מוטיבציה בעבודה 

קיימות שלוש גישות מרכזיות למוטיבציה: הגישה ההתנהגותית, הגישה של צרכים ומניעים והגישה הקוגניטיבית. על פי הגישה ההתנהגותית, המוטיבציה היא גירוי חיצוני שבעקבותיו אנו פועלים, בגישה ההתנהגותית תהליך ההנעה נבחן מפרספקטיבה חיצונית בלי לנסות להסביר מה קורה בתוך האורגניזם. במהלך הזמן התפתחו מספר תיאוריות הנוגעות לגישה ההתנהגותית.

אחת התיאוריות ההתנהגותיות היא התיאוריה של סקינר הסובר שהמוטיבציה נבנית על סמך התוצאות של ההתנהגות. מכאן, שהתהליך ההתנהגותי בנוי על בסיס חיזוקים והמוטיבציה נגרמת עקב תמריצים חיצוניים ופנימיים. אחד היישומים לתיאוריה זו בתחום המוטיבציה בעבודה על ידי מתן חיזוקים שונים שיעודדו את העובד לעבוד כגון: תמריצים ומחמאות.

תיאוריה נוספת היא התיאוריה של בנדורה לפיה גם התבוננות במודלים שקיבלו חיזוקים מהווה מניע לחיקוי התנהגותי, שהרי מודל מחוזק מהווה תמריץ למוטיבציה. דרך ליישם תיאוריה זו היא לתת תגמולים לעובדים מצטיינים, פעולה שתעודד רצון להצטיינות גם בקרב עובדים האחרים.

ההומיאוסטזיס, כלומר השאיפה לאיזון היא תיאוריה נוספת שהתפתחה במסגרת הגישה ההתנהגותית. על פי תיאוריה זו כאשר יש הפרה של שיווי המשקל, יש לנו מוטיבציה להחזיר את ההתנהגות לשיווי משקל. קשה להסביר את השאיפה לאיזון בחיי היום יום, קל יותר ליישמה בשדה הביולוגיה. יחד עם זאת, כאשר יש כאוס בחברה מסוימת, קיימת שאיפה חברתית להגיע ל"שקט" - לאיזון.

הגישה של צרכים ומניעים היא גישה נוספת העוסקת במוטיבציה. במרכזה עומדת הטענה שאין צורך לעורר מוטיבציה באמצעות גורמים חיצוניים, אלא לתת את התנאים להגשמת צרכיהם הפנימיים של העובדים.

התיאוריה של רוג'רס היא אחת התיאוריות במסגרת הגישה של צרכים ומניעים. על לפי התיאוריה רוג'רס סובר שהכוח הבסיסי המניע את הייצור האנושי הוא הנטייה למימוש עצמי, אותה הוא הגדיר כנטייה לעבר מימוש או הגשמה של כל יכולותיו. הוא הניח שהאדם מנסה להגשים את הפוטנציאל שלו במסגרת מגבלות התורשה. הוא לא הכחיש את קיומם של צרכים אחרים אך את כולם הוא שם תחת המוטיבציה של האורגניזם להתפתח.

תיאוריה נוספת היא פירמידת הצרכים של מאסלו - מדרג של צרכים. לפי תיאוריה זו לכל אדם יש מדרג של צרכים ואדם לא יכול לעבור לשלב הבא אם הצורך שמתחתיו לא קוים. לתיאוריה שלוש הנחות יסוד: 1) צרכי אנוש אף פעם לא מגיעים לידי סיפוק, 2) התנהגות בני-אדם היא תכליתית ומונעת על ידי צרכים, 3) ניתן למיין ולדרג צרכים על פי סדר חשיבותם.

נוסף על שתי התיאוריות הללו שעסקו במיפוי הצרכים הבסיסיים שעשויים להניע את האנשים לפעול הצביעו החוקרים על מניעים נוספים הגורמים לאנשים לפעול. אחד מהם הוא הצורך בהישג, כלומר הרצון להתמודד עם אתגרים ולחוש תחושת סיפוק כאשר עומדים בהם. מניע נוסף היא הסקרנות. בבסיס התיאוריה נמצע הטיעון, כי אנו נולדים סקרנים וזהו דבר הישרדותי: הסקרנות גרמה לחקור את העולם, ומי שחקר את העולם זיהה את הסיכונים ולמד להתמודד עמם. מניע נוסף הדוחף אנשים לפעולה הוא הרצון של האנשים להיות חלק מקבוצה. אדם יפעל במידה וכתוצאה מפעולותיו הוא יהיה חלק מקבוצה כלשהי.

הדרך ליישם את גישת המניעים והצרכים מורכבת ממספר שלבים. שלב ראשון יש לספק לעובדים את הצרכים הבסיסיים ביותר ובמיוחד את הצורך שלהם במימוש עצמי. שלב שני, יש לספק להם תפקידים מאתגרים שיעוררו אצלם את הסקרנות ואת הצורך בהישג, מה שיעניק להם מוטיבציה רבה יותר לבצע את התפקיד שלהם.

הגישה הקוגניטיבית היא גישה נוספת העוסקת במוטיבציה. גישה זו רואה את גורם ההנעה באדם עצמו, במחשבותיו והמטרות והציפיות שהציב לעצמו הן המניעות אותו לפעולה.

אחת התיאוריות המרכזיות במסגרת הגישה הקוגניטיבית היא תיאורית הייחוס, שהיא תיאוריה קוגניטיבית המתייחסת לאופן השיפוט שלנו. במרכז התיאוריה עומד המושג "ייחוס" שפירושו חיפוש סיבה להתרחשויות. לפי התיאוריה זו יש שני ייחוסים בסיסיים: ייחוס פנימי - האם הגורם הוא גורם פנימי של האדם עצמו או שמא הגורם הוא חיצוני - שייך לסביבה - ייחוס חיצוני. הקשר של תיאוריה זו למוטיבציה הוא שאם קיימת הכרה בכך שההצלחה היא תלוית מאמץ, ברור שיש להתאמץ ומכאן שייחוס פנימי מייצר מוטיבציה.

מושג חשוב נוסף במסגרת הגישה הקוגניטיבית הוא מושג הדיסוננס הקוגניטיבי שמשמעותו צרימה הכרתית ורצון לחזור לקונסוננט. הדיסוננס מתרחש כאשר קיימות שתי מחשבות סותרות - צורמות (דיסוננס = צרימה). מצב זה אינו נעים לאדם, זהו מצב של לחץ. מצב זה מייצר מוטיבציה, ולכן הדיסוננס נחשב כחלק מהתיאוריות הקוגניטיביות.