אחד בפה ואחד בלב
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אחד בפה ואחד בלב 

מאת    [ 06/03/2009 ]
מילים במאמר: 801   [ נצפה 1881 פעמים ]

 
 
6 מרץ 2009
אחד בפה ואחד בלב
דומה כי בימים האחרונים איבדנו פרופורציות. לכאורה המסע התקשורתי אשר חורג מכל הגיון ואיזון ניראה ספורדי עד שמתעמקים בכך מעט ליפנים ולפתע מתבהרת התמונה.
מפקד חיל הים האלוף אלי מרום (צ'ייני) נימצא מבלה בשעות הקטנות של הבוקר במועדון חשפנות. לכאורה עלינו להזדעזע ובדין, למרות שהמזדעזעים מעמידי פנים מוסריות, בעוד שסביר להניח כי רובם ככולם כבר ראו את פנימו של מועדון חשפנות ולא רק פעם יחידה.
מעשהו זה של האלוף אינו נאות. הבה ונשוב ונאמר, אינו נאות ומוטב לו ולא נעשה. אך זהו אינו פשע, זוהי אינה סטיה, זו אינה עבריינות מין, זו התנהגות שאינה ראויה לקצין במעמדו של האלוף ואכן צדק הרמטכ"ל בנזפו (ולא יותר מכך) בקצין השובב.

מאידך, הפסטיבל שאנו חוזים בו המתחולל בכל אמצעי תיקשורת סביב הענין מעלה תהיות קשות בהקשר למניעי המדיה והתומכות בה.

אין תמה כי מקומותינו עברו טלטלה גדולה לכיוון הימני של המפה הפוליטית. "תרם" לכך רבות החמאס שלא חדל מהפגזת דרום ישראל משך שנים ועד שהיגיע שוועת האזרחים המופגזים השמימה. חוסר התגובה הסידרתי הישראלי הביא רבים למסקנה כי ממשלת מרכז-שמאל אינה פועלת למען האינטרסים החיונים של אזרחיה וכך החל הציבור באורח טיבעי מחפש פתרונות אצל הימין הפוליטי.
מלחמת "עופרת יצוקה" רק האיצה את התהליך ימינה ובדין. הצבא, בניגוד לפוליטיקאים (שמיסמסו את סיומו של המבצע?כרגיל), ניתפס כמשוקם מטראומת מלחמת לבנון השניה וניראה היה כי מבצע את תפקידיו במלחמת עזה כמצופה ממנו. לב הציבור נימלא גאווה בצבאו ובצדק והתוצאה לא אחרה להראות בקלפי. גוש השמאל הוכה וניגף קשות מול גוש הימין.

על רקע זה ניתן לראות את השתלחות העיתונות באלוף חיל הים אלי מרום וארוע מועדון החשפנות שלו. למי שחושב כי המוסר הוא המשחק תפקיד בידי אבירי המוסר-הכפול מהעיתונות מוטב לו שיבדוק עצמו שוב. לא מיניא ולא מקצתא.
עיתונאים משלושת העיתונים הגדולים התחרו בינהם מי יטיל רפש באלוף חיל הים כאשר כוונתם שקופה, להכפיש ולגמד את צה"ל ובכך להסב את תנועת הגלגל הציבורי חזרה לכיוון שמאל. גם מערכות העיתונים לא טמנו ידם בצלחת הרפש והיקצו עמודים ראשיים ולאורך זמן לחדשה "המרעישה".
האם עד לכך היגענו כי עיתונאים ירמסו את צה"ל על מנת שגחמותיהם הפוליטיות ימולאו? כן, בריש גלי. אותם עיתונים ועיתונאים שקולמוסם לא רעד תוך שאיתרגו את אריאל שרון (אשר בנסיבות אחרות היה מוצא עצמו לצד אולמרט על ספסל הנאשמים) ובלבד שיבצע את זממם, גרוש גוש קטיף, בהחלט מסוגלים מוסרית לקעקע את החיבה והערכה שרוכש הציבור לצה"ל ובלבד ששנואי נפשם מגוש הימין ימצאו מקומם "היכן שראוי להם" באופוזיציה.
עוד לפני שהורכבה ממשלת הימין כבר מרקדים עיתונאים מסוימים את ריקוד החיסול של הממשלה בתקווה שתקפד ימיה מוקדם ככל האפשר. לפני מספר שבועות כבר התרענו כי "בנימין נתניהו וממשלתו לא יקבלו את 100 ימי החסד שלהם, אפילו לא 10 ימי חסד". ובכן טעינו, היינו אופטימים מדי.

ומהצד השני, ואיך לא, נימצאים אירגוני הנשים המיליטנטים. זעקת המוסר הקלוקל הנשי עולה השמימה. מה כבר לא אמרו על האלוף הנבוך, שלא היה לו כלל מושג כי כזה הוא.
הנה מקצת מהיבול ההזוי: "שימוש בכח על חשבון נשים", מועדונים המבלבלים בין סקס לדיכוי נשים", "עבריין מין", "מעשה הנשיא קצב", "מדכא וכובש נשים", "משליט אונו על נשים חלשות", "עבריין מין ניסתר", "ניצול מרות צבאית", "עברין מין בכיר" ועוד פכים בזויים.
גם בכך "אשמה" מלחמת "עופרת יצוקה". הגורל המר עם אירגוני הנשים הרדיקליות. שווה בנפשך, משך חודשיים תמימים היה צה"ל ו"כנופיות הגברים שלו" בראש מהדורות החדשות זוכה לכבוד ויקר מהעם בעוד אירגוני השיטנה הנשיים נידחקו לקרן זווית, כדי ביזיון וקצף.
והנה כמו מן (לחם השמים) מן השמים נפל ענין אלוף אלי מרום כפרי בשל לידי המתוסכלות מאירגוני הנשים, הן נפלו על הסיפור כמוצאות שלל רב ולא הן תשמטנה טרפן ממלתעותיהן.
תיסכולי הנשים הדחויות מהתקשורת משך מלחמת עזה מצאו ביטויין בהתקפה מכוערת, ניבזית, שיקרית ומעוותת על קצין מוערך אשר תרם ת"ק מונים לביטחון ישראל מכל אחת מהצווחניות ומכולן יחדיו 'לשילשים וריבעים'. לפתע התראיינו נציגות הארגונים עצמן לדעת עבור העיתונות "מאחורי כל שיח ועל כל גיבעה רמה...וגו'", עיניהן רושפות, שערן סתור, ניביהן חשופים פרצופיהן מעוותים לריח הדם.
הכיצד נישכח כי רבים מאירגונים אלו ממומנים על ידי שוטמי ומבקשי רעת ישראל באמריקה ובאיחוד האירופי (הקרן החדשה לישראל ואירגון שתי"ל) הרואים באירגוני הנשים בישראל חלק ממסעם לקיעקוע הכח הצבאי הישראלי ובכך לחיסול מדינת הלאום היהודי. נזכיר גם כי ארגונים אלו נהנים במקביל מתקציבים נדיבים ממשלתיים, כלאמר הם פועלים כנגד הציבור במימון הציבור.

העובדה כי במועדוני החשפנות (להבדיל ממכוני "הליווי") הרוב המכריע אם לא כל המופיעות בו עושות זאת מרצונן החופשי ומשתכרות סכומי עתק אינה מבלבלת נשות האירגונים עם העובדות. ניתן להניח בוודאות רבה כי במועדוני החשפנות אין כל ניצול מהצד הגברי, נהפוך הוא, הרקדניות הן המנצלות לעשית קופה את חולשות הגברים המולדות. עובדה זו לבדה שומטת הקרקע מתחת כל הטיעונים של העמומות מהאירגונים, העיוורות בכוונת מכוון לעובדות כהוויתן.

שוב אנו עדים לנוהל "אחד בפה ואחד בלב" הרווח במקומותינו. חוסר היושר והיושרה הפך לדרך חיים עבור ציבורים מסוימים ואנו כאזרחים כה הסכנו עימם עד כי איננו טורחים אף להגיב על כך. ובכן נזכיר לכל כי "על מנת שהרוע ירים ראשו כל שנידרש הוא כי אנשים טובים יחשו".


אהרון רול
amroll@rogers.com
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/

אהרון רול
amroll@rogers.com
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב