ביקורת: קברט
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ביקורת: קברט 

מאת    [ 07/03/2009 ]
מילים במאמר: 813   [ נצפה 2460 פעמים ]

 
 
ביקורת: קברט, תיאטרון הספרייה, ר"ג

מאת חיים נוי

קברט הוא אחד ממחזות הזמר הנחשבים ביותר ובנוסף לשפע המספרים המוזיקליים, הוא גם מחזה עם עלילה הנוגעת לעליית הנאצים בגרמניה , משובץ בסיפורי אהבה בלתי אפשריים באותה עת ובקסם מיוחד של שירה , ריקוד ומשחק.
קברט המגיח שוב על במת התיאטרון ברמת גן, הוא מופע בידור משובח, מלוהק בידי צוות שחקנים מצוין, חלקו מותיקי הבמה העברית ואחרים מתלמידי בית צבי, ומהווה מסמך מרשים על תקופה אפלה בדורנו.
את המחזה כתב ג'ו מאסטרוף על פי המחזה "אני מצלמה" של ג'ון ואן דרוטן ו"סיפורי ברלין" מאת כריסטופר אישרווד. למעשה הפנינה שייכת לצמד פרד אב, פזמונים וג'ון קאנדר, מוזיקה. השניים אחראים לעוד כ-18 מיוזיקלס שהמפורסם שבהם הוא שיקאגו. פרד אב, מת לפני 5 שנים בגיל 76 מהתקף לב ואילו קאנדר הוא כיום בן 82.
קברט היה למעשה המיוזיקל שבנה את לייזה מינלי. הוא הועלה ב-1966 בברודווי למשך 1165 פעמים ואחר הוצג בכל העולם ובווסט אנד האנגלי עם ג'ודי דנץ. הסרט שמבוסס על המחזמר זיכה את ליזה מינלי בתהילת עולם, אך הכוכב שזכה באוסקר המשנה - ג'ואל גריי (היהודי), הפך גם אותו לכוכב על, למרות שמאז לא הבליח בסרטים מיוחדים.
בארץ הוצג המחזמר כמה פעמים והאחרון שבהם, על במה מסחרית, היה בהבימה עם מוסקו אלקלעי המנוח כמר שולץ ומיקי קם כסאלי. תיאטרון הספרייה מעלה את המיוזיקל מזה 5 שנים והבכורה המחודשת שלו השבוע היא הצגת ה-120 לערך.
אגב, קברט הועלה מחדש לפני כשנתיים בלונדון בהפקת ביל קנרייט וזכה לביקורות פושרות.בבכורה הזו הרשימו אותי ג'יימס דרייפוס המצוין כמנחה ושיילה הנקוק הוותיקה כגברת שניידר. הכוכבת אנה מקסוול מרטין הייתה בינונית ביותר ולא מרשימה. הבמאי רופוס נורוס הפשיט את השחקנים והפירוש שלו למחזמר היה די צולע. חרף זאת, ההעמדה המוזיקלית הייתה משובחת, כי את זה קשה לקלקל.
קברט עוסק בתקופה סוערת בגרמניה, ערב עליית כוחם של הנאצים. סופר אמריקני, קליף ברדשאו, מגיע לברלין לצורך כתיבת רומן חדש. הוא פוגש בארנסט לודויג המסנוור אותו בקסמה של העיר ומפתה אותו להבריח עבורו כסף עבור הנאצים. הוא פוגש גם בזמרת אנגליה, סאלי בולס המופיעה בקברט הטיק טאק, מתאהב בה ואפילו מתכנן את חייהם המשותפים באמריקה עם פרי בטנם. אך סאלי מפילה את הוולד, וחוזרת למצוא את מקומה על במת הקברט.
במחזה שזור גם סיפור אהבתם של בעלת הפנסיון גב' שניידר עם מר שולץ היהודי, אהבה בלתי רצוייה לטעמם של הנאצים המרימים ראש ובעצם כך מתחילה תקופה אפלה בחיי העולם בכלל ובחיי היהודים בפרט.
קברט משובץ שירים מצוינים שהזכורים ביותר הם כסף,כסף (מאני מאני) וקברט.
התפקיד הראשי של סאלי בולס הופקד הפעם בידיה של עדי כהן, מזוכות כוכב נולד, שהיא זמרת טובה מאוד ומפגינה התאמה מוחלטת לתפקיד. סאלי בולס היא חיית במה, סקסית, תמימה אך שרדנית, מפתה וגם אישה הזקוקה לאהבה. עדי כהן אולי לא מספיק חייתית לתפקיד ואולי מעט פושרת, אבל בסיכומו של דבר היא יודעת לשיר מצוין, ניחנה בקצב ובידע של משחק והיא בהחלט ראויה למחיאות כפיים.
צביקי לוין כמנחה, דמות בבואה , המלווה את המחזמר כאילו משני צידי המתרס, הוא כוכב במה מעולה. גם יודע לשיר וגם לרקוד, משחקו הוא ישיר ונוקב והמספרים המוזיקליים שלו מהנים ביותר.
דודי פרידמן כקליפורד בראדשו, תואם לתפקיד. הוא יודע להגיש כהלכה את הדמות ואפילו מצטיין בקטעי השירה הקצרים . אין לתפקיד עומק רב, אך פרידמן צולח אותו בכישרון.
טל וייס כארנסט לודוויג הנאצי, הוא יעיל, מבריק , מהוקצע. רואים שהוא שחקן מקצועי והתפקיד פשוט תפור עליו.
אלברט כהן כמר שולץ היהודי הוא מבכירי הבמה העברית. כהן הוא זמר מקצועי שמצטיין במחזות זמר. הוא מגיש משחק מעולה ובמיוחד מרשים ביכולת השירה שלו.
ברייני פירסטנברג כעלמה קוסט היצאנית, מגישה משחק נבון ויכולת שירה טובה, היא חיננית ויודעת לתת שואו.
דליה פרידלנד כגברת שניידר היא מותיקות הבמה העברית. היא זכורה עוד מהמחזמר זרעים של מסטיק, מראשוני המופעים המוזיקליים לילדים. היא גם גילמה אין ספור תפקידים על הבמה. משחקה הוא טוב וקולח, אולי אין בו עוצמה מיוחדת, אבל היא מסוגלת לצלוח בקלות את כל מהמורי המיוזיקל הזה ואנו חשים את ייסורי אהבתה הבלתי אפשרית כהלכה.
להקת השחקנים מתוגברת בשחקני בית צבי שיודעים לשיר, לרקוד ולהגיש משחק מעולה. בולטת בהם נוגה מילשטיין, שיודעת להיות חיננית וסקסית, קורצת ומיטיבה לשיר ולרקוד.
אלווירה כוחנוף אחראית להדרכה הקולית והיא מרשימה ביכולת שלה להוציא את המרב והמיטב מכל להקת השחקנים, במספרים המוזיקליים שלהם. המקצועיות שלה היא בולטת והיא נחשבת למומחית בתחום.
עוז מורג, מר כוריאוגרפיה הישראלי, אחרי לתנועה ולריקודים המהנים והמרשימים של הלהקה. התוצאה: הנאה לעיניים ולאוזן. התאמה מוחלטת של הכישרונות על הבמה לתסריט הכוריאוגרפי המעולה של עוז.
הבימוי של ארתור כוגן הוא טוב מאוד. לדעתי, טוב יותר מהרוויוול של לונדון, בהתאמה עם התקציב ואפשרויות ההפקה והליהוק. המשחק קולח ואין בו רגע דל.
הנוסח העברי הוותיק של אהוד מנור המנוח הוא מצוין. צריך רק להעיר לדליה פרידלנד שאין אומרים "מזרון", אלא מזרן.
עמירם אדרעי , מבוגרי בית צבי, אחראי לאיפור המרשים של השחקנים.
קברט הוא מיוזיקל מהנה, גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינת ריקוד, קצב ומשחק. אין ספק שהוא ימשיך להיות מוצג בעונות הבאות ובהחלט יש בו ערך מוסף לא רק של בידור לשמו, אלא של מחזה חשוב בתחום ההיסטוריה היהודית.

חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, לשעבר עורך ראשי סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב