פורים בין זמנים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פורים בין זמנים 

מאת    [ 09/03/2009 ]
מילים במאמר: 883   [ נצפה 1634 פעמים ]

 
 
בפרס היו בחירות ויש צועד בראש/ עם קואליציית סריסים ימלוך אחשוורוש/ כבר מכינים על זה מערכון ב"ארץ נהדרת"/ וכרגע זה נראה שזה גם סוף הסרט/ זה כבר אדר, זה חג פורים, המסיבה ברחוב המן 17 חוזרת...
כל הפמליה על מטוס ובמסלול ישיר/ הדקו את החגורות, התזמורת באוויר/ ואם בגתן ותרש ינגנו, יהיה גם איזה שיר/ במטוס יש מסיבה גדולה, אפילו חלומית/ והמלכה ושתי היא הסלבריטי המקומית/ אחשוורוש מבקש ממנה הצגת תכלית/ שתיתן מופע שיקפיץ את התקליט/
אבל ושתי מתעקשת ובקול די נחרץ/ לתת הרצאה על הארכיטקטורה במפרץ/ בטוח שוושתי הייתה שתויה כיין/ כי היא קשקשה על אירועים, שלא קרו עדיין/ ושתי המקסימה שילבה בהרצאה גם איזה קטע דאנס/ וקצת מוזר גם על תקופת הרנסנס...

אחשוורוש נראה כועס, וכשהמטוס נוחת/ הוא העביר את כל המסיבה לאניית מפרש בדרג בית/ ספינת אהבה עממית עם מיטב הלהיטים/ המלך מבקש הופעה עם כל התקליטים/ הצו שלו ברור - ובמהירות את ושתי מפנים מיציאת חירום/ יש הכרזה על תחרות ובחסות האו"ם/ לקרב עולות כל "דוגמנית נולדת" וגם פליטות של בובליל ואופוריה / ובכל הערוצים זה מצולם לחדשות ולהיסטוריה .../ חרבונא זכור לטוב, הוא ראש צוות השופטים/ ובסיוע מנהרת הזמן, גויס גם צביקה הדר וכמה קומדי סטור שרוטים...

מלכת אסתר הדי ג'יי זוכה מיד, בגלל הדמיון לנינט/ וזה מסוקר מיידית בכל רחבי האינטרנט/ יודה לוי מספר על קשר צמוד עם המיועדת למלכה/ ויש לו אפילו תצלום, שהוא נותן לה נשיקה...

מרדכי נקרא להשיט את הספינה עם כל המכובדים/ אבל המלך מצא בספרים משהו חזק מהסרטים/ התברר, שהמן ערבב את הרעל עם כל השמנים/ ועכשיו העונש שלו להיות העוזר המסכן של מרדכי והאחשרפנים... / מרדכי נישא כעת על חמור לבן ומבריק/ והמן השפוף מחזיק לו את התיק/ אבל המן ערמומי, ומרדכי כמעט נפל לגלים הרוטטים/ אבל ליהודי הזה יש כרגיל נסים מהסרטים/ לוויתן מן הים שולף אותו על מלגזה/ והוא מוקפץ חזרה לסיפון, ברוח העזה...

אסתר נכנסת לתמונה והמופע שלה מדליק/ יש לה גם חידות לשוניות, וזה עושה ת'קליק/ אחשוורוש משתגע ממנה ונראה על הגגות/ מלכה כזאת עולה על ושתי בכמה דרגות...


מול כל המצלמות ולמול פני האומה/ נחשפות במפתיע הקנוניה והמזימה/ מרדכי מעביר למלכה את פקודות המן על כל הצווים/ ואסתרינה נראית כועסת עד קצות העצבים/ מה יהיה, שואלים בגתן ותרש/ מאחורי הגב של הגברת זרש/ מרדכי המומחה לשב"כ קולט שהצמד מסתיר את הרעל חיש/ ומיד ניתן הצו המלכותי, לזרוק את השניים למלתעות של הכריש....

הלב מחסיר פעימה/ הלב עוצר נשימה/ וכאשר אסתרינה מקפיצה שיר כמו די ג'יי ותיקה/ אחשוורוש יוצא מדעתו, "את באמת המלכה".../ "אסתרינה, היא מלכת העולם"/ נובח אחשוורוש מול התקשורת ומול כולם/ "רבותי, בזה הרגע, אני מכריז ובלי להתלוצץ/ את המן המנוול יש לתלות מיד, אבל מיד, על ראש העץ...".
זה לב הים - ואין עצים/ וכולם רצים מתרוצצים/ ואז מרדכי אומר בשקט: "מה כל הסחרחורת/ נתלה אותו יפה על ראש התורן.../ זה לפי כל התקנים, וזו תלייה מהודרת/ וכדי להיות בסדר עם החוק, תתלו איתו את כל הנבחרת.."./ ומרדכי שולף מן הקבינה את כל עשרת בני המן הרועדים/ אותם תולים על הסיפון לאורך כל העמודים...

ורק את זרש המסכנה, שרעדה מפחד/ נתנו במתנה לחרבונא הסריס שנפנף לה במטפחת/ מאז הם חיים באושר עם סדין חימום ועם מרק רטוב/ כי חרבונא תמיד זכור לטוב...

וכאן מגיעה הפואנטה הטובה/ אסתר ביקשה אז מהקברניט, שינווט את הספינה לארץ אהובה/ כל ההגה מופנה לכיוון ארץ ישראל, ארץ ציון/ וכל הנוסעים דרוכים כעת על הסיפון העליון/ כולם כולם על הסיפון, כולם בחוץ/ ורבותי, הייתה תחושה של התרחבות עורקים, ממש פיצוץ/ מול פלאי הארץ הקדושה כולם נמסים/ "איזו ארץ, איך קרו בה מיליוני נסים"/. היופי נספג בחושים, ויש לאסתרינה נחת / "תזכרו, ידידיי, זו באמת הארץ המובטחת...".

עוצרים לרגע ליד חצי שרטון, ליד אי קטן/ מצלמים משם את חיפה ואת יפו ואת עכו, כמובן/ אסתר מחזיקה ספר היסטוריה עתידי ממאות מאוחרות/ והיא קוראת על הרצל ורבי יהודה הלוי וחובבי ציון כמה שורות/ "איזו ארץ, איזה יופי, מתי יגיעו לכאן ראשוני הביל"ויים?",/ היא שואלת את המוני הפרסים ההזויים/ ומרדכי מרגיע את השרים התוססים:/ "אתם פשוט יורדים מהפסים/ איזה ציונות ואיזה ביל"ויים/ הציונות עוד לא קרתה...ואולי אתם שתויים/ קודם כל נעבור את הגלות הזו ונלמד להיות קצת עם אחד/ נלמד לחשל עצמנו לחיים של גאולה"./ ואסתר משלימה: "וזו היא ידידיי, כל התורה כולה"./ וכשהם פוסעים לרגע על שרטון/ היה שם אפילו צלם שהבזיק זאת לעיתון/ ואז מדליף מרדכי לאסתר בקולי קולות/ "העולם הוא גשר צר מאד...".


האנייה קרבה לחופי פרס, ליד המפרץ/ ושוב פרצה אסתר בנאום נמלץ:/ "אל תשכחו את המסע הזה ואת הניצחון על המן/ זה היה רמז לכל מה שנמצא מעבר לזמן/
זה היה טיול שבו חצינו כל עיר/ חצינו שכבות גיאוגרפיות והיסטוריות ובקו ישיר/
היום גילינו מה הקסם, מה הסוד/ כי לעם היהודי יש תמיד נסים - ואת זה קשה לכסות/
העם שלי לא ישכח לעולם את נופי ציון הנחמדת/ הלב שלנו היהודים רק באותה מולדת".

המוני יהודים ותורמי מגבית חיכו להם שם בחוף/ ויש אומרים שזו הייתה חגיגת "פארטי" בלי המיליארדר מיידוף/ ויש אפילו אומרים, שלפתע שלפה אסתר בד כחול לבן/ וזה נשאר חבוי מאז, לזמן אחר כמובן/.
ואם תראו את הבד היקר מתנוסס ביום העצמאות/ אל תשכחו את אסתר בטעות/ היא זו שהגתה את רעיון השיבה המבורך/ ואפילו תפרה לנו דגל מגן דוד למזכרת... ושלא נשכח...


ומול כל הכתבים הצהירה אז אסתר/ "תמיד נישאר חובבי ציון - וכאן לא נסתתר"/ ומרדכי הנלהב, סיפר על הביקור בחופי ישראל/ ולעיתונאים הדליף שהתחילה השיבה של עזרא ונחמיה, תודה לאל/ ואז פנה ליהודים בהצהרה מלאה אור, וזה היה באמת אור מסנוור:
"לבית הזה תמיד נחזור,
כי אין, כי אין מקום אחר...".


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב