פרשת תצווה, אור התמיד ואור האדם
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת תצווה, אור התמיד ואור האדם 

מאת    [ 01/03/2009 ]
מילים במאמר: 981   [ נצפה 4269 פעמים ]

 
 
פרשת תצווה, אור התמיד ואור האדם / מוטי לקסמן, תשס"ט
פרשת השבוע, פרשת תצוה היא פרשה ויזואלית, צבעונית ותיאורית מאוד.
רוב הפרשה עוסק בבגדי הכהונה צבעוניים ובקרבנות שבהם יתקדשו הכהנים, שני נושאים נכבדים שכבר עסקתי בהם [1].
הפעם אתרכז בפתיח, בו אנו קוראים: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד: באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני ה' חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל" (שמות כז, כ-כא).
האל מצווה להעלות נר תמיד מערב עד בוקר, לפני ה'. נר התמיד צריך להפציע את אורו כל לילה, לשם מה? הקב"ה צריך אור?
המדרש ער לשאלה זו ומבהיר: "שלא יטעה אותך יצרך לומר שהוא צריך לאורה" [2].
מיקום נר התמיד הוא מחוץ לארון הקודש, כפי שכתוב: "להעלת נר תמיד: באהל מועד מחוץ לפרכת".
כתוב זה מביא את הדרשן לחזור ולהדגיש: "והיא נתונה מבחוץ מן הפרוכת. להודיעך שאינו צריך לאורה של בשר ודם. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם עושה לו מטה ושולחן נותן את המנורה" [3].
האין זה מובן מאליו שמלך מלכי המלכים אינו זקוק לאור נרות פיזי?
אז לשם מה דולק נר התמיד?
הדרשן מבהיר פעם נוספת: "אמר הקב"ה לא שאני צריך לאור בשר ודם הזהרתי אתכם על הנרות, אלא שתדעו מה חובתכם לפני. [...] בשבילך שאתה רואה להיכן אתה נכנס ויוצא" [4].
כלומר, נר התמיד בא לעוררנו על המחשבות שבנו ועל התנהגותנו.

וכדי שנחשוב על כך, נקדיש מילים אחדות על האור.

האור הוא התופעה או המהות שפותחת את תהליך הבריאה: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים: ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" [5].
למה האור הוא הנברא הראשון בתהליך בריאת העולם?
אמנם, הטעם לכך יכול להיות מאוד פשטני: "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה יהי אור / הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך" [6]. בבחינת, אם הכל חשוך שום נברא לא נראה.
לפיכך, לא היה אור לפני תחילת הבריאה. האמנם זה ייתכן, שלפני בריאת העולם לא היה אור???
בספרות הקבלה מתייחסים לכך: "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי [...] אלא הכל היה ממולא מן אור-אין-סוף פשוט ההוא" [7].
הנביא ישעיהו מתנבא על שובו של אותו אור קדמוני: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים" [8]. מתי? מתי יאירו הלבנה והחמה כאור שבעת הימים? "ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא" [9].
ובכן, לפי מקורות אלה האור לא נוצר עם בריאת העולם אלא היה מאז ומעולם.

אם-כך, נחזור ונשאל: איך ניתן להבין את הכתוב שביום הראשון נברא האור?

לפני שנענה על השאלה, נעורר עוד תמיהה:
בתפילת קבלת שבת נאמר: "אור זרע לצדיק" [10]. אמירה זו חוזרת גם בערב ביום כיפור, לפני תפילת כל נדרי.
ומה התמיהה? מדוע האור זרוע לצדיק? הרי הצדיק יש בו אור אז מדוע הוא זרוע לו ולא לרשע או לחסר התקווה שהם חסרי אור וזקוקים לו?
ובכלל, נחזור לנר התמיד, הרי אינו מפיץ אור ממש!
לפי דברים אלה, אני מציע את השיקול הבא: האור האמיתי, האור המלא, האור הטהור היה מאז ומעולם. האם אדם מסוגל להבחין באור המקורי, לקלוט את האור האמיתי ?
"כל מי שעושה מצוה הוא כאילו מדליק נר לפני הקדוש ברוך הוא, ומחיה נפשו שנקראת נר, שנאמר: "נר ה' נשמת אדם" [11]. כלומר, גילוי האור האמיתי תלוי באור שיש במתבונן, בתוך תוכו.
ולכן, "אור זרע לצדיק"! כי רק בצדיק, אדם שיש בו טוב ורוך יש אור, ורק מי שיש בו אור יכול "לקצור" את אשר "זרע" אלוהים מקדמת דנא.
כך עברנו לספירה אחרת: אור לא כמצב פיזי, אלא כמצב של תודעה, כמצב נפשי-רוחני.
אכן, אור פנימי, אור אמיתי אינו תוצר אובייקטיבי של חשמל, או נפט או חלב!
כל אדם רואה אור על-פי האור שבתוכו.
אדם שיש בו אור יכול וודאי להאיר את הפנים והנשמות הכבויות הרבות שנמצאות בכל מקום.
כי האור שאדם מזהה, האור שאדם קולט, האור שאדם משדר, האור שהוא מקרין, תלוי רק בו!!!


נראה לי שזה הטעם שבברכת כהנים כתוב: "יאר ה' פניו אליך ויחנך" [12]. בבחינת מאור פנים של ה' הוא שלב ראשון לכך שהאל "יתן לך חן" [13] "ויתן לך בקשתך" [14] "יתן חנך בעיני הבריות" [15].
נאמר על יהודים:"בלב כל יהודי צריך לדלוק נר תמיד, נר אלוהים. אבל לא רק 'באוהל מועד' [בית כנסת, בית מדרש, בתפילה], אלא גם 'מחוץ לפרוכת' [ברחוב, במסחר, בעבודה, בעסקי חולין]; במעשים שבין אדם לחברו" [16]. אבל, הואיל ובבריאת העולם נברא האדם, ואלוהים ברא את כל העולם וכל אשר בו, נראה לי מוצדק להחיל אמירה זו על אדם ואדם באשר הוא.
כך אני מבין את הנתון שהאור נברא ביום הראשון, כי אור הוא תנאי לצמיחה, אור הוא תנאי הכרחי לחיים, לכל.
לכן, לטעמי, צווינו בפרשת השבוע "להעלת נר תמיד": למען יזכור האדם תמיד את נוכחות האל; היוצר אור לכל, לכולם! ונרבה את האור האמיתי, האור שבתוכנו כדי לזרוח ולהאיר על קדושה ולא פחות על הפעילות, על התייחסות ועל ההתנהגות של אדם לאדם.
אז מה נותר לבקש? למה צריך להתפלל?
מי ייתן ואור זורח ימלא את לב כולנו,
אור בהיר, אור רך, אור טהור אור צלול
אור שיאיר לנו ולכל בני אנוש!
אמן!

הארות ומראה מקום
[1] למגלה עניין בכך, אפשר לעיין בפרסומים "פרשת תצוה: אופנה ומדים ומשמעות, תשס"ז" וגם "פרשת תצוה: מדי כהונה וילדה בשמלה אדומה, תשס"ח",
שניהם באתר: [http://www.notes.co.il/moti]
[2] תנחומא, פרשת תצוה סימן ז.
[3] שם, שם.
[4] שם, סימן ד.
[5] בראשית א, א-ג.
[6] מתוך השיר "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" למשורר נתן זך.
[7] ההדגשה שלי. יעקב כנעני, אוצר הלשון העברית, כרך א, ירושלים-תל-אביב תש"ך, עמ' 50. וראה גם: "מבואר בשער א' כי טרם שנאצלו הנאצלים היה אור עליון ממלא כל המציאות וכאשר עלה ברצונו לברוא העולמות צמצם את עצמו אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל ריקני" (הערות על שו"ת מראה יחזקאל סימן קד).
[8] ההדגשה שלי. ישעיהו, ל, כו.
[9] שם, שם.
[10] תהלים צז, יא1.
[11] שמות רבה, תצוה ג.
[12] במדבר ו, כה.
[13] רש"י על אתר.
[14] ראב"ע על אתר.
[15] תורה תמימה על אתר.
[16] פרדס יוסף, (לצערי, אין בידי מראה המקום המדויק).
חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב