יהב חכמתא לחכימין
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

יהב חכמתא לחכימין 

מאת    [ 03/03/2009 ]
מילים במאמר: 1132   [ נצפה 3181 פעמים ]

 
 

התורה בחומש שמות מפרטת מאד את בניין המשכן וכליו.

למרות הפירוט המדהים והנפלא, היא מדגישה במספר מקומות חשיבות החכמה לעושים במלאכה.

בפרק כח' פסוק ב' כתוב:" ואתה תדבר את כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי".

בהמשך מפורטים הבגדים חושן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ מצנפת ואבנט...

קיבלו הוראות ברורות, אלו בגדים יעשו ולמרות זאת מודגש בהתחלה "ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה".

בפרק לא' ג',ד' כתוב:" ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה לחשוב מחשבות לעשות בזהב בכסף ובנחושת"?

בהמשך בפסוק ו' "... ובלב כל חכם לב נתתי חכמה"

האומנים נתבקשו לבצע את מלאכת המשכן, להשקיע כל מרצם יכולתם ובעיקר כשרונם וסגולתם בעמלם במלאכה חשובה וקדושה זו. עשית המשכן לא הייתה רק עשייה חיצונית של מעשה אומן רגיל, אלא לכל חלק וחלק בה,  לבניין המשכן הייתה משמעות סימבולית, לכל חלק היו רעיונות מרתקים משלו. הבונה המעצב האומן צריך היה להשקיע מרעיונותיו ומיצירותיו ומתוך כוונה ואמונה.

כל אומן בימינו יודע את אשר נלמד מפרשת "מקצועית" זו, כאשר עליו להשקיע משלו, מרוחו, מפנימיותו בכל מעשה אומנות, היצירה האומנותית אינה העתק של... אינה משתמשת בנייר קופי... למרות שהתוכנית קיימת ושרירא, הרי יש לאומן שפע של עבודה התלויה בפנימיותו ברוחו ובעצמו האומנותית.

מכאן אנו למדים כלל חינוכי ערכי ומעשי עד היום.. "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה "... אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, כפי שכתוב בספר דניאל    (ב',כא,) יהב חכמתא לחכימין ומנדעא ליודעי בינה" מבהיר לנו הרש"ר הירש- אין הקב"ה משרה חכמתו אלא למי שיש בו חכמה, היינו למי שיש בו כשרון של חכמה טבעית אנושית, וכבר פיתח בעצמו את הכשרון הטבעי הזה. שהרי מה הטעם להעניק חכמה לפתי, הוא לא ידע מה לעשות עם חכמה זו שתהא לא יצירתיות וללא התלהבות.

רעיון חינוכי מאתגר זה-בהענקת חכמה דווקא ובעיקר לחכמים יש בה הגיון רב, אתגר,  יושר והגינות מבחינה אנושית וסוציאלית, בודאי שעלינו הורים ומורים לסייע לעזור ולטפח את הבינוניים והחלשים, את אלה שכישוריהם, יכולתם האישית "משהו באמצע" יש לטעת בהם אמונה בעצמם ועלינו להקנות להם את המירב שאפשר, ביידע ובעוצמה אישית, אך הם לעולם לא יוכלו להיות הטובים ביותר, המצויינים, באשר הפוטנציאל האיכותי המצויין, אינו מצוי במוחם ,יתכן שכמותם של הבינוניים מגיע  אף ל70% עלינו למצא כל דרך כדי שהמה יזקפו קומתם  וישתלבו בכל עשיה חיובית וטובה, אך באותה עצמה וביתר שאת עלינו למלא את המצבר האנושי המצויין. כל בעל רכב יודע כי רכבו ינוע ביתר מהירות בבטחון ובבטיחות, יעלה על כל הר ויתגבר על כל מכשולי  הדרך, אף בעליה על הרים רק ואך ורק אם המנוע והמצבר בעלי איכויות גבוהות, אם הפוטנציאל של הרכב בעל איכויות גבוהות, נוכל עימו להרקיע שחקים כדי לבצע משימות אדירות ומרתקות, נשתמש במטוסים בעלי יכולות להם נוסיף אמצעים נוספים, עוד ועוד כדי לבצע עמם המשימות הקשות ביותר, שהרי בהם טמון פוטנציאל אדיר. אנו יודעים שילדים נולדים עם כישורים  פנימיים משלהם במגוון תחומים כגון: האומנות, המוזיקה, הספורט, הדרמה, נגינה ושירה. בוודאי שיש לחנך בתחומים אלה את כל ילדי ישראל אך חובה עלינו להשקיע עוד ועוד באלה שהכישורים טמונים בתוכם והמה מסוגלים לטפס עימם מעלה מעלה.

היינו חובתנו שלנו הורים ומורים  לאתר את הכשרוניים בכל מקצוע ובכל תחום ולהקנות להם יותר ועוד...

כלומר החכמה צריכה להינתן ביתר שאת בעצמה ובאינטנסיביות לבעלי היכולת- לחכמים, כדי שהם יפתחו כישוריהם יותר ויותר, זו הדרך הנכונה והצודקת- פיתוח הטובים ביותר, ליצור קרקע בשלה של נתינה לבעלי הכישורים הטמונים בהם ולהפכם למצויינים.

ההמצאות המרתקות והיצירתיות ביותר הומצאו על ידי המצויינים, עלינו ליצור תשתית חינוכית וערכית כדי לאתר תחום המצויינות שבכל ילד- למצוא את הכלים המתאימים לכל אחד- משום "חנוך לנער על פי דרכו". כדי למלא המצבר המוחי- כדי שיפיקו מלוא התועלת ממוחם היצירתי. ארון הספרים היהודי, שכאמור אין לא אח ורע בשום אומה בעולם, נכתב על ידי מיטב היהודים בכל הדורות שהיו מצויינים. 20% בעלי פרס נובל מקרב היהודים בעשרות שנים האחרונות, הם מצוייני המצויינים ביחס לעולם כולו. סוד המוח היהודי נובע מטיפוח המצויינים בכל דור, בכל תקופה ובכל תחום בהם הם מתבלטים.

ברור לחלוטין שעזרה וסיוע מרבי לחלשים ולבינוניים הם צו השעה והדור, אך עלינו לשנס מותניים, לחשוב ולתכנן במלוא היצירתיות והתנופה שבנו- כדי לפתח המצויינים. וודאי שאפשר מותר ואף נכון מצידינו הורים ומורים "להטיל מס" על המצויינים- שיעזרו לפחות טובים להתקדם ברמתם, המה עושים זאת בשמחה רבה ומיישמים את תפיסת עולמינו היהודית מאז ומתמיד- חשיבות הימוד בחברותא מחד ומאידך קיום מצוות הנתינה והעזרה לזולת. כאשר "הנתינה" אינה מוגבלת לעזרה גשמית, אלא נתינה רוחנית לימודית היא בגדר נתינה ומצווה היא.

כך יוצרים צדק אנושי, מטפחים המצויינים והמה מתחייבים לעזור לקידומם של החלשים והבינוניים, בניית חיי חברה מתוך אחריות קולקטיבית, יוצרת ובונה עם מאוחד משום "ואהבת לרעך כמוך" הלכה למעשה.

בעולמנו שלנו כיום, בחברה בה ההצטיינות היא המודל הקיומי בכל תחום, עלינו לפתח דור מצויינים שיוכל להתמודד עם תחרות עולמית זו, ולנצח. במהלך עבודתי החינוכית כאשר היו באמתחתי שעות, או ימי הדרכה או כספים המיועדים למוסדות חינוך, הזוכים בקבלתם היו תמיד המוסדות הטובים, היינו אלה שניצלו היטב את הפוטנציאל שהיה להם, שהרי האחרים אף שהיו זקוקים לתוספת לא היה טעם לספק, לתת, להוסיף- שהרי לא ידעו לנצל כדבעי את שהיה להם. היינו- החכמים המצויינים, קיבלו יותר.

כשהיינו צריכים להתייעץ עם מנהלים, עשינו זאת עם המצויינים, אקט חינוכי שהוסיף רבות לחכמתם של החכמים. ביקורים במוסדות חינוך עם "אורחים" סטודנטים, מנהלים בקורסי מנהלים היו תמיד במוסדות איכותיים, בהם המנהלים הפגינו מנהיגותם וחכמתם. כל ביקור במוסד חינוכי דורש מהמנהיג ומצוות המורים הכנה אשר מוסיפה איכות וחכמה.

אז הטובים ביותר זוכים לביקורים- מוסיפים בהם חכמה על חכמתם.

טיפוח המצויינות הוספת חכמה לחכמים אינה אפליה זו הענקת הצדק הנכון ביותר, מבחינה מוסרית וערכית. טיפוח המצויינות עוד ועוד הוא כלי חיוני בעולמנו. ההשקעה היעילה ביותר והצודקת היא במקום בו מצויים נתונים בסיסים המבטיחים ניצול ראוי ונכון של כל שנשקיע, בדרך זו נקבל תמורה נאותה להשקעה.

חובה עלינו לעודד החלשים והבינוניים, אך להשקיע באותה מידה בעידוד הטובים ביותר שיגיעו למצויינות. הרב קוק (עין אי"ה ברכות ב' 256) מבהיר שיש צורך בשקידה, למידה וכשרון טבעי להשגת חכמה. הכשרון הטבעי, הפוטנציאל הנטוע בחכם הוא הגורם הדומיננטי בהצלחה. השקידה והלמידה מאד חשובים- אך הם אינם מחליפים את הכשרון הטבעי. הדבר ברור באומנות במוסיקה וצריכה להיות מעוגנת בשאר החוכמות הפנימיות והעמוקות.

חובה עלינו לשלב חינוך לענווה למצויינים, שהרי הכשרון הטמון בהם הוא מתת אל, יש לבנות תשתית שתעניק להם מיצוי היכולת וההוצאה מהכח אל הפועל את אשר חנן אותם בורא העולם. שילוב של מצויינות וענווה הוא חינוך נכון ואיתן.

כן, חובה עלינו לטפח כל תחום מצויינות הקיים באדם ולא לשפוט או להעדיף מצויינות מסויימת. עלינו לעמול קשה כדי לגלות את סוג כשרונותיו וחכמתו של כל ילד ולא להפלות בין הכשרוניים. טיפוח המצויינות בכל סוגיה ומתוך ענווה- חייב להנחות אותנו ולהוות קוד מתמיד בעשייתינו בתחום נעלה וחשוב זה.

צריך כל מנהל שהוא מנהיג לאתר כישוריהם של מוריו ולפתח אותם לשיא המצויינות, כך צריך לנהוג מורה שהוא מנהיג לאתר כישוריהם של תלמידיו ולהעפיל לראש כל הר- לפסגתו של כל כישור בכל ילד, מתוך ענווה וחובת עזרה הדדית.

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב