תרפיה בטבע -גם חזרה לטבעו המעצים והמרפא של האש מאת דר שלמה הרבט 

תרפיה בטבע -גם חזרה לטבעו המעצים והמרפא של האש
תרפיה בטבע והטיפול באש- / ד"ר שלמה הרבט:


במאמר הזה ברצוני לחחבר בין התרפיה בטבע והתרפיה באש לתאר אותם בנפרד וגם לקשר ביניהם באמצעות הסיפור החסידי הבא:


כאשר צפה רבי ישראל בעל שם טוב את הצרות המאיימות להתרגש על היהודים, היה נוהג ללכת אל מקום מסוים ביער ולשקוע במדיטציה. שם היה מבעיר מדורה, מתפלל תפילה מסוימת, הנס היה מתחולל והצרות היו נמנעות.

כעבור זמן, כאשר לתלמידו, המגיד ממזריץ' הנודע, היתה הזדמנות, מאותה סיבה, להשתדל אצל השמים. היה הולך לאותו מקום ביער ואומר: "ריבונו של עולם, שמע! אינני יודע איך להבעיר את האש, אך אני עדיין מסוגל לומר את התפילה". ושוב היה הנס מתחולל.

עבר עוד זמן, ורבי משה לייב מסאסוב, כדי להציל את עמו פעם נוספת, היה הולך אל היער אומר: "אינני יודע איך להבעיר את האש, אינני מכיר את התפילה, אך אני מכיר את המקום וזה חייב להספיק".

אחרי כן נפל בחלקו של רבי ישראל מריז'ין לגבור על הצרות. ביושבו בכורסתו, ראשו בין ידיו, הוא דיבר אל אלוקים: "אינני מסוגל להבעיר את האש ואינני מכיר את התפילה, אינני יכול אפילו למצוא את המקום ביער. כל שאני יכול לעשות הוא לספר את הסיפור, וזה חייב להספיק". וזה הספיק.

בעולם הטיפולי של הפסיכותרפיה אנחנו מכירים היטב את האלמנט של הסיפור -האלמנט הוורבאלי,ואת האלמנט של התפילה-התקווה לקבלת העזרה מהמטפל ואת המקום שהוא הקשר הטיפולי. אני רוצה להרחיב בשני האלמנטים התרפויטיים הנוספים שעולים מהסיפור: היער והמדורה או אם תרצו התרפיה בטבע והתרפיה באש.


נתחיל ביער

התרפיה בטבע:

התרפיה בטבע שואפת להחזיר את האדם המודרני אל היער ואל האש מהסיפור של הבעל שם טוב.אל השורשים והמחוזות אשר נתנו לו בטחון ,תקווה, ריפוי טבעי, בריאות ואושר.

בעידן המודרני התרחקנו מאוד מהטבע כמקור לצמיחה ,ריפוי ונחמה.
אנו חיים במתח , בתחושה של "אין זמן" :לא לעצמינו ,לא לזוגיות ולא לבילוי בחיק המשפחה.
החומרנות והצרכנות גברו, הקניות נעשות כתחליף לצרכים הטבעיים שלנו שמהם :
· הצורך בשלוה,
· הסתפקות במועט ,
· קשר בין אישי,
· תמיכה הדדית,
· שייכות וקרבה .

באופן טבעי יש לאדם מערכת חיסונית פיזיולוגית אשר מטרתה לדאוג לבריאות ולהלחם במחלות כשהן קורות. וכן מערכת הסתגלות טבעית שנועדה לסייע להתמודדות הנפשית.
ההתרחקות מהטבע מחלישה ומצמצמת הן את המערכת החיסונית והן את מנגנוני ההסתגלות.

כיום במצבים קשים ביותר ,מצבים אשר בעבר היו חסרי סיכוי ,הרפואה המודרנית מסוגלת להציל את האדם . מביאים את האדם לבית חולים לטיפול נמרץ עקב מוות קליני , התקף לב או שבץ מוחי . במקום שהמערכת החיסונית כשלה וגורם חיצוני או פנימי התגבר עליה וגרם לקריסה של המערכות . במקום הזה הרפואה המערבית המודרנית מסוגלת להחזיק באופן מלאכותי את המערכות הפנימיות של האדם ואפילו להחליפן במידת הצורך והעיקר להחיות את האדם ואף להחזירו לתפקוד. וזה נפלא! רק שעל פי התפיסה המזרחית ,ההוליסטית זה מיותר והיה יכול להמנע, אם המערכת החיסונית הייתה מתפקדת במיטבה מלכתחילה,קריסת המערכות ניתנת היתה למניעה או לדחיה. אפשר היה להאריך את תוחלת החיים ולשפר את איכות החיים.באם האדם היה מחובר יותר לעצמו ולטיבעו.
ההתרחקות מהטבע כוללת את הילדים.
מחקרים אשר נעשו בברטניה כדי לבדוק באיזה מרחק מתרחקים הילדים בימינו מביתם תוך כדי משחק לעומת מה שקרה לפני עשרים שנה.מראים כי הילדים בימינו משחקים במרחק מהבית השווה ל10% מהמרחק שהיו מתרחקים מהבית כדי לשחק , לפני כעשרים שנה.הדבר יוצר תלות ופחדים מוגברים.הילדים עצמם כבר אינם מוכנים היום להתרחק מהבית. הילדים גדלים בתחושה שהעולם הינו מקום מסוכן ואינם מעיזים לצאת ולהתוודע לעולם.וכמובן שאין מה לדבר על לרוץ בשדות הבור להשתכשך בבוץ ולהיות בטבע.
בשל כך ילדים של היום צמודים הרבה שעות ביום לטלויזיה ולמחשב סגורים בתוך עצמם ,נהפכים ליותר פאסיביים ,יותר נמנעים,פחות מתמודדים ופחות מתקשרים.
ועל כן כל דבר שיחזיר את הילדים אל הטבע ואשר יביא את הטבע אליהם, יחזק ויעצים הן את מנגנוני ההסתגלות הטבעים שלהם , וככל שיתחכחו בבוץ ויתרוצצו בטבע זה יחזק גם את המערכת החיסונית שלהם.וכך יעשה אותם בריאים יותר פיזית וגם נפשית.

בתרפיה בטבע אנו מחברים את האדם ,במטרה לעורר ולחדש מחוזות נשכחים ומבריאים, דרך:


גוף נפש טבע


אנו מוסיפים לחיבור הקלאסי גוף ונפש ,את האלמנט המעצים השלישי -הטבע.
הגוף כמו הטבע הינו מקור לכח ועם זאת מוזנח ומתנוון בעידן המודרני.

הנפש עסוקה בשגרה תובענית באין ספור מטלות של הההשרדות האורבנית. הנפש מושפעת מלחצי הסביבה.אנשים עשויים להתעורר יום אחד ולשאול את עצמם האם זה מה שחלמתי עליו? האם אני מרוצה מחיי ומהאדם שנהיתי? האם אני אעז לחולל שינוי??


לטבע היו תפקידים מאוד משמעותיים עבורנו :

הטבע עשה סדר כללי,הטבע נתן בטחון פרטי ,הטבע סיפק ידיעה מנחמת,הטבע סיפק ריפוי.הטבע סיפק הזנה. בטבע החיים על פי עונות השנה מספקים מטפורה לקביעות ולשינוי.וכשאנו חוזרים לטבע אנו חוזרים אל הטבעי שלנו ולכוחות עוצמתיים הגלומים בתוכנו וכאשר הם קיימים וחזקים ביכולתם לרפא אותנו.
הטבע והחיבור לטבע, מעצים ומוסיף על יכולת הריפוי העצמי, מעצם טיבעו המרפא,ומהיותו מקור בלתי נדלה למטפורות וליצירתיות שאף להן השפעה מרפאת.


בתרפיה בטבע שאנו מנחים בקבוצות אותן אנו מוציאים לטבע,אנו עושים תהליך של האטה.פאוזה במירוץ העכברים המודרני ,עצירה והתבוננות בטבע ודרך זה הרגשה וחשיבה מחודשת לגבי עצמינו.
בתהליך של התרפיה בטבע אנו מתחברים לגוף באמצעות תרגול של :טאי צי, יוגה ומדיטאציה.ובהמשך שוהים בטבע ומעצימים את ההתחברות אליו בשילוב הליכה מדיטטטיבית ומודעות למטאפורות שהטבע מזמן.
עצם הצעידה בטבע מזמנת התמודדויות פיזיות ומנטאליות למכביר וביחוד כשזה נעשה בקבוצה.
ההתבוננות בטבע גורמת לנו להכנס למצב של שלווה ושקט ומתוכו אפשר להתבונן בדרך שעברנו עד כה . להעיז ולשאול את עצמינו לאן אנו רוצים ויכולים להמשיך במשעול חיינו.והאם מתבקש שינוי ומה הוא.ובקבוצה יש לכל אחד הזדמנות לקבל העצמה על דרכו דרך ההקשבה המרפאת בתהליך הקבוצתי ולכל משתתף יש הזדמנות ליצור ,לבטא עצמו ולקבל פדבק תומך.

הצורך שהתרפיה בטבע נותנת לו מענה הינו :
v וונטילציה ומניעת שחיקה,
v גיבוש ותקשורת בין אישית טובה יותר.
v היא מפיגה את הבדידות
v מפתחת תחושה של שייכות.
v היא נותנת רגיעה ושקט נפשי
v רצון למימוש עצמי וליותר אפקטיביות.

התרפיה בטבע מאפשרת התבוננות פנימית והתחזקות רגשית וכן הסתכלות חדשה על החיים.

עד כאן דיברנו על היער בסיפור של הבעל שם טוב,ועכשיו המדורה:

התרפיה באש

חלק מהטבע והטבעי לנו שממנו הורחקנו הן המבוגרים והן הילדים הינו האש.

את האש מדליקים בימינו לעיתים נדירות יותר: כשצריך להדליק את האש זה במטבח בכריים ולרוב במצת חשמלי .עוברים יותר ויותר לבישול על כיריים חשמליות או במיקרו גל.ולילדים בימינו בדרך כלל אסור להצית אש או להדליק מדורה.
וכך אנו מתרחקים ומרחיקים גם את ילדינו מהמגע עם האש ומה שיש בה.

האש הינה מקור של אנרגיה, חיוניות, כוח החיים וההישרדות שבתוכנו.

באמצעות האש יש לנו אנרגיה לבישול, לחום , לחימום ,לאור ולהגנה.

האש היא חזקה, מתפרצת, מתפשטת בעוצמה הולכת וגדלה ואם לא שמנו לנו גבול, היא יוצאת מכלל שליטה.

השימוש באש מחייב ריכוז ,התאפקות ,שליטה ותכנון.

בתרפיה באש אנו מאפשרים למטופל לפעול ,ליצור, להתבטא באש.

השימוש באש בטיפול הוא מגוון:אחל מעצם הדלקת האש ,הדלקת נרות,טפטוף עם נרות והשגת שליטה ע"י ציור,יצירות באש ,בנית הר געש מחימר,הדלקת ההר געש באמצעות חומרים מיוחדים,הדלקת מדורה תוך כדי למידה של שליטה ושמירת גבולות. יצירת סוגים שונים של מדורות וכדומה.

בתרפיה באש אנו מחזירים למטופל את האש על כל הסמליות שבכך.את העוצמה החיוניות והויטאליות מחד גיסא ואת ההכרח לשמור על גבולות ועל שליטה עצמית מאידך גיסא.מטרות ראויות בטיפול ואשר השימוש באש מקדם אותם .
השימוש באש בתרפיה הינו גם אמצעי להגיע אל המטופל ולהשיג את שיתוף הפעולה שלו במקום שלא הייתי יכול להגיע אליו בדרך אחרת.

בטיפול באומנות אנחנו לומדים רבות על המטופל. בין השאר, ניתן ללמוד עליו ע"פ סוג החומר שהוא בוחר, לדוגמה: פנדה, עפרונות, טושים וגואש, ע"פ הצבעים בהם הוא משתמש, למשל: צבעים חמים או צבעים קרים ועל פי התוכן של הציור.
גם בתרפיה באש אנחנו יכולים ללמוד רבות על המטופלים. האם המטופל יודע בכלל להדליק גפרורים? כיצד הוא מדליק את האש? האם מתחיל מהקל אל הכבד: כלומר מניירות לעץ במטרה שתדלק מדורה בת קיימא שתשאר ולא תדעך מיד, האם המטופל מרכז מאמץ בהדלקה בנקודה אחת או שהוא מדליק בהרבה נקודות דבר שלעיתים מאט או אף מונע את ההדלקה. האם הוא מצליח להדליק את המדורה לשביעות רצונו או נשאר מתוסכל עם תחושת כשלון וללא מדורה.

בשימוש בתרפיה באמצעות אש המטופל מפתח סגנון עבודה משלו. לרוב אפשר לחלק את סוג העבודה לשניים:
· הראשון הוא זה המתקיים בחדר הטיפולים הרגיל .
· השני מתקיים מחוץ לחדר. המרחב הטיפולי הוא בחוץ- בטבע.

העבודה המתקיימת בחדר הטיפולים הינה מוגבלת יותר בשימוש באש. פה אנחנו משתמשים בגפרורים ובנרות ובחומרים שונים. המטופל מתחיל בהדלקת גפרור טפטוף בנרות,יצירת קו עיגול ,כתיבת אותיות ומזה עוברים לציור מורכב יותר שיכול לשלב צבעים רגילים.אפשר לעבוד עם נר אחד שני נרות תוך שימוש בשתי הידיים,ואפשר לבנות מגדל של נרות .

עם התקדמות הטיפול אנו יוצאים החוצה אל הטבע בטבע אנחנו מגדירים למטופל את המרחב הטיפולי על ידי הבניית מקום עם גבולות ברורים,אנחנו יוצרים איזור מבורא , מוקף אבנים או בור.וכן אנו משתמשים בחומרי בעירה שונים ומגוונים הנמצאים באופן טבעי בשטח וכן חומרים שאנומביאים.המטופל בוחר באילו חומרי בעירה להשתמש ומתמודד עם הדלקת המדורה.זה מאוד שונה ממטופל אחד לשני האם זו תהיה מדורה קטנה או גדולה,האם הוא מצליח לבצע את מה שהוא מתכנן.לעיתים הוא ירצה להשתמש באש לנסוי ותהיה,או לבישול או לקטרזיס.
הטיפול באש יכול להיות באינטרוול משתנה. כפגישה אחת למספר פגישות ולעיתים עיקר הפגישות יהיו עם האש.
הטיפול באמצעות אש עובד עם עם מטופלים שיש להם:
v בעיות קשב וריכוז,
v בעיות כעס ואובדן שליטה,
v בעיות אובססיביות,
v בעיות של מופנמות ודימוי עצמי.
v פוסט טראומה.
v עיבוד של אובדן ואבל.


הטיפול באש מאפשר למטופל גם לממש את היצירתיות שלו דרך השימוש באש.ברצוני לציין שהמטופלים מוליכים את התהליך בהצעות מאוד יצירתיות.ולמדתי מהם רבות איך אפשר להיות יצירתי ולהעיז ליצור בלי לשבור את הכלים,במקרה שלנו זה עלול להיות קריטי.



עד כאן על ,תרפיה בטבע ותרפיה באש.
היער המדורה והאש למקומות לשם אנו רוצים להחזיר את האנשים בתקווה שאם לא נסיר את כל הצרות מעם ישראל כמו שהרבנים השתדלו אז לפחות הטבע והאש ירפאו ויתנו תקווה וכח להמשיך הדרך.