שיר למעלות: מוסיקה פופולרית ושורשים יהודיים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

שיר למעלות: מוסיקה פופולרית ושורשים יהודיים 

מאת    [ 05/05/2006 ]
מילים במאמר: 1904   [ נצפה 20769 פעמים ]

 
 
שיר למעלות-
טקסטים מן התפילה ומתוספות המקרא לסידור כמהווים אבן שואבת ומקור יצירתי למוסיקה הפופולרית במדינת ישראל .

מתחילתה של התחדשות התרבות העברית בארץ ישראל בסוף המאה ה19 ועד ימינו אלה השתמשו היוצרים העבריים במקורות מקראיים כחומר גלם או כהשראה אומנותית לעבודותיהם. כך אמורים הדברים לגבי שירה (ראה ביאליק, טשרניחובסקי ,זך),פרוזה (עגנון, שלו) ,מוסיקה "אומנותית"(מרדכי סתר בפרק "חלום יעקב" מתיקון חצות, יוסף טל במצדה 1967 שלו (המרכאות ליד המלה מוסיקה מובאות כדי להביע את מורת רוחי מהתיוג האליטיסטי המקובל בחוגי האקדמיה ),תיאטרון (מוסינזון, אליעז, לוין ,אשמן),קולנוע ("אהבה אסורה") ואמנות פלסטית.
המוסיקה הפופולרית העברית נטלה לצרכיה האומנותיים מכל הבא ליד בכל הנוגע להשפעות סביבתיות. גיאוגרפית, השפעות רוסיות שלטו בכיפה בעשור הראשון למדינה, השפעות צרפתיות נטלו לאחר מכן את הכיפה ומאז (סוף שנות הששים עד ימינו אנו) חולקים בבכורת ההשפעות על הז'אנר מוסיקה אמריקאית ומוסיקה בריטית כאשר רק בשנים האחרונות הולך וחודר למרכז הז'אנר, הלבנט הסובב אותנו-ובו אנו מצויים.
אין רשימה זו עוסקת דווקא בשפע המקורות התנ"כיים שמצאו ביטוי ושיקוף במוסיקה אלא במקורות מן הסידור כולל אלה שמקורם במקרא.

רק כדי לסבר את האוזן (תרתי משמע) אציין מספר מקורות תנ"כיים שאינם מופיעים בתפילה ומצאו מקומם בוריאציות שונות ומגוונות בתולדות מוסיקת הפופ העברית:
סיפור נח והתיבה מופיע פעמיים, שתיהן ב1974 כאשר מתי כספי ושלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" מבצעים את שירו של יורם טהר לב "נח" בלחן של מתי כספי שהלחין גם את מלותיה של נורית זרחי ל"פרידה מתיבת נח" ,מעין שיר המשך בביצועה של חווה אלברשטיין.
שלישיית גשר הירקון מבצעת ב1963 את שירם של יעקב שבתאי ויחזקאל בראון "וימלט קין" על בסיס הסיפור מספר בראשית. "התרנגולים" מבצעים שיר של הצמד חפר וארגוב שנה קודם לכן, השיר "בראשית" שמשקף חזון אפוקליפטי שהקדים את זמנו מבחינת פתיחות ונועזות האמירה שהייתה נהוגה בסוגת המוסיקה הפופולרית בתחילת שנות הששים בארץ ,וזכה להדהוד אצל מתי כספי ב"כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" ב1974. סיפור בראשית מהווה כר פורה ליצירה בתחום הפופ ודי אם נזכיר את גבי שושן ,גלי עטרי ואביתר בנאי שמבצעים שירים שונים ששם כולם "בראשית". אושיק לוי מבצע את שירם של יהונתן גפן ונפתלי אלטר "ישמעאל" ב1972 שיר בעל גוון פוליטי שמאלי מובהק, להקת "שבע" מבצעת ב1997 את הקטע "יעקב ועשיו" ולהקת "ללדין", להבדיל, מבצעת את שיר הדאנס המודרני "יעקב" שנה קודם לכן, שיר שהפך להמנון מאבק הסטודנטים בשר האוצר דאז יעקב נאמן. חלום שבע הפרות של יוסף במצרים מקבל התייחסות בשיר המשובח "שבע" של רוני ערן בלחן ובביצוע של מזי כהן ב1987. יהונתן גפן ויואל לרנר מבצעים פרודיה של גפן על הרמונו של שלמה המלך ב"שלמה המלך" מ1980,אילן ואילנית מבצעים את "מים לדוד המלך" של עקיבא נוף ב1973,לחן שזכה לביצוע היסטורי נוסף ע"י "הגשש החיוור" שפיזזו בלבוש מינימלי מעל בימת פסטיבל הזמר. "הגשש" ביצעו גם את "שלשת המלאכים" של יהונתן גפן ומתי כספי, כפרפרזה לסיפור המלאכים ואברהם, ואת "למה צחקה מיכל" של נעמי שמר המתייחס למיכל בת שאול ואת "שם,חם ויפת", גם הוא של שמר. שמר כתבה והלחינה גם את השיר "עקדת יצחק". אריק איינשטיין מבצע ב1970 את "אבשלום" הספק - פוליטי של יהונתן גפן ושלום חנוך, מוטי פליישר מבצע באותה שנה שיר בשם דומה, ו"החלונות הגבוהים" מבצעים את "יחזקאל" של חיים חפר ושמוליק קראוס ב1966.להקת "כוורת" מבצעת פארודיה על גוליית בשירם של דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק מ1975. דני ליטני מבצע ב1970 וחווה אלברשטיין בעקבותיו את שירה של לאה גולדברג בלחן של ליטני "דלילה".
ספר בראשית ,חמשת חומשי תורה וסיפורי המלכים הראשונים היוו את עיקר מקור ההשראה ליוצרים בסוגה המדוברת ואלו מצדם העדיפו להתמקד ברובד הסיפורי של המקרא כולו ולא לדבוק בזה המילולי שנדמה כי היה ונשאר רחוק משפת יצירתם. כך נהגו שושנה דמארי ואביהו מדינה ודקלון (יוסי לוי ) ב"רחל רחל" (הביצוע האחרון ב1998 במסגרת עבודה עברית ) , אהוד בנאי ב"דוד ושאול"(1993)"עגל הזהב"(1986), דני ליטני ב"דוד ויונתן"(1974),אריק איינשטיין ב"יעקב ועשו" של ח.נ.ביאליק ושם טוב לוי שבוצע ב1984, שולה חן ב"אוריה החיתי" של יהונתן גפן ושלום חנוך(1968),הברירה הטבעית ב"חוני המעגל" ,הפרברים ב"פעמיים כי טוב" של ירון לונדון ונחום היימן מ1969,ולבסוף רוחמה ב"מלאך מסולם יעקב" של יורם טהרלב ונורית הירש מ 1976 בשיר שניתן לראות בו שיקוף לאלמנט האנגלולוגי (מלאכי) בתפילה.
קיימים גם מספר מקרים בהם מקורות יהודיים דתיים חוץ-תפילתיים משפיעים על הסוגה ודי אם נזכיר את"שבת המלכה" של אריק איינשטיין שהולחן ע"י שלום חנוך, "ציון הלא תשאלי" של ר' יהודה הלוי שמולחן ע"י נורית הירש ומבוצע ע"י אופירה גלוסקא ב1972, "רבי עקיבא" של מוני אמריליו "דיינו" של תלמה אליגון ודרורה חבקין המבוצע ע"י להקת פיקוד צפון באותה שנה ויונק מסגרת רעיונית ומבנית משיר חג הפסח, "המלח גבריאל" של יעקב רוטבליט ויאיר רוזנבלום ללהקת חיל הים ב 1969,ו"עפר" של "רוקפור" מ1994.
כטקסטים המתבססים במלואם על טקסט תנכ"י ניתן להזכיר את "אתן במדבר" שמלחין דובי זלצר ב1963 לשלישיית שריד, את "אקומה נא" משיר השירים שמבוצע ללחן של מרדכי המר בפסטיבל הזמר תשל"ח ע"י מוטי דיכנה, דודו זר,דפנה ארמוני וחני אליקים. להקת "סקסטה" מבצעת ב1980 את "הדודאים" ללחן של צ.שרף , אורי שבח את "עיר כלה " בפסטיבל הזמר המזרחי למנצח שיר מזמור ב1972. גאולה גיל מבצעת ב1967 את "למנצח שיר מזמור" ע"פ תהילים ס"ו בלחן עממי ו"ישמח ציון" , תפילה יהודית טורקית בביצוע של ברכה צפירה בשנות החמישים בעיבודו של נחום נרדי. שימי תבורי מבצע את "בריכנו" ללחן של אביהו מדינה .

לאחר פריטים אלה הבה נבחן איך וכיצד נמשכים טקסטים מן התפילה עצמה למוסיקה הפופולארית העברית.
לפני שנחל בסקירה ובניתוח, מחובתי לציין את הקטע של "נקמת הטרקטור" מ1994 "אדון הסליחות" שמהווה עיבוד מודרני בקולות ומוסיקה של הפיוט מהימים הנוראים. קטע זה אמנם לא נכלל בסידור התפילה אך הוא מהווה עיבוד למנגינה שמהווה עבור חלק ניכר מהאוכלוסיה של יהודי המזרח מרכיב אינטגרלי מקודקס התפילה היהודית.
הקודקס התרבותי הרצוי של מדינת ישראל אינו נהיר וידוע לחלק ניכר מאזרחי ישראל. ברור כי קשר אמת עם המורשת היהודית מתהדר בקונצנזוס רחב למדי מאז קום המדינה. מהותו של הקשר ודרך ביטויו אינם אחידים וכך נוצר המגוון הרב של ביטויים אומנותיים תרבותיים וחברתיים פוליטיים דרך המקורות היהודים במוסיקה הפופולרית בישראל.

מתוך תפילת השחר, ערבית לשבת ,שיר הכבוד, נטל עוזי חיטמן ב1977 את הפיוט "אדון עולם" ,פיוט השבח שהנו אולי הביטוי המצליח ביותר של הסוגה הנדונה. ביצוע זה תפס אחיזה ברבדים נרחבים של העם ,וזכה לביצועים רבים נוספים כגון ביצועה של מקהלת "שבא" בהדרכתו של שלמה גרוניך ב1993. פיוט זה מייצג למעשה את "הרצוי" של שומרי המסורת בארץ-מקור המקרב יהודים ליהדות ע"י ניגון נייטרלי מבחינה מוסיקלית וסולידי מבחינת הביצוע.

הלהקות הצבאיות בשיא פריחתן, הווה אומר בסוף שנות הששים,(בניגוד לשנות החמישים בהן בוצעו טקסטים מן המקורות כגון: ב1951 להקת הנח"ל מבצעת את "יונתי בחגווי הסלע" ובאמצע שנות החמישים מלחין יוחנן זראי את "ויבן עוזיהו" ללהקת פיקוד המרכז), התייחסו לטקסט מן התפילה כחומר משני למדי אך עדיין ניתן להזכיר את "ותן ברכה" ,פיוט בקשה שבשל הביצוע הלא אדוק לטקסט המקור נפסל לשידור על ידי קול ישראל,של צוות הווי הנדסה קרבית מ1970 בלחן של נורית הירש. טקסט שנמצא בתפילה בשחרית לחול ובמנחה .הלהקה מבצעת את השיר בקצב הרוקנרול אך עדיין שומרת על גישה סולידית של הגשה. להקת פיקוד דרום מבצעת ב1970 את "שבחי מעוז" של נעמי שמר,שיר שמקורו בפיוט שבח בסדר הדלקת נר חנוכה והפך להצהרה פוליטית בטחונית בעת מלחמת ההתשה .כראוי באותם ימים לשיר "בטחוני" ההגשה הייתה סולידית ונוגה.לאחר המלחמה חוגים דתיים מחו על ההדמייה הסמנטית של המלה "מעוז" למינוח החילוני צבאי של "מבצר" או "מוצב".

ב1971 ,באחד מהאלבומים האוונגרדים ביותר במוסיקה הפופולרית בארץ, "למה לא סיפרת לי?" של שלמה גרוניך הוא מבצע בעיבוד יוצא דופן בהבעה העזה שלו את "אבינו מלכנו" ,שמצוי בתפילת השחרית ובמנחה לחול. פיוט הבקשה הזה שלא נעלם ממנו גם יסוד השבח מהופך ולא בפעם האחרונה ע"י המבצע. גרוניך מביא את תפילתו בכאב רב שלא נשמע מאז (1971) במפת המוסיקה בארץ. אין גרוניך מקדש את הטקסט אך נדמה כי הוא אכן מקדש את הזיקה בין האדם לאל.
לאה גולדברג כתבה ע"פ המוסף לשלש רגלים את "הגהנום המאושר" שמתבסס על המובאה "מפני חטאינו גלינו לארץ חרבה" .היא הוסיפה וכתבה בסגנון מקראי שיר אפוקליפטי המנבא את מות האהבה, גורם שוודאי משך את מתי כספי ושלמה גרוניך לבחור ב1990 בשיר כאחד משני השירים החדשים, שיבצעו וילחינו יחד במסגרת הפרוייקט הארבע שלבי "מאחורי הצלילים" שבוצע ב1972,1984 ,1990 ו ב2002. השיר הוא שיר רוק לכל הדעות על כל מרכיביו ומדגים כיצד מקור דתי על גלות משתלב היטב עם תחושת ניכור וגלות בשנים האחרונות של המאה ה20 במדינה יהודית ריבונית.

שלמה גרוניך ממשיך להיות דמות מרכזית ברשימה זו, גם עקב הלחן והביצוע יוצאי הדופן
מ1980 לשירו של יהודה עמיחי "אל מלא רחמים" אותו הוא שואב מסדר תשליך וממסורות האשכבה היהודיות. יסוד הבקשה בפיוט המקורי נעלם לחלוטין בשירו של עמיחי שהופך את היוצרות וכותב שיר מחאה:
"אל מלא רחמים , אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו". גרוניך משלב את סגנון התפילה והזעקה הדתית יחד עם מחאת המשורר שבע הלחמות.

"שיר למעלות" שמופיע בתפילה בחמש עשרה צורות שונות מופיע בצורה שנבחרה להיות מולחנת ע"י גלעד יוסף קרדוניס בשחרית לשבת ויום טוב ,מנחה לשבת וסדר תשליך כציטוט מתהלים קכ"א .הביצוע הידוע ביותר בקרב חובבי הז'אנר הוא הביצוע של להקת "שבע" מ1998 שהיה חלק בלתי נפרד מעליית הזרם האוריינטלי במוסיקה הפופולרית בארץ .סגנון ההגשה הייחודי של "שבע" והסולן מוש בן ארי מקנים לשיר גוון "כנעני" ושורשי שמקרב את המאזין לזמנים עברו בארץ ישראל. ביצוע תפילה כתפילה מוסיקלית מייחד את "שיר למעלות" באנליזה שלפנינו. שיר זה עונה על שני הסעיפים: סעיף השבח מפני "עזרי מעם השם עושה שמיים וארץ" וכן סעיף הבקשה מפני "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי".

שיר השירים מכניס לספר התפילה מספר רב של שירים שמהם אביא חמשה מקרים של הלחנה וביצוע בסוגה הפופולרית:
בסוף שנות החמישים מבצע הצמד "רן ונמה" עוד לפני שהתפצל לקריירות המצליחות של שניהם (רן אלירן ונחמה הנדל) את הפיוט משיר השירים "אנה פנה דודך" בלחן מאת גיל אלדמע. הפיוט מבוצע בסגנון של ריקוד עם עם השפעות קאונטרי פולק אמריקאי מחד וריקוד בלקני מאידך. קשה לדעת מה הייתה גישתם של העושים במלאכה לגבי הטקסט התנכ"י אך הם פרצו דרך לרבים שיבואו אחריהם בכל הנוגע לעיבוד טקסט תנכ"י ע"פ אמות מידה אומנותיות מודרניות במדינה יהודית עצמאית המקיימת תרבות עברית ענפה תוך כדי השענות על המקורות ולא התייחסות אליהם כקדושים , מה עוד שמדובר במקרה זה על זמרת אישה.אמנם בשנות הארבעים ברכה צפירה שרה שירים על בסיס נושא מקראי ומן התפילה אך בסוגת המוסיקה הקלה נחמה הנדל הייתה חלוצה מבחינת השירה הנשית בנישה זו.
מקרים נוספים הם "שחרחורת" שמולחן ע"י טולי רביב וזוכה לפרסום בגרסה מחודשת ע"י שלמה בר והברירה הטבעית ,"הנך יפה רעייתי" שמולחן ע"י אפרים שמיר ב1982 ומבוצע ע"י "ארץ שמש" ,"אל גינת אגוז" בלחן של לוי תנאי שזכה לביצוע מחודש ומעודכן ע"י אחינועם ניני ב1990 , נעמי שמר מלחינה ומבצעת את "נצא השדה" מתוך שיר השירים,ו"שובי השולמית" ,טקסט שכתב חיים חפר ע"פ שיר השירים למתי כספי ובוצע
ב1988. כל הטקסטים הנזכרים בחלק אחרון זה אינם טקסטים שמשתייכים לקטגוריית השבח/בקשה/הודיה אלא כאלו שקסמם וקסם "שיר השירים" משך את האומנים העכשוויים לעסוק בהם.

לסיכום,בחנו וסקרנו סוגים שונים של השפעה יהודית על סוגת המוסיקה הפופולרית העברית. "אדון הסליחות" הוא דוגמא לפיוט מן התפילה שהושמטו מלותיו עבור המנגינה והעיבוד המודרנים ,"ציון הלא תשאלי" הוא דוגמא להשפעת משוררי ימי הביניים הדתיים, "יחזקאל" הוא דוגמא לשיר על סיפור תנכ"י שמסתפק בשאיבת הסיפור עצמו אל תוך השיר המודרני. "אתן במדבר" הוא דוגמא לפסוקים תנכ"ים המצוטטים במלואם בלחן מודרני. "אנה פנה דודך" הוא דוגמא לשיר מ"שיר השירים" שמצא מקומו בתפילה ובעיבוד ,לחן וביצוע מודרניים, "שיר למעלות" הוא דוגמא לפיוט מן התפילה שמולחן ומבוצע כתפילה מודרנית לכל דבר. ו"המלח גבריאל" הוא דוגמא לתעלול המבוסס על שעשוע סמנטי מורפולוגי.

על כל אחד ואחד מהשירים הנזכרים לעיל ועל כל אחד ואחד מהזרמים אליהם משתייכים השירים פרוש וסוכך היסוד המקראי. החילוניות הממוסדת והסוציאליסטית של שנותיה הראשונות , המהפכנות והמרמור לאחר מלחמת יום הכיפורים והחומרנות והאדישות של סוף המאה במדינת ישראל היו גורמים פוטנציאלים ראשונים במעלה להעלמות המקור היהודי דתי ממפת המוסיקה הפופולרית הפונה ונצרכת בעיקר ע"י ציבור חילוני. למרות כל זאת, מצאו היצרנים והצרכנים של המוסיקה, האומנים והמאזינים את הנישה בה מתאים לשמוע סיפור תנכ"י, מתאים לשמוע פיוט , ומתאים לא להוציא את המורשת היהודית גם מגדר האפשרויות הטמונות בדאנס, טראנס ומוסיקת רוק.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב