לו הייתי שואל אתכם שאלה מוזרה זו, הייתם בוודאי צוחקים או מרימים גבה, אך לאחר מחשבה מעמיקה... הייתם קרוב לוודאי די נבוכים לגלות שאת מה ששאלתי, זו אמת כואבת.
הרי בסופו של דבר אנו אלה המשלמים על אי התייעלות הכספית בצרכנות שלנו ובכך מגדילים את התשלום עבור המינוס המצטבר.
"אז כמה באמת הייתם משלמים להגדלת המינוס בבנק?" הרי לא משנה עם אנו בעשירון התחתון או עליון, לכולנו יש מחנה משותף לחיות על סף הקו האדום, בדיוק כמו שקורה עם המים בכינרת.
כולם בוכים שנגמרים לנו המים, אבל אף אחד לא קם לעשות מעשה.. בדיוק כמו בחשבון הבנק.
רובינו בארץ ישראל למדנו לחיות על האשראי, או במילים אחרות "על חשבון הברון", שבדרך כלל בכלל אינו כסף שלנו. הכוונה, שאנו מגהצים כרסיסי האשראי כאילו אין מחר, ומחלקים לתשלומים גם כל מה שניתן לקנות במבצע נוצץ זה או אחר. והאחראים לכך לא פחות ולא יותר דווקא מי שאמור לשמור את כספכם, - הבנקים. בארצות עולם, הבנקים לא היו מאפשרים לכם לחרוג ולו באגורה אחת מהסכום העומד בחשבונכם.
אז למה בארץ זה מותר?
למעשה החוק החדש לא מאפשר חריגה בתקציב, ולמרות זאת מצאו הבנקים פריצה המאפשרת לנו להגדיל את מסגרת האשראי שלנו ובכך להמשיך ולחיות על הגדלת המינוס בבנק.
מה נותנת הגדלת האשראי לבנק?
האשראי מעודד רכישות במשק ע"י סחרור של התחייבויות הדדיות בין הספקים, לקוחות והבנקים ובכך גודל מחזור מחירות. בסופו של דבר כמו בכינרת, מישהו חייב לשלם את החשבון, - וכאן בדיוק נגמרת החגיגה... כי לא משנה כמה נדחה את התשלומים... בסופו של דבר אנו הלקוחות משלמים ובמטבע קשה. מי שעומד במסגרת האשראי משלם אחוזים גבוהים על המינוס בבנק, ומי שחורג ממנו, - משלם לא רק את עלות ההנחות, הפרסום והשיווק, אלא גם על הוצאות של הוצאה לפועל של ספקים ובנקים.
אז למה הדבר דומה?
נניח שיש לנו בעיה במנוע של הרכב הפרטי... האוטו, שכל הזמן זולל דלק בלי רחמים. אך אנו מתעקשים להמשיך ולנסוע ברכב למרות אזהרות המכונאי המוסמך,שבסוף השנה הרכב לא רק יאסוף חשבון נאה של הוצאות על דלק, אלא עלול "לגמור מנוע". והטיפול של 3000 ש"ח כדי להצילו מכך, יהפוך להוצאה של החלפת מנוע בעלות של 12000 ש"ח
אילו היה באמת מדובר על רכב שלכם, הייתם ממהרים לקחת הלוואה ולמהר למוסך כדי להציל את רכביכם, אך היות ומדובר במשהו כלל לא חשוב, כמו חשבון הבנק שלכם, אתם ממשיכים להתעלם ממנו ומגדילים את התשלום עבור המינוס בבנק עד לפגישה עם מנהל הבנק... והיא תבוא תרצו או לא... כי לכל חריגה יש מחיר. אך הפעם אתם אלה שתשלמו!!!
מה עושים כדי להימנע מתשלום גבוהה?
נניח שיש לכם חריגה קבועה של 1000 ש"ח כל חודש, זה אומנם לא נראה נורא, אך כאשר מסתכלים אל המצב לאחר שנה, מדובר כבר על 12000 ש"ח - זוכרים את המנוע? קניתם זה עתה מנוע חדש לרכבכם! ולאחר 20 שנה נתתם רכב חדיש מתנה למנהל הבנק שלכם. אם אמשך ואספור את השנים ואוסיף על כך ריבית והצמדה, אגיע למצב שבו לקראת גיל הפרישה אתם נמצאים בחובות של מיליונים... וכל זה רק משום שהיה לכם רק מינוס קטן של 1000 ש"ח.
היות ומצב של רוב בתי אב בישראל הוא חריגה של יותר מ1000 ש"ח בחודש ,כמה הייתם משלמים כדי שחוב זה ייעלם? 3000, 5000, 10000 ש"ח ?
מהרו לאתר wayout וקבעו מפגש חינם לבדיקת אפשרות יציאה מהמינוס.
אתם לא במינוס, מחפשים התייעלות...? גם בשביל זה אנחנו כאן.
מריאן קפלון
מנהל תפעול
www.wayout.org.il
WAYOUT - השדרוג הפיננסי
