מי רוצה להיות חכם?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מי רוצה להיות חכם? 

מאת    [ 08/03/2009 ]
מילים במאמר: 816   [ נצפה 3138 פעמים ]

 
 

נהגתי לשאול תלמידים מי רוצה להיות חכם? כמעט כולם הביעו רצונם העז.האם ההורים והמורים יכולים למלא בקשתם זו של הילדים?האם יש לנו קודים מענינים מרתקים,מושכים,מגוונים-שאם נשתמש בהם נהפוך את הילד לחכם יותר?

שאלו את אימו של מדען דגול בכימיה שזכה בפרס נובל-הכיצד הגיע לרמת חכמה גבוהה כל כך?סיפרה האם כי כבר בינקותו של בנה עת למד בגן הילדים היתה היא שואלת אותו מדי יום בשובו מן הגן-איזה שאלות שאלת היום בגן?

מדען טוב מוגדר בספרות המדעית כאדם היודע לשאול שאלות,כאשר השאלות איכותיות ונבונות הרי התשובות יתקבלו ביתר קלות.בתנא דבי אליהו רבה י"ג נאמר:"יהא אדם שואל ומשיב כדי שירבה חכמתו", בעל תפארת ישראל מדגיש...כי כך על ידי שאלות ותשובות יתחקקו הדברים בלב השומע.הגמרא כולה על 2700 הדפים שבה היא שקלא וטריא ,קושיות כולה תרבות של מחלוקת היינו שאלות על כל תג ותג.מהות הלימוד בחברותא היא שאילת שאלות וכך מפתחים את החשיבה ומרבים חכמה.

 

פסח הוא חג השאלות-השאלות גורמות לאיחוד המשפחה, לשמירתה כגוף מאוחד ומלוכד,כאשר קיים שיג ושיח, כאשר לכל בן משפחה יש במה לשאול,גם אם קיימות ספקות,התלבטויות,תהיות,הרי ההקשבה במשפחה לכל שאלה ,מתן לגיטמציה לכל שאלה והעידוד להרבות בשאלות יוסיפו חכמה לכל אחד. גם...גם אם אין תשובה לכל שאלה.שאילת שאלות היא כישור מעולה לפיתוח החשיבה,היא מפתחת מידות של סובלנות וסבלנות,סקרנות ויצירתיות,איפוק ודחיית סיפוקים,אומץ ותעוזה.

בשו"ת יביע אומר מדגיש הרב עובדיה יוסף באופן נחרץ חשיבות שאילת שאלות והעידוד הנחוץ לכך."אסור לו לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם"...לכן ניתנה לנו הרשות להילחם להיאבק בדברים...

במסכת חולין למדנו חשיבות שאילת השאלות שאם רוצה התלמיד לשאול שאלה אך חושש הוא שמא הרב לא יידע התשובה-לא יפגע ברבו,אך אם תאב הוא לשאול שהרי כך חונך בלימוד התלמוד- ילך ללמוד בישיבה אחרת.

בפרקי אבות אנו לומדים "הווי מתאבק בעפר רגליהם של חכמים"...אומר רבי חיים מוולוזין "מתאבק" כלומר נאבק, שואל שאלות -מתוכח עם תלמידי חכמים גם אם אתה צעיר, אך עשה זאת מתוך עפר רגליהם היינו מתוך כבוד, יראה ואהבת הבריות.עלינו ליצור אקלים של לגיטימציה לשאילת שאלות,לבנות תהליך חינוכי איתן כדי לעצב אווירה חיובית של תרבות זו.

במסכת תענית ז נאמר- אמר רבי נחמן בר יצחק-למה נמשלו דברי תורה כעץ?..."לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול,אף תלמידי חכמים-קטנים מחדדים את הגדולים וזה שאמר רבי חנינה-הרבה למדתי מרבותי ומחברי יותר מכולם".

השאלה מביאה לחקירה וללמידה,יוצרת מוטיבציה לנקוט פעולה,מעוררת ויוצרת אי מנוחה ואי שקט וכן  סקרנות לחקור ולבדוק. השאלה גורמת שהתלמיד יפעיל מאמץ ,דרכים כלים ותהליכי חקר מגוונות ומקוריות כדי לאתר התשובה. ניתן ללמוד למיין,להוסיף יידע,לחקור סיטואציות,להחליט,לבחור,השואל בחברותא או בכיתה כולה חייב להכיר את הנלמד,הטקסט בהיר יותר ובכך הופך האדם ללומד עצמאי. מדענים טוענים שתלמידים שלמדו לשאול שאלות חל בהם שיפור רב בהבנת הנקרא.

הגאון מוילנא אומר כי שאלתו של החכם - מוכיחה על חכמתו.ככתוב(דברים ו,כ)"והיה כי ישאלך בנך זו חכמה". במסכת אבות ד,ב. כתוב- "איזהו חכם? הלומד מכל אדם ,שנאמר מכל מלמדי השכלתי". בן שמציג שאלות, בן שרוצה לדעת, בן שיש לו דרך ארץ כלפי האבא מוכיח שהוא חכם,הגישה מוכיחה על חכמתו.הרשע בהגדה -בשאלתו חושב הוא שיודע הכל,זו טיפשות,אינו לומד מאף אחד.הבדל ביו החכם השואל לרשע המתריס.החכם מזכיר גם...אשר ציווה ד אלוקינו- החכם הוא בכלל ישראל,המקבל עליו עול מלכות שמים, אצל הרשע לא נזכר שם ד.

החכם רואה עדות,הנצחה וחוקים,לרשע מילה אחת.."העבודה" אינו מכיר בחוקים ומשפטים.שאלתו של האדם מעידה ומבהירה אם צדיק -חכם הוא או רשע וטיפש.שאלת החכם נובעת מהרקע האישי ,הלאומי,הדתי שלו.כאשר החכם שואל מתוך עולמו היהודי במדינת ישראל הוא מחובר אל השורש שממנו ייצאו ענפים ופרות,כאן יש ברית מילה,בר מצוה חופה וקידושין ברוח היהדות,בית כנסת,שבת וחגים בשפה העברית,השורשים עמוקים ועבותים,לעומת הרשע ששאלתו נובעת ממציאות-מבסיס שאינו טבוע בעולם התנ"ך.כל ההגדה מיועדת לקיום מצוות והגדת לבנך-להשיב לשאלות לכל בן.הילד ישאר עירני וקשוב אם מאפשרים לו להיות שותף פעיל - כשואל שאלות. חז"ל היו  אנשי חינוך מעולים,הם דאגו לפיתוח הדמיון , הדיבור, ההקשבה, ההתיחסות  והיוזמה,פיתחו את ההיגיון.אפשר ללמוד לשאול-כאשר מצה ומרור מונחים לפניך-אמצעי המחשה-כדי לרתק החשיבה ולטפח איכות השאלות,לכל דבר יש משמעות המאתגת לשאול.בהמשך המחשה על חרות..עבדות..זרוע..חרוסת..טיט..ארבע כוסת..ארבע לשונות גאולה..כוסו של אליהו ןעוד..

דרך השאלות מפתחים חכמה אך גם שומרים על מסורת.נחמה ליבוביץ מדגישה את חשיבות שאילת השאלות.כל המתודה שלה בהבנת תורה היא דרך השאלות,הם מגבירים עניין וסקרנות,אין דומה שואל אקטיבי לעומת מקשיב פסיבי להרצאה.והיה  כי ישאלך בנך מחר ,,נאמר בהגדה,הרעיון האמיתי הוא הפנמת השאלה לפנימיותו של הילד,כדי שישאל גם מחר,בחינוך יש ערך עליון לחשיבה ארוכת טווח,חשוב להדגיש כי לא לכל שאלה חייבת להיות לנו תשובה.השאלה היא המפעילה תאי המוח לחשיבה.הסבלנות מהווה חלק מן התשובה שתינתן לעיתים כעבור זמן,שהיא לעיתים צריכה עמקות ולמידה.

פסח כחג גיבוש המשפחה מאפשר להוסיף חכמה ודעת דרך שאילת שאלות-הכלי הפדגוגי ביותר לחכמה.השאלות הן הדשן הגורם להתפתחות העץ לתפארת.תהליכי שינוי  וגירוי מגוון מתמיד יגרום לשאלות מרתקות יותר ה"סדר" צריך כל פעם להשתנות -עורך הסדר צריך להשקיע חשיבה באיכות השינויים כדי שיהא חביב מרתק ורלוונטי,ה"מה נשתנה" צריך להיות כלי חינוכי מגוון מלא תוכן חוויתי ומעניין כל שנה מחדש.צריך לשפר הכושר לשאילת שאלות בהגדלת האוצר הלשוני.

הרב קוק בערפילי טוהר כותב "כל מחשבה שאדם קונה בבירור הרי הוא מחייה אותו ומעודדתו חכם מחודד ניכר בקושיותיו".בקהלת נאמר:"חכמת אדם תאיר פניו בשעה שהוא שואל ומשיב.

 

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב