פרשת ויקהל-פקודי: חכם-לב, גם חכם גם בעל לב
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת ויקהל-פקודי: חכם-לב, גם חכם גם בעל לב 

מאת    [ 15/03/2009 ]
מילים במאמר: 957   [ נצפה 6508 פעמים ]

 
 
פרשת ויקהל-פקודי: חכם-לב, גם חכם גם בעל לב / מוטי לקסמן, תשסט
מעשה ברבי טרפון שנתן לרבי עקיבא מאה ושמונים מטבעות של זהב ואמר לו: "קנה לנו אחוזה שנהה מתפרנסים ממנה ונעסוק בתורה." הלך רבי עקיבא ועשה בהם מצוות הרבה [נתן שליש לעניים שני שלישים לעוסקי תורה ומלמדי תינוקות].
אחר ימים בא אצל רבי טרפון. אמר לו: "מה עשית? יפה היא האחוזה שקנית לנו?"
אמר לו: "הן, ומשבחיה רבים הם בעולם."
"והיכן היא?" שאל רבי טרפון.
אמר לו: "הרי היא בידי אביונים ובפי מלמדי תינוקות, שנאמר "כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך. וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו" (משלי ג, ט) [1].
מה עניין שליחותו של רבי עקיבא ופרשת השבוע?
הסכיתו ופקחו עין.
בפרשות השבוע האחרונות קראנו על אירועים דרמטיים אפילו טראומטיים וחד-פעמיים: ממעמד הר-סיני המלא הוד-יראה-קדושה ועד לטראומת עגל-הזהב.
הפרשה נפתחת בהודעה: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה? לעשת אתם" (שמות לה, א).
כאילו נאמר, לאחר הדברים הגדולים שהיו עדים להם, חוזרת העדה לחיי היום-יום, חוזרים בני-ישראל לחיי החולין.
העם צריך להתארגן לעשייה, מהי העשייה הראשונה?
משה מפרט: "את המשכן את אהלו [...] את הארן [...] את השלחן [...] ואת מנרת המאור [...] ואת מזבח הקטרת [...] את קלעי החצר [...] את יתדת המשכן ואת יתדת החצר [...] את בגדי השרד לשרת בקדש" (שמות לה, יא-יט).
האמצעים נתרמים בשמחה על יד העם [2], אבל מי הם העושים במלאכה?
"ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ה? חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה" (שמות לו, ב).
נמקד את הדיון בביטוי "חכם לב".
מהו "חכם לב"?
צירוף לכאורה משונה, הרי מקובל שהלב הוא מקור או משכן הרגש [3], ואילו החכמה מקורה או משכנה בראש, במוח [4]. מכאן, מחשבה ורגש אינם עולים בקנה אחד.
אז מה בא ללמד אותנו הצירוף "חכם לב"?
ראשית נציין שצירוף לשוני זה אמנם אינו ביטוי יחידאי, אבל מצד שני הוא מצוי במקרא רק תריסר פעמים. שמונה מתוך התריסר מצויים בחומש שמות וכל אלה קשורים להכנות, לתכנון ולבניית המשכן וכלי הפולחן שבו [5].
נבדוק תחילה את ההקשר בפרשת השבוע בו מופיע הביטוי.
"כל איש חכם לב אשר נתן ה? חכמה בלבו", פסוק המבטא קשר בין תמיכת אלוהים בחכמת האדם, כלומר אדם חכם לב הוא בחינת מקור שואב חכמה, כמו שכתוב: "אמר רבי יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה" [6]. כך מצוי גם בפרשנות: "ונראה הכונה למי שיש בו חכמה, למי שיש בו הכשרונות המסוגלות לקנין החכמה. ובזה ניחא [...] מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק כלי מלא אינו מחזיק, אבל מדת הקב"ה אינו כן אלא מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק" [7]. האם נבין מכך שלאלה שאין חכמה אין סיכוי להחכים?
הבנה כזה יוצרת בעצם פער בלתי ניתן לצמצום.
אכן, לטעמי אין הכוונה לכך שחסר השכלה או חכמה הוא חסר סיכוי להחכים. בואו נקרא יחד בעיון את הכתוב: "איש חכם לב אשר נתן ה? חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה" [8]. אלוהים מוסיף או מעניק חכמה לאדם שליבו נשא אותו אל העבודה. במלים אחרות, החכמה אינה מוטמעת במקרה שאין רצון או שאיפה לקבלה.
אם אין הנעה, מניע לקראת החכמה היא גם לא תגיע אל האדם. כדי לקבל צריך להיות פתוח, צריך להיות מוכן.
וזה אמור גם לגבי הלמידה כמו שנאמר: "אין אדם למד תורה אלא במקום שלבו חפץ" [9].
אבל, לטעמי יש משמעות נוספת בצירוף החכמה ללב.
זכור לי הסיפור על סטודנטים לטכנולוגיה שנתבקשו לתכנן צינור שיוביל דם אדם מהגליל לנגב. אף סטודנט לא עורר את השאלה הערכית: צינור דם?
כאשר רק המוח פועל, הוא יכול לפתור בעיות טכנולוגיות מסובכות, ולהגיע כך גם לאמצעי ההרג היעילים ביותר.
וכאשר רק הלב פועל, אדם עלול להיקלע למצבים מאוד לא נעימים.
כאן נחזור לסיפור הפותח. רבי עקיבא לא עשה את מלאכתו רמייה, הוא "בגד" במשלחו. הרי רבי טרפון רצה את האחוזה כדי ללמוד תורה. ורבי עקיבא הרבה על ידי תרומתו אפשרות למידת תורה לאנשים רבים.
מילוי שליחות מגיע לעתים לתוצאות משמעותיות יותר מהיעד המוגדר, אם השליח מפעיל את הלב ולא רק את הראש [10].
מכאן, הצירוף "חכם לב" אינו אומר רק על הנכונות והכישורים לקבל עוד חכמה, אלא מדגיש את חשיבות הצירוף יחד כמשלימים זה את זה.
בבחינת
חכמה ללא רגש אנושי
היא ריקה
רגש חם ללא חכמה
הוא עיוור...

הארות ומראה מקום
[1] מעובד על-פי פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כה.
[2] "כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה ה? לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה לה?" (שמות לה, כט). נדבות הלב היו כ רבות עד כי "ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה ה? לעשת אתה. ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא" שמות לו, ה-ו).
[3] "והכעסתי לב עמים" (יחזקאל לב, ט); "גבה לבך ביפיך" (יחזקאל כח, יז); "ושש לבכם" (ישעיהו סו, יד); "ושמח לבם כמו יין" (זכריה י, ז).
[4] "החכם עיניו בראשו" (קהלת ב, יד).
[5] שבעה מתוך השמונה מופיעים בפרשת השבוע, פרשת ויקהל-פקודי.
[6] בבלי, ברכות נה, א.
[7] תורה תמימה לשמות לא, ו ; הערה ט.
[8] ההדגשות שלי.
[9] דרשות הר"ן הדרוש החמישי בסגנון אחר.
ובאותו עניין, אי-אפשר ללמד מישהו, אפשר רק לעורר בו את הרצון ללמוד. אם לא הצלחת לעורר בו רצון ללמידה, הוא לא ילמד.
[10] זה מזכיר לי את הבלדה על סוס עם כתם על המצח שחווה אלברשטיין משוררת אותו באמונה וברגש רב ושם מסופר על יהודי פשוט שנשלח לקנות סוס עם כתם על המצח, אבל השירים משכו את ליבו יותר. אמנם הפריץ פיטר אותו במכות עזות, והמשפחה המסכנה נדדה ונדדה ואף אחד לא הבין אותה עד ש "אצל הרב במצח זעו הורידים / היכה הרב על שולחנו / ובקולו הרעים: /
"האמנם חרשים אתם האם אינכם שומעים? / הרי אל הניגון הזה חיכינו מתמיד / אותו נשיר כשיבוא משיח בן דוד" (בלדה על סוס עם כתם על המצח, מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי).


חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב