היכל שלישי היכל זה נקרא היכל הכתרים ובו שני שערים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

היכל שלישי היכל זה נקרא היכל הכתרים ובו שני שערים 

מאת    [ 25/02/2009 ]
מילים במאמר: 1379   [ נצפה 1644 פעמים ]

 
 
 

 

שער יב פרק ג מ"ת

 

ונחזור עתה לבאר ענין הספיקות הנ"ל שאמרנו שיש בע"י בבחי' מה שלוקח לעצמו מחלק בחי' ב"ן שהם הנקודות שהם בחי' המלכים. הנה נתבאר שאין לך שום אור שאין בו ב' בחי' פנימי ומקיף ונמצא כי בשם ב"ן יש פנימי ומקיף וכן בשם מ"ה. והנה צריך שנציע לך הצעה א' והוא כי הנה הע"י הוא כל כתר דמ"ה ויש בו עשר ספירות כנודע ואלו הי"ס שבכתר הזה מתחלקים ומתפשטים ונעשים פרצוף שלם שנקרא עתיק יומין דכורא וכאשר הוא היה מברר מבחי' שם ב"ן שהם המלכים כנ"ל אשר יש בהם י"ס הנה הוא מברר חלק א' ומחברו מבחי' כתר דב"ן אל הכתר דכתר דמ"ה ואח"כ מברר עוד חלק א' מן החכמה דכתר דשם ב"ן ומחברו עם החכמה שבכתר דמ"ה וכן כולם עד שיברור חלק העשירי משם ב"ן ומחברו עם המלכות דכתר דמ"ה ואז יושלם בחי' פרצוף ע"י והספק שיש בזה הוא לידע איזה חלקים הוא מברר ומחברם ברישא דיליה ואיזה חלקים מברר ומחברם בגופה והנה כבר הוא פשוט אצלינו כי בחי' הכתר דעתיק נעשה מן הכתר דכתר דמ"ה ומן בירור ה"ר דכתר ב"ן ואין כאן עוד שום בירור אחר אלא זה אבל הספק הוא מה שנבאר עתה והוא כי יש כאן ב' בחי' ובבחי' האחת יש בה ב' ספיקות ובבחי' ב' יש בה ספק א' הבחי' הא' 1אם נאמר שאור המקיף דשם ב"ן לסבת רוב גדלותו לא הוצרך לו שיתקנהו שם דמ"ה כי אור מקיף גדול ומעולה מן הפנימי כנודע ולכן הוא נשאר למעלה בשרשו ולא יצא להתחבר עם שם מ"ה כנודע אלא הפנימי דב"ן בלבד הוא שהוצרך לחזור ולצאת לתיקון. והוא אשר נתחבר עם שם מ"ה והבחי' הב' הוא 2אם נאמר שאור המקיף ואו"פ של ב"ן הוצרכו לבא להתתקן ולהתחבר בשם מ"ה. והנה כפי הבחינה א' יש בה ב' ספיקות אלו והם אם נאמר שכיון שלא בא רק הפנימי דב"ן לבד גם משם מ"ה לא בא רק הפנימי ואז הפנימי דב"ן אשר שרשו הוא נקודות דס"ג כנ"ל נעשה בחי' מקיף של או"פ דמ"ה כי לעולם שם ס"ג גדול משם מ"ה בבחי' א' כנ"ל. ונמצא כי שם ב"ן הפנימי נעשה מקיף אל פנימי דמ"ה ואם הענין כך נמצא שיש עתה או"מ א' ואו"פ א' לבד. והוא כי הכתר דכתר דמ"ה נעשה או"פ בכתר דעתיק ואו"פ של ה"ר דכתר דב"ן נעשה אליו או"מ. או אם נאמר באופן אחר והוא שמשם ב"ן ודאי לא הוצרך לבא רק הפנימי לבד אבל שם מ"ה בא או"מ ואו"פ ואז נעשה הפנימי דב"ן ג"כ בחי' מקיף. ונמצא ב' מקיפים א' דמ"ה וא' דב"ן ופנימי א' לבד דמ"ה. הבחי' הב' 3אם נאמר כי משם ב"ן באו שניהם או"מ ואו"פ וכן משם מ"ה באו שניהם או"מ ואו"פ ונמצאו ב' מקיפים דמ"ה וב"ן וב' פנימים דמ"ה וב"ן , עניין זה הסוד המופלא הוא נעלם מאד מאד מכל החכמים שדברו בציורו מדעתם ר'ל מהדעת האנושי,ולא השיגו אדם מעולם באמתתו כי אם הנביאים לבדם ע''ה שהשיגו דבר זה כאשר הוא וקבלוהו מהשם והכירוהו,ואמנם אנחנו שמענו הדעות הרבות אשר נחשבו על הקדמות ועל החידוש,ועל כן אנחנו נכתוב תחילה על שני העניינים חלוקה אחת הכרחית, והמורה נבוכים ז'ל חלקה לשני חלקים ראשונים, ואנחנו נחלקה לארבעה חלקים בעבור צורך הכרחי,ואע'פ שהכל כוונה אחת,והחלוקה ההכרחית היא זאת שאנחנו אומרים 1,יכ העולם לא ימלט מהיותו ,קדמון,או חדש,או הוא קדמון וחדש יחד,או הוא לא קמון ולא חדש 2ואחר זאת החלוקה המעולה למבינים נקים הקדמה אחת,ונחלוק חלוקה אחרת בדומה לזאת,ואע'פ שהיא יותא צריכה לנו מזאת,והיא שאנחנו נאמר שהתורה  לא תמלט מהיותה כולה משל קדמון או משל חדש,או משל קדמון וחדש יחד,או משל לא קדמון ולא חדש3ונחבר זה אל זה עוד דבר ונאמר כי התורה לא תמלט מהיותה,כולה נסתרת או כולה נגלית,או נסתירת ונגלית יחד,או לא נגלית ולא נסתרת כלל והרי נתבארו הספקות שיש בכתר דכתר דעתיק ואיך אין הספיקות בו רק באורות לבד.


סדר פורים:

ליפשוט לי מר האי ספקא שנפל לי בענין פורים ולתרץ לי קושיא א' שנפל לי בענין פורים והוא כי הנה נודע מ"ש הרב זל"ה בפ"ב משער מיעוט הירח ובשער הכונות כי בזמן גלות בבל היו זו"ן עומדין אב"א במוחין דגדלות דאב"א ובסוף השבעים שנה נסתלקו המוחין מז"א ונכנסו בה ואז יצאה הארת מרדכי ואסתר ואח"ך נגזרה הגזירה ההיא ואז השי"ת ברחמיו האיר הארת מרדכי ואסתר משמע שהוסיף להאיר בהם הארה מחודשת כי הם עצמם כבר היו מגולים מקוד הגזירה אע"פ שבכאן יש כמה פרטי שאלות אחרות כי כבר היו מרדכי ואסתר בעולם מקודם הגלות וכיוצא באלו השאלות אין לנו להתעסק בהם עתה ועי"ז לא יכלו הקליפות לשלוט בהם ואדרבא נהפוך הוא מרוב ההארה ההיא כי נסתמו עיניהם והנה בכל שנה ושנה שחוזר ונאור אותו האור נסתפק לי אם חוזרים זו"ן לעמוד אב"א עם מוחין דגדלות דאב"א והמוחין בה מתחלת ליל פורים וכל היום ההוא מצד עצמו של היום. ונפקא מינה שאם כך הוא אין לכוין בק"ש דערבית וכן בתפילת ערבית ולא בק"ש דמטה ודקרבנות ודיוצר ולא בברכה א' דשחרית עד באהבה. או אם נאמר שאין כל זה נעשה מצד היום עצמו כי הנה באותו זמן כל זה כבר היה עשוי מאליו ועיקר של הנס היה אותה ההארה שהוסיף להאיר במרדכי ואסתר כנ"ל וזאת ההארה המחודשת היא אשר מתגלית בכל שנה ביום פורים לכשיכנסו המוחין בה בזן הראוי להם והוא בעמידה דשחרית כנודע באופן שאין שום שינוי בין פורים לשאר ימות השנה רק באותה ההארה שביום פורים עוד תוסיף תת כחה לבלתי תתבטל כל היום ההוא מן באהבה דשחרית ואילך עד סוף היום כי אם כפי הספק הא' נמצאו ב' נסים א' להביא המוחין וא' לקיים אותה ההארה כי אין גלות זה דומה לגלות בבל כנודע. ועוד צ"ל עיון איך קבעו לנו רז"ל פורים באדר והיה ראוי לקובעו ביום שני דפסח כי בו ביום נתגלית אותה ההארה ונתבטלה הגזירה בשלמא באותה השנה הא' של הנס כי בו ביום אשר שברו אויביהם לשלוט בהם ונהפוך הוא ש"ד אבל לדורות אשר קבעוהו להם זכר לאותה ההארה היה ראוי לקבוע בפסח:

ובענין פסח צל"ע איך כתב בשער הכונות שבגלות מצרים חזר הז"א לעיבור ג' גו ג' ואע"פ שאינו כפשוטו שחזר ממש לתוך אימא אלא ר"ל שנסתלקו כל המוחין ולא נשאר בו כי אם מוחין דעיבור שהם אל"ם ואפי' מוחין דיניקה לא נסתלקו אלא שלא היו פועלים והיו שם דוממים בסוד דומי"ה ושסיבת הגלות היה על עשרה דמים והלא בשער מיעוט הירח כתב שבזמן גלות מצרים היו הזו"ן עומדים אב"א עם מוחין דגדלות דאב"א כנודע ואין הה' ספי' עליונות דז"א מאירים בנוקבא העומדת אחורי הנה"י שלו וסיבת הגלות ת' שנה היה לסיבת חסרון הארת הה' ספירות עליונות בד' תחתונות דיליה ששם עומדת הנוקבא ותשובתו הרמתה כו':

(א"ה עיין של"ו פ"ב שהניחו בצ"ע ומצאתי תירוץ לזה בכ"י משם הרב הגדול חק"ל כמהר"ר דוד מאגאר זלה"ה וז"ל:

הנה נודע כי סוד יצ"מ ומה שחזר ז"א לבחי' עיבור דג' כלול בג' הכל הוא בבחי' פרצו' המוחי' דזו"ן כי כל דרושי הרב ז"ל בענין עיבור יניקה ומוחין דחיצוניות ופנימיות כולם הם מדברים בענין כללות פרצופי המוחין דזו"ן כי כל מה שהיה נוגע לפרצוף זו"ן דאצי' ולכל פרצופי בי"ע שהם חותם פרצופים דאצי' כולם כבר נגמרו ונתקנו בזמן הראוי להם בעת שעלה ברצון המאציל והאציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם בצביונם ובתיקונם ואי שייך בהם לא מיעוט ולא ירידה ולא גדלות ולא קטנות וכל כוונתינו וכל דרושי הרב ז"ל כולם מדברים בפרצוף המוחין דזו"ן דכל העולמות כי אנחנו בנים לזו"ן כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם וע"י מעשינו אנו מתקנים פרצוף המוחין דזו"ן וזו"ן שהם בנים לאו"א מתקנים פרצוף המוחין דאו"א הנקרא גם הם זו"ן בערך מה שלמעלה מהם וצריכים עיו"מ והכל נתקן ע"י זו"ן דאצי' שהם בנים שלהם. ועד"ז או"א לא"א ונוק' וא"א ונוקבה לעתיק ונוק' וע"י ונוק' לא"ק והכל תלוי כפי מעשינו ופעולתינו ע"י קיום התורה והמצות וכל מה שאנו פועלים בזו"ן דאצי' כן גורמין ופועלים זו"ן לאו"א וכעד"ז כולם כי מה שנתקן ע"י המאציל יתברך בעת התיקון העולמות הוא זו"ן הכוללים דכח פרצוף ופרצוף שהם הז"ת דכל פרט ודכל כלל פרטי א"ק וע"י וא"א ואו"א וזו"ן דאבי"ע וכל דרושי הרב ז"ל כולם הם בנויים על ערכי הכנויים כי לפי ערכנו אנחנו בנים לזו"ן וזו"ן דאצילות דוקא הם החסרים עיו"מ וצריכים להשלימם על ידינו אמנם או"א הם שלמים וכ"ש הפרצופים שלמעלה מהם וזה כלל גדול שכל עבודתינו וכל כוונת התפילות והתורה והמצות הכל הוא בפרצופי המוחין דזו"ן ובזה אל תתמה במ"ש הרב ז"ל שבגלות מצרים חזר ז"א לבחי' דג' כלול בג' תכלית המיעוט בתוך אימא דאצי' מי היה המדבר עם מרע"ה מי היה מוציא את ישראל ממצרים ואיך נתקיימו כל העולמות בי"ע עכ"מ):


בראון&גרין http://www.efind.co.il/modify.cgi מאמר ארבע הקדמות המבוא לחוקה ]http://www.reader.co.il/authors/6207ביאור שלשת החוקות- ופאראדיגמת המשפט הנבדל-המשך ] שלשת החוקות המשך פרק המבוא ...''הבורסה העתידית'' מרכז הסחר של פדרציות החוקה הבינ'ל ה2 ''המניפסט הכלכליסטי''
הלובי הדיפלומטי והעסקי
''הכלכלה המודרנית''שילוב מערכת משפט פדראלית גלובאלית לענייני החוקה הבינ'ל ה2
www.plato-parmenides.area.co. il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב