הסגולות הרפואיות של קרני האור ידועות אלפי שנים. באמצע המאה ה 20 הציג אלברט איינשטיין את הבסיס התיאורטי המאפשר ליצור אור בעל אורך גל אחד.אור כזה נקרא אור מקוטב או באנגלית ראשי התיבות מרכיבים את המונח "לייזר". מכשירי הלייזר כוללים מקור הפולט חלקיקים הנקראים פוטונים. הפוטונים מועברים, במכשיר דרך שפורפרת הכוללת מערכת מראות וגז.
שפורפרת זו פולטת אור באורך גל אחד. לדוגמא: 1064 ננומטר. קרן האור הזו מועברת דרך זרוע המכילה מערכת אופטית אל פני העור של האדם המטופל. קרן אור בעלת אורך גל אחד יכולה לחדור לעומק הרקמות בגוף האדם ולפגוע באופן סלקטיבי במבנה שאותו אנחנו בוחרים. פעילות האור המקוטב דומה מאוד לפצצה המשוגרת ממשחתת מרוחקת והיא בעלת יכולת ניווט סלקטיבית אל יעד ממוקד בשטח אויב מרוחק.
כדי להבין מה קורה לקרן האור המקוטב כשהיא פוגשת את גוף האדם, יש להבין שני מושגים מתחום הפיזיולוגיה. המונח הראשון הוא "תגובה תרמית סלקטיבית" והמונח השני הוא "זמן ההתאוששות של הרקמה".
תגובה תרמית סלקטיבית - מתייחסת לפליטת החום השונה המתרחשת כאשר קרן האור פוגעת בגוף בעל צבע (פיגמנט) מסויים. כולנו מכירים את התופעה הזו היטב. אם נבחן ביום שרבי, מגרש חנייה טיפוסי בישראל, נמצא בתוכו מכוניות בצבעים (פיגמנטים) שונים אם נגע במכוניות השונות, נגלה מייד כי המכוניות השחורות (בעלות הפיגמנט הכהה) הן חמות הרבה יותר מהמכוניות הלבנות (שהן חסרות פיגמנט). זו בדיוק התגובה התרמית הסלקטיבית - קרני האור יפלטו יותר חום כאשר הם יפעלו על גוף עם פיגמנט כהה בהשוואה לחום שיפלט כאשר הקרניים יפגעו בגוף חסר פיגמנט. מצב דומה מתרחש בגוף האדם: כאשר קרן האור המקוטב של הלייזר פוגעת בפני השטח של גוף האדם, היא תחמם יותר את המבנים השחורים כמו זקיקי השערות ופחות מבנים בהירים ללא פיגמנט.
לעיתים חימום המבנים יהיה כל כך גבוה עד שיגרם הרס מלא וקבוע של המבנה. היכולת להרוס באופן קבוע מבנה בגוף (כמו זקיק השערה) באמצעות הלייזר תלויה במושג השני שהזכרנו שהוא "זמן התאוששות הרקמה".
זמן התאוששות הרקמה - מתייחס לזמן שלוקח לגוף שאותו מחממים לחזור לטמפרטורה המקורית שהייתה לפני התחלת תהליך החימום. לדוגמא, אם נשלח קרן לייזר באורך 1064 ננומטר לעבר זקיק שערה למשך 10 אלפיות שנייה (משך פולס הקרינה), נקבל עלייה ממוקדת של הטמפרטורה בזקיק מ 37 ל 60 מעלות צלזיוס. ברגע שנפסיק את הקרינה, כלי הדם המקיפים את הזקיק, יסיעו את החום מהאזור, יקררו את זקיק השערה ויורידו את הטמפרטורה שוב ל 37 מעלות תוך כ 15 אלפיות שנייה. מערכת הקירור שתיארנו, מגינה על הזקיק מעלייה מוגזמת של הטמפרטורה ובכך מונעת הרס מלא של זקיק השערה. אולם, אם נשלח קרן לייזר למשך פרק זמן ממושך יותר כמו 30 אלפיות שנייה, הטמפרטורה של זקיק השערה תעלה ל 100 מעלות צלזיוס ואז יגרם לזקיק נזק בלתי הפיך והוא ייהרס באופן קבוע. בדוגמא זו הראנו כי הפעלת קרינה מקוטבת ללא יכולת התאוששות לרקמה בפרק זמן הגדול מ "זמן התאוששות הרקמה" גורמת להרס קבוע של מבנים נבחרים.
לסיכום, הסרת השיער מבוססת על טכנולוגיה מתוחכמת הכוללת מקור אור מקוטב באורך גל מתאים כמו 1064 ננומטר החודר לעומק הרקמה ופוגע במבנים בעלי פיגמנט כהה. כדי לקבל הרס קבוע של זקיק השערה, צריך לחשוף אותו לקרינה (אורך פולס) שהיא ממושכת יותר מזמן התאוששות הרקמה.
שפורפרת זו פולטת אור באורך גל אחד. לדוגמא: 1064 ננומטר. קרן האור הזו מועברת דרך זרוע המכילה מערכת אופטית אל פני העור של האדם המטופל. קרן אור בעלת אורך גל אחד יכולה לחדור לעומק הרקמות בגוף האדם ולפגוע באופן סלקטיבי במבנה שאותו אנחנו בוחרים. פעילות האור המקוטב דומה מאוד לפצצה המשוגרת ממשחתת מרוחקת והיא בעלת יכולת ניווט סלקטיבית אל יעד ממוקד בשטח אויב מרוחק.
כדי להבין מה קורה לקרן האור המקוטב כשהיא פוגשת את גוף האדם, יש להבין שני מושגים מתחום הפיזיולוגיה. המונח הראשון הוא "תגובה תרמית סלקטיבית" והמונח השני הוא "זמן ההתאוששות של הרקמה".
תגובה תרמית סלקטיבית - מתייחסת לפליטת החום השונה המתרחשת כאשר קרן האור פוגעת בגוף בעל צבע (פיגמנט) מסויים. כולנו מכירים את התופעה הזו היטב. אם נבחן ביום שרבי, מגרש חנייה טיפוסי בישראל, נמצא בתוכו מכוניות בצבעים (פיגמנטים) שונים אם נגע במכוניות השונות, נגלה מייד כי המכוניות השחורות (בעלות הפיגמנט הכהה) הן חמות הרבה יותר מהמכוניות הלבנות (שהן חסרות פיגמנט). זו בדיוק התגובה התרמית הסלקטיבית - קרני האור יפלטו יותר חום כאשר הם יפעלו על גוף עם פיגמנט כהה בהשוואה לחום שיפלט כאשר הקרניים יפגעו בגוף חסר פיגמנט. מצב דומה מתרחש בגוף האדם: כאשר קרן האור המקוטב של הלייזר פוגעת בפני השטח של גוף האדם, היא תחמם יותר את המבנים השחורים כמו זקיקי השערות ופחות מבנים בהירים ללא פיגמנט.
לעיתים חימום המבנים יהיה כל כך גבוה עד שיגרם הרס מלא וקבוע של המבנה. היכולת להרוס באופן קבוע מבנה בגוף (כמו זקיק השערה) באמצעות הלייזר תלויה במושג השני שהזכרנו שהוא "זמן התאוששות הרקמה".
זמן התאוששות הרקמה - מתייחס לזמן שלוקח לגוף שאותו מחממים לחזור לטמפרטורה המקורית שהייתה לפני התחלת תהליך החימום. לדוגמא, אם נשלח קרן לייזר באורך 1064 ננומטר לעבר זקיק שערה למשך 10 אלפיות שנייה (משך פולס הקרינה), נקבל עלייה ממוקדת של הטמפרטורה בזקיק מ 37 ל 60 מעלות צלזיוס. ברגע שנפסיק את הקרינה, כלי הדם המקיפים את הזקיק, יסיעו את החום מהאזור, יקררו את זקיק השערה ויורידו את הטמפרטורה שוב ל 37 מעלות תוך כ 15 אלפיות שנייה. מערכת הקירור שתיארנו, מגינה על הזקיק מעלייה מוגזמת של הטמפרטורה ובכך מונעת הרס מלא של זקיק השערה. אולם, אם נשלח קרן לייזר למשך פרק זמן ממושך יותר כמו 30 אלפיות שנייה, הטמפרטורה של זקיק השערה תעלה ל 100 מעלות צלזיוס ואז יגרם לזקיק נזק בלתי הפיך והוא ייהרס באופן קבוע. בדוגמא זו הראנו כי הפעלת קרינה מקוטבת ללא יכולת התאוששות לרקמה בפרק זמן הגדול מ "זמן התאוששות הרקמה" גורמת להרס קבוע של מבנים נבחרים.
לסיכום, הסרת השיער מבוססת על טכנולוגיה מתוחכמת הכוללת מקור אור מקוטב באורך גל מתאים כמו 1064 ננומטר החודר לעומק הרקמה ופוגע במבנים בעלי פיגמנט כהה. כדי לקבל הרס קבוע של זקיק השערה, צריך לחשוף אותו לקרינה (אורך פולס) שהיא ממושכת יותר מזמן התאוששות הרקמה.
ד"ר מאיר כהן הוא מנתח פלסטי בכיר בארץ, העוסק בכירורגיה פלסטית. לד"ר מאיר כהן נסיון בתחום של ניתוחים פלסטיים וביניהם - שאיבת שומן, ניתוח אף, הגדלת חזה, הקטנת חזה ועוד.
