הפסקת הליכי הוצאה לפועל ? חוב אבוד
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הפסקת הליכי הוצאה לפועל ? חוב אבוד 

מילים במאמר: 904   [ נצפה 15279 פעמים ]

 
 
חוב אבוד- הפסקת הליכי והוצל"פ

"חוב אבוד" הינו חוב כספי שבעליו סבורים כי לא יצליחו לגבותו.

פסיקה חדישה של בית המשפט העליון קובעת כי הכרזתו של חוב כאבוד, מונעת המשך הליכי גבייתו.

משמעות הפסיקה: נושה שהחליט להכיר בחוב מסויים כלפיו כ"חוב אבוד", מנוע מלהמשיך ולפעול לגבייתו.

מתי ייחשב חוב כ"חוב אבוד" ?

הדוגמא הקלאסית הינה - יתרת החוב שמעבר לדיווידנד שאושר לנושים בהליכי פשיטת רגל ו/או פירוק חברה ו/או הסדר נושים במסגרת הקפאת הליכים.
עם אישור שיעור הדיווידנד ע"י ביהמ"ש - בלתי סביר כי הנושה יזכה לראות את יתרת החוב מאותו חייב, וממילא יתרה זו "אבודה".

עם זאת, הפסיקה הרחיבה את היכולת לראות חוב כ"אבוד" אף למקרים אחרים, ולדוגמא:-

א. חוב של חייב שננקטו לגביו הליכי הוצל"פ, ואלו לא הניבו תוצאות.

ב. חוב של חייב שלא ננקטו כלפיו בכלל הליכי הוצל"פ, אך הוכח כי החייב נפטר ולעזבונו אין רכוש בר מימוש בארץ, או שהוא עזב את הארץ ולא הותיר בה רכוש.

נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט ברק קבע בפס"ד מיום 25.1.05 כי, למעשה, את
ה"חוב האבוד" יש להסיק מ"כלל הנסיבות ומהתנהגות הצדדים, כאשר אלה מלמדים כי החוב איננו רובץ עוד על החייב".

הבעיה : ישנם מאות אלפי תיקי הוצל"פ ישנים, אשר נפתחו לפני שנים רבות, ואשר זה זמן ממושך לא מבוצעים בהם פעולות גביה - היש ללמוד מנסיבות אלו כי , בפועל, הנושה הכיר בהם כחוב אבוד -

לכאורה, בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון, נראה שהתשובה חיובית, על כל המשתמע מכך לגבי קיומם של צווי עיקול כנגד רכוש החייבים או אף צווי עיכוב יציאה כנגדם.

ברם, לא רק זאת: לפי סעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה - מחילת חוב ע"י הנושה מהווה
הכנסה אצל הנמחל - החייב. יוצא איפוא, שחובות עסקיים שונים שנמחלו ע"י נושים,
ואשר לא טרחו להודיע על כך לחייבים, הרי שהנושים גם הכשילו את החייבים באי דיווח ותשלום מס כנדרש, וגם מנעו כסף מקופת המדינה.

אין מחלוקת, כי אחד הנושים הגדולים ביותר במערכת הגביה המשפטית הינו ענף
הבנקאות.

הבנקים, מנצלים עד תום את יתרונם המשפטי בהגשת תביעה "בסדר דין מקוצר", אשר אינו מאפשר לחייב- הנתבע להגיש כתב הגנה, אלא מחייב אותו להגיש בקשה למתן רשות להתגונן, בתוך סד זמנים קצר, תוך אילוצים משפטיים שונים ומורכבים, המצמצמים את יכולת "האזרח הקטן" להתגונן.

באופן זה, סטטיסטית, במרבית התביעות הבנקאיות ניתנים פסקי דין בלא לשמוע כלל את הנתבעים, ופסקי הדין מועברים היישר למערכת הגבייה בהוצל"פ.

גלוי וידוע, כי במערכת הוצל"פ הקורסת תחת עומס התיקים שבה, מצויים תיקי הוצל"פ לרוב שנפתחו ע"י בנקים, כאשר בוצעו בהם פעולות גביה שונות, שנתמעטו או אף פסקו לחלוטין ככל שחלף הזמן ממועד פתיחת תיק ההוצל"פ.

מנסיוני בעבר כעו"ד בשירות "הוד מלכותו- הבנק", אציין כי למערכת הבנקאית מערכת מעקב אחר התיקים המצויים בהליכי גביה, ועוה"ד המטפלים בגביה נדרשים אף לספק הערכותיהם ביחס לסיכויי הגביה.

בהתאם, מחליטה הנהלת הבנק כיצד להתייחס לחוב: לרשמו כ"בר גבייה" , להפריש כולו או חלקו ל"חובות מסופקים", או שמא לסווגו כ"חבות אבודים".

למותר לציין, כי ההחלטות הנ"ל חסויות, ומצויות אך ורק בידיעת הבנק , ואף הפועלים
מטעמו (עוה"ד) - לא תמיד יודעים את סיווג החוב במועד קבלת ההחלטה לגביו.

נמצא איפוא, כי בהחלט יתכנו מקרים בהם המערכת הבנקאית החליטה על חוב כאבוד, ואילו משרד עוה"ד מטעמה המטפל בגבייתו - ממשיך לנסות לגבותו - בניגוד לפסיקה !

אזרחים שפנו למשרדי ע"מ להתייעץ כיצד לנהוג במצב המתואר לעיל נענו כי עליהם
לפנות לבנק ולדרוש תשובתו - האם החוב המקורי בספרי הבנק - נשוא פתיחת תיק
ההוצל"פ כנגדם - הוכר ע"י הבנק כחוב אבוד.

נעניתי ע"י חלקם, כי הבנקים מתחמקים /מסרבים להשיב על שאלה זו.

לעניות דעתי, חובת הגילוי, הנאמנות, ותום הלב המורחבת שהוטלה על הבנק, כמו גם
מעמדו הסמי- ציבורי , מחייב אותו לגלות ללקוח - לפחות לפי דרישתו, אם לא למעלה
מכך, כפי שארחיב בהמשך - האם הכריז על חוב כאבוד אם לאו.

לדעתי, יש לראות בבנק כגוף בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים, וככזה - יש להחיל עליו חובות מתחום המשפט הציבורי, לרבות חובת השקיפות.

גם מאזן האינטרסים מחייב בבירור מסירת התשובה: ללקוח אינטרס ישיר וברור ביחס למידע המבוקש, לבנק לא יכול להגרם נזק, שהלא אם הכריז על החוב כאבוד - ממילא הוא מנוע מלהמשיך לגבותו.
כן יצויין, כי לחובת הסודיות הבנקאית אין תחולה, שהלא הלקוח (שלטובתו היא ניתנה) - וויתר עליה.

על כן - עשיית הצדק מחייבת גילוי ושקיפות. מניעת השקיפות עלולה לגרום למעשי עוולה רבים וגרימת נזק לחייבים, למרות מחילת חובם.
כידוע, חייבים רבים מעתיקים כתובות במשך השנים. לא נחשוד, חלילה, בבנקים שישקיעו מאמץ יתר ע"מ לאתרם ולהודיעם על מחילת החוב, ועל כן, הפתרון הנכון, לדעתי, הינו חיוב הבנקים, בכל מקרה של הכרזת חוב כ"אבוד" על ידם, להודיע למערכת ההוצל"פ בהתאם, ולבקש סגירת תיק ההוצל"פ.

על כן, פניתי למפקח על הבנקים בבקשה לכלול בהנחיותיו לבנקים חובת דיווח, לא רק לחייבים, כי אם גם למערכת ההוצל"פ.
לצערי, למרות הזמן שחלף, טרם נתקבלה החלטה עקרונית בענין אצל המפקח על הבנקים.

אציין, כי בג"צ שהוגש בענין זה אמנם נדחה, אך לא מחמת נימוק ענייני הפוגם בהנמקותי הנ"ל, כי אם מחמת העובדה שהעותר לא הצליח להוכיח שחובו אכן הוכרז כ"אבוד", וממילא - אין לו כלל CASE.

ברור, כי קבלת ההצעה בדבר סגירת תיקי ההוצל"פ "המתים בעמידה" - קרי - פתוחים
אך מנועים מהמשך הליכי גבייה - תסייע להקטנת העומס על מערכת ההוצל"פ, וממילא תעזור לגביית החובות "האמיתיים" - אותם חובות שכן ניתן לגבותם.

אציין, לטובה, פעילות חה"כ מיכאל גורלובסקי, אשר הגיש הצעת חוק פרטית, ברוח הדרים דלעיל, דהיינו: חובת דיווח של זוכה ביחס לחוב אבוד, הן לחייב והן ללשכת ההוצאה לפועל.


נקווה, כי הפעולות בענין ישאו פרי, לשם ייעול המערכת, ומניעת נזקים מיותרים לחייבים.




רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

משרד עו"ד ונוטריון זילברפלד אבי עוסק במשפט מסחרי זה כעשרים שנה.
עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה".
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב