נגישות - מקומו של יועץ נגישות בפרויקט בינוי 

בשנת 1998 אושר חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות. מטרת החוק כהגדרתו היא "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".

פורסם תקן ישראלי 1918 המגדיר את דרישות הנגישות לאנשים עם מוגבלות. מבנה נגיש הוא מבנה שקל לתפקד בו וניתן לשנע ולהעביר בתוכו ציוד וריהוט בקלות רבה ישירות מהרחוב ומהחניה ועד כל חדר במבנה. מבנה שהגישה אליו מהחניה קלה ומהירה. מבנה שקל להתמצא בו ולמצוא את הדרך לכל מחלקה ועובד, וגם למצוא את הדרך החוצה.

ככל ששטח קומה גדול יותר כך קשה יותר ליישם את הכללים הבסיסיים האלו. כולנו מכירים מבנים בשטח קומה של 500-2,000 מ"ר שגם עובד צעיר, ולא רק כבד ראיה, מתקשה למצוא את דרכו בגלל אופן התכנון של המבנה. מבנה נגיש מתאים מאוד להורים עם תינוקות שמסתובבים עם עגלה, לעובדים ששברו רגל בחופשת סקי, לעובדים מבוגרים שכושר הראיה והשמיעה שלהם נפגע.

מבנה שבו ניתן לשנע ציוד וריהוט בקלות ומבנה שיותר נעים ונוח להתהלך ולנוע בתוכו ולמצוא את המקום שאליו התכוונו להגיע בקלות מהירות ונוחיות. חשוב שהאדריכל וצוות התכנון יפנימו את התקנים ויתכננו מבנה נגיש כבר בהצגת החלופות התכנוניות הראשוניות.

הוצאת דוח נגישות והערות לתוכניות מוכנות היא מאוד בעייתית. הנטיה האנושית היא לא לבצע שינויים לאחר מאמצי התכנון והוצאת השרטוט המאושר, ואם כבר לבצע שינויים אז מינימום שינויים. בתחום הנגישות, כמו בתחום התכנון הפונקציונלי, חשוב שיועץ הנגישות יהיה מעורב בתכנון כבר בשלב הכנת החלופות התכנוניות ועוד לפני אישור חלופה נבחרת.

נשמע מסובך? כן, אך בהחלט אפשרי, ועובדה שאנו ב"מינימקס מהנדסים" מישמים זאת באופן מלא. בבסופו של דבר מדובר בתקני נגישות שמתגבשים ומרחבים כל הזמן, כך שיועץ הנגישות מעלה גם דרישות שעדיין לא כתובות בתקן ואינן חייבות להתבצע.

מבט נוסף על נושא הנגישות במאמר תכנון והקמת מפעל נגיש

http://minimax52.blogspot.com/2013/04/blog-post_20.html