להיות כמו חיה שמחדדת את חושיה כאשר היא חשה בסכנה.
כל עוצמה קלה של קול מתפרשת כרעש מפחיד, מגע לאלים, תנועה לטלטול.
כיצד ניתן למנוע ולהגיב על הבהלה:
חשוב לחשוף את התינוק בהדרגה למציאות, מתוך מקום של הקניית בטחון והקשבה לצרכיו.
*ערסול- תנוחה המאפשרת חשיפה בהדרגה לגירויי העולם החיצוני, מזכירה את תנוחת הרחם ונותנת תחושה של תמיכה מנפילה.
*מגע-בעוצמות שונות, המגע הפרופריוצפטיבי (העמוק) בעיקר בעת בהלה נותן לתינוק תחושה של הימצאות אדם בטוח בסביבה שניתן לסמוך עליו , משחרר מתחים.
*קול- עוצמתי וברור, ניתן לשיר או לדבר בטון ענייני ולא מהוסס.
* תנועה- מספקת תחושה של רחם, מרגיעה את מערכת העצבים.
* שכיבה על הבטן- ממתנת את החשיפה לגירויים ומאפשרת הסתגלות לסביבה.

"מה עושים כשילד נבהל"
תגובת ההורים הרגילה לנפילה של ילד היא לקיחתו על הידיים ,חיבוק, נשיקות ובדרך כלל גם הזדהות טוטאלית עם הקושי. כמובן שיש לתמוך בילד בזמן קושי רק השאלה היא איך? מה מרגיש ההורה? פעמים רבות ההזדהות עם הקושי היא טוטאלית, הבעת פניו של ההורה מצביעה על "חורבן הבית " מיד מגיע הבקבוק,מוצץ או הנקה.

במקרים רבים כאשר ילד נופל הוא מביט אל הוריו לקבל את תגובתם. במידה והבעת פניהם מסגירה את כאבם, מיד יתחיל הוא לבכות. מקרים אלה עלולים ליצור "דפוס התנהגותי" והילד יאמץ את גישת "הסובל". במידה ונלמד להגיב ב "עסקים כרגיל" נוכל לעבור את הסיטואציה בדרך הטובה ביותר. כלומר, אם הילד נופל - כמובן שניגש אליו, נחבק ננשק נתייחס, אולם הבעת פנינו תהיה עניינית. לאחר 2-3 דקות אולי אפילו פחות (ברגע שהילד מתחיל להירגע לא צריך להיות רגוע לגמרי) להורידו ולהחזירו לזירת ההתרחשויות.

מה לא עושים כאשר ילד נבהל:
כשמתרחשת סיטואציה המובילה לבכי, הורים רבים מנסים להרגיע את הילד דרך גירוי ויזואלי או מרשרש, לעיתים נעזרים הם במוצץ ואוכל כפי שהזכרנו קודם.הקושי הוא שההורים אינם תופשים את תפקידם כדמויות המקנות בטחון.

גירוי זה של הראיה בעזרת צעצועים או רעשנים למיניהם אמנם משתיק את הילד אך אינו נוסך בו תחושת בטחון ואינו מכין אותו להסתגלות עתידית, גם המוצץ מהווה כלי מרגיע אך מקבע את המצב ואף מעצימו שכן מעכשיו לסביבה ה"בטוחה" של הילד יתווסף תמיד המוצץ וההזדקקות לו הופכת בהדרגה ל"התמכרות". הרגל זה יגביר את החשדנות והחרדה של הילד הן לרעשים והן לראיה. חשוב, אם כן, לא להגיב בחרדה, אלא בצורה בטוחה ועניינית.

מדוע יש תינוקות הבוכים רק בסדנאות או פעילויות בעלות אופי המוני?
"התינוק שלי נהדר ורגוע בבית, בכל פעם שמגיעים לצעד ראשון / משחקייה / לגן / לג'ימבורי / הוא בוכה". מדוע? מכמה סיבות:
בסדנאות אנו עובדים על חוויות של תנועה במרחב
הוא נחשף לבכי וקולות של תינוקות סביבו
המקום מואר באורות רבים
הפעילות מבוססת על חוויות חושיות ועל חוויות מוטוריות שלא תמיד נעימות או מוכרות לו כמו שכיבה על הבטן- בקיצור כל מה שאחר ולא רגיל.

חשוב לציין:
הבהלה הוא אינסטינקט מטריד אך חשוב להישרדות, תינוק שהוא נוח מידי, שאינו מגיב בזמן לגירויים של הסביבה, לעיתים בעל טונוס שרירים נמוך, עלול לפעמים במצבים קיצוניים להיות מאובחן כתינוק עם בעיית תקשורת, במצבים כאלה, חשוב לחשוף את התינוק לחוויות "מבהילות" ואף להביאו לכדי בכי, כדי ללמדו להתמודד עם הסביבה ולגרות את מערכת השרירים שלו לפעולה.

רונית מידן, מדריכה בכירה ומנהלת קורס, מכללת צעד ראשון.



מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב