בש"פ 1920/09, פלונית נ' מדינת ישראל
כבוד השופט א' רובינשטיין
06.03.2009
העובדות:
1. העוררת נחקרה בחשד לביצוע רצח. ביום 26.12.08 החליט בית משפט השלום על מעצרה ושליחתה להסתכלות פסיכיאטרית בבית-חולים "אברבנאל". ביום 18.1.09 הוגשה חוות דעת ראשונית בעניינה של העוררת מטעם הפסיכיאטר המחוזי. בחוות דעת זו נקבע כי העוררת אינה נמצאת במצב פסיכוטי, וכשרה היא לעמוד לדין.
2. כנגד העוררת הוגש ביום 18.1.09 כתב אישום המייחס לה עבירת רצח. ביום 27.1.09 נבדקה העוררת על-ידי פסיכיאטר מטעמה, אשר מצא כי העוררת סובלת מפסיכוזה פרנואידית פעילה ומצויה במצב אבדני. ב-6.2.09 ביצעה העוררת ניסיון התאבדות.
3. ביום 9.2.09 הגיש בא כוח העוררת בקשה לאשפוז העוררת לפי סעיף 16 לחוק טיפול בחולי נפש, הקובע כי בית המשפט רשאי לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים ככל שהוא סבור כי העצור חולה ומצבו מצריך אשפוז.
החלטה:
1. בית המשפט קבע, כי יש מקום לדיון שיפוטי מחודש בשאלת אשפוז העוררת. הטעם הוא הניסיונות האבדניים והשאלה אם בית הסוהר מתאים להמשך החזקתה של המבקשת, אם לאו, או שמא יש צורך באשפוז במב"ן או בבית חולים.
2. אשר לשאלת הפורום, אין מחלוקת ממשית בין הצדדים, שסעיף 16 לחוק לטיפול בחולי נפש מאפשר לבית המשפט הדן במעצר לדון באשפוז. שפתי המחוקק ברור מיללו, קרי (סעיף קטן (א)): "ציווה בית משפט על מעצרו של אדם והוא סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם העציר או מטעם התובע...ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי העצור חולה וכי מצבו מצריך אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף פסיכיאטרי בבית סוהר". ברי, אם כן, כי בית המשפט העוסק במעצר רשאי לדון בסעיף זה. המילים "ציווה בית משפט על מעצרו של אדם" אף מטעימות במיוחד את "הפה שעצר הוא הפה שאשפז", רוצה לומר, את הזיקה המתקיימת בין דיון המעצר לדיון באשפוז העצור. ככל שמדובר בהליך מעצר נמשך, באה הסוגיה לפני בית המשפט הדן במעצר.
3. האם גם ההרכב הדן בתיק העיקרי רשאי לדון באשפוז במסגרת מעצר? זהו, כמובן, ההרכב שעליו לקבוע, לפי סעיף 15, אם מסוגל הנאשם לעמוד לדין (ס"ק (א)) או מה היה מצבו הנפשי בשעת מעשה העבירה (ס"ק (ב)). לכאורה לשון החוק אינה מונעת מבית המשפט לדון באשפוז במעצר גם בהרכב, שהרי ככלל באותו "בית משפט" עסקינן, ומדברים אנו בבית המשפט כמוסד.
4. המקרה הרגיל הוא ששופט המעצרים ידון בעניין אשפוז במעצר, אך במקרה שבו שיקולי יעילות שיפוטית, בשל דיון מוקדם בתיק העיקרי העוסק ממילא גם בנושא הפסיכיאטרי, מצדיקים לקיים את הדיון בהרכב התיק העיקרי - אין מניעה לכך.
כבוד השופט א' רובינשטיין
06.03.2009
העובדות:
1. העוררת נחקרה בחשד לביצוע רצח. ביום 26.12.08 החליט בית משפט השלום על מעצרה ושליחתה להסתכלות פסיכיאטרית בבית-חולים "אברבנאל". ביום 18.1.09 הוגשה חוות דעת ראשונית בעניינה של העוררת מטעם הפסיכיאטר המחוזי. בחוות דעת זו נקבע כי העוררת אינה נמצאת במצב פסיכוטי, וכשרה היא לעמוד לדין.
2. כנגד העוררת הוגש ביום 18.1.09 כתב אישום המייחס לה עבירת רצח. ביום 27.1.09 נבדקה העוררת על-ידי פסיכיאטר מטעמה, אשר מצא כי העוררת סובלת מפסיכוזה פרנואידית פעילה ומצויה במצב אבדני. ב-6.2.09 ביצעה העוררת ניסיון התאבדות.
3. ביום 9.2.09 הגיש בא כוח העוררת בקשה לאשפוז העוררת לפי סעיף 16 לחוק טיפול בחולי נפש, הקובע כי בית המשפט רשאי לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים ככל שהוא סבור כי העצור חולה ומצבו מצריך אשפוז.
החלטה:
1. בית המשפט קבע, כי יש מקום לדיון שיפוטי מחודש בשאלת אשפוז העוררת. הטעם הוא הניסיונות האבדניים והשאלה אם בית הסוהר מתאים להמשך החזקתה של המבקשת, אם לאו, או שמא יש צורך באשפוז במב"ן או בבית חולים.
2. אשר לשאלת הפורום, אין מחלוקת ממשית בין הצדדים, שסעיף 16 לחוק לטיפול בחולי נפש מאפשר לבית המשפט הדן במעצר לדון באשפוז. שפתי המחוקק ברור מיללו, קרי (סעיף קטן (א)): "ציווה בית משפט על מעצרו של אדם והוא סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם העציר או מטעם התובע...ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי העצור חולה וכי מצבו מצריך אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות שהמעצר יהיה בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף פסיכיאטרי בבית סוהר". ברי, אם כן, כי בית המשפט העוסק במעצר רשאי לדון בסעיף זה. המילים "ציווה בית משפט על מעצרו של אדם" אף מטעימות במיוחד את "הפה שעצר הוא הפה שאשפז", רוצה לומר, את הזיקה המתקיימת בין דיון המעצר לדיון באשפוז העצור. ככל שמדובר בהליך מעצר נמשך, באה הסוגיה לפני בית המשפט הדן במעצר.
3. האם גם ההרכב הדן בתיק העיקרי רשאי לדון באשפוז במסגרת מעצר? זהו, כמובן, ההרכב שעליו לקבוע, לפי סעיף 15, אם מסוגל הנאשם לעמוד לדין (ס"ק (א)) או מה היה מצבו הנפשי בשעת מעשה העבירה (ס"ק (ב)). לכאורה לשון החוק אינה מונעת מבית המשפט לדון באשפוז במעצר גם בהרכב, שהרי ככלל באותו "בית משפט" עסקינן, ומדברים אנו בבית המשפט כמוסד.
4. המקרה הרגיל הוא ששופט המעצרים ידון בעניין אשפוז במעצר, אך במקרה שבו שיקולי יעילות שיפוטית, בשל דיון מוקדם בתיק העיקרי העוסק ממילא גם בנושא הפסיכיאטרי, מצדיקים לקיים את הדיון בהרכב התיק העיקרי - אין מניעה לכך.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
