http://www.kolhalev.com/forum/viewtopic.php?t=115
ידי מי הורידו את מציל מדינת היהודים ביגון שאולה?
עזר וייצמן, גולת הכותרת של מבצעי התועב של יואב (העיתונאי יואב יצחק)- בסוף 1999 בעיצומם של ימי שלטון החושך של אהוד ברק - היה אדם מבריק וחכם, שעם ישראל חייב לו את קיומו. בניית חיל האויר והכנתו לקירקוע חילות האויר של מדינות האויב, היתה הסיבה היחידה לניצחון במלחמת ששת הימים, שהוכרעה בשעה הראשונה. מייד לאחר מכן הוציא שר ההגנה המצרי, המרשל עמאר, פקודת נסיגה, וזרועות הקרקע של צה"ל למעשה זינבו בצבא נסוג. האיש תרם בכל מה שעשה, כולל כשר התחבורה, בבניית תשתית כבישים ששנתה את התעבורה בישראל ללא היכר. האם אדם כזה, אחראי עד כלות, מוח מעולה ולא קונבנציונלי, אדם אמיץ, חכם, ובן האליטה האשכנזית כביכול, אינו מסומן כאוייב טיבעי של הנקמנים המקופדים על-ידי תחושת נמיכותם, ואולי זיכרון היסטורי של קורטוב ד.ד.ט?
אבל בכל מדינת הגירה קיימות תופעות כאלה, הדבר אינו משנה. אדם בונה, תורם ומפלס מקומו, גם לבאים אחריו. ויואב - נוקם. עזר, אדם שכל חייו נתן למדינה, היה בלי אמצעים משלו, ואני אישית איני רואה כל פסול, אבל כל פסול בכך שקיבל כסף למחייה בכבוד ושגשוג ממיליארדר חסר פניות, אדוארד סרוסי (שמוצאו מלוב) אדם יקר וציוני. לאנשים רבים מסוג ויצמן היה פטרון, איל ממון שהוקירם. הרי לא היה כאן כל שוחד, שהרי המיליארדר לא ביקש קידום עסקיו חובקי העולם כתמורה. ואיזו תמורה יכול לתת נשיא, שתפקידו יצוגי בלבד? כל מה שרצה סרוסי הוא להסתופף מעט בחברת עזר וראומה בביתו הישראלי בכפר שמריהו. ועזר, שבע מרורים ויגון על המדינה הבוגדנית שנתנה לאיש כיואב להורידו לעפר, ביקש, כאקט מחאה אחרון ואמיץ, לא להקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. כזה הוא יואב. יש שאומרים ש"צריך אחד כזה כמנקה אורוות". אני סבור שהפשע והשחיתות האמיתיים, אלה שהעם באמת סובל מהם ורבות, כלל אינם במקומות שיואב מצביע עליהם. יואב מצביע על הכסף הקטן ולא על עשרות המיליארדים.
חשיפה: "לוחמי שחיתות בישראל -לוחמת דמי והסחת דעת מהשחיתות והפשע האמיתיים
http://rotter.net/forum/scoops1/6231.shtml
_
חונטת גנרלים שחצניים, שכמעט הובילו לחורבן בית שלישי במלחמת יום כיפור, חייבים את כל תהילתם לאדם יחיד - עזר ויצמן, שחיל האויר והגישה שפיתח היכריעו את המערכה ב-67 בשעה הראשונה - אחרי זה מרשאל עמאר, שר ההגנה המצרי, נתן פקודת נסיגה לצבא המצרי בסיני.
ערב יום השואה - כוס התרעלה הקשה מכל שעברה על העם המיוסר הזה, בעל תרומת הענק - ראוי גם להזכר בבוגדנות ההנהגה: איך נטשו את בעלות בריתנו בלבנון; איך התכחשו להתראות ז'בוטינסקי אודות השואה הצפוייה ליהדות אירופה, ואיך היסתירו את המידע אודות השואה שהפיצה בשלב מוקדם בארה"ב קבוצת ברגסון בראשות הרויזיוניסט הדגול ד"ר הלל קוק; כיצד ד"ר קסטנר מכר את נישמתו לס.ס. הנאצי, לאייכמן ובכר ימ"ש, בשביל להציל את משפחתו וקומץ מקורבים, הביא להובלת חצי מליון יהודי הונגריה לגז (דבר שלמזלנו לא בוצע עד תומו בגלל ניצחון הצבא האדום בהונגריה); איך הקאפואים היהודים, כגון "מלך היהודים" המגלומן העריץ ד"ר חיים רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודג'- רדו באחיהם בחסות הצורר. איך קירבנו כאן את עניי ישראל והחלק הטוב וההגון באוכלוסייתה; איך הורידו את עזר וייצמן, האדם שישראל חבה לו את קיומה, ביגון שאולה, תוך הכפשתו חסרת ההצדקה, מעשה נבלה מתועב שאין שני לו. עד שהאיש, במחווה מחאה אחרון ואמיץ, בקש לא להקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. כאלה אנחנו לעיתים, מאות שנות גלות קשה מנשוא, ביזוי והשפלה, הותירו חולי למרבית הטרגדייה בנפש חלק מאיתנו, כפי שראו נכוחה המשוררים ביאליק ואצ"ג וד"ר נורדאו, אחד ממיסדי הציונות המדינית.
__
תשובה לכותב בנושא עזר וייצמן:
דבריך נישמעים לאוזן כה יפים ונכוחים, עד שלא שמנו לב, שמשפט הפתיחה שלך "הגניב" לנו הנחות חסרות ביסוס. אומנם בניסוח שלך ההנחות הללו מהדהדות שלא בדין כעובדות לכל דבר, מה שאינן - משפט הפתיחה שלך הוא:
"הכותב "שכח" לציין, שעזר ויצמן קבל משכורת חודשית מהמיליארדר בהיותו נשיא מדינת ישראל. מי שמקבל משכורת, מחויב לתת תמורה למעסיקו."
"היגנבת" כאן למעשה שני הנחות, במסווה של עובדות מוצקות:
1) קיבל משכורת חודשית
2) מחוייב לתת תמורה.
אשר ל-1) האם, לשם משל בלבד, מי שמקבל הבטחת הכנסה פעם בחודש מביטוח לאומי, "מקבל משכורת חודשית"? לא. אין זו משכורת, אלא תמיכה בקיום.
אם סופר או אמן כלשהו מקבל תמיכה מפטרון שוחר אמנויות, האם זו "משכורת" במובן המקובל? זאת אף אם מטעמי נוחות ואטומטיות, סכום התמיכה מגיע אחת לחודש באותו מועד? כך למשל, הצייר הגדול אביגדור סטימצקי, קבל תמיכת קיום נדיבה מאחיו, בעל רשת סטימצקי. כך גם הצייר ההולנדי הגדול ואן גוך, אם נציין שני דוגמאות. האם זאת "משכורת"?
אשר ל-2) -כשם שניתמך קיצבת ביטוח לאומי, וכשם שאביגדור סטימצקי או ואן גוך לא היו מחוייבים לתמורה ספציפית לתומכים בהם; וכמו במקרים רבים מאד של פטרונים של פילוסופים, אמנים ואף מדינאים, מצד בעלי ממון השוחרים את חשיבתם ותרומתם או חברתם (מה גם שעבור מיליארדר, כמה אלפי דולרים לחודש היא פחות מטיפה בכינרת) - כך גם, סביר שעזר ויצמן, בדומה לרבים אחרים, לא היה מחוייב במתן טובות הנאה ספציפיות למיליארדר. וזאת כשסביר במדה גבוהה שהאחרון גם לא ניזקק להם, ועשה את מה שעשה ל"מען הנשמה" כמו שאומרים.
ומה עם כל התורמים לאוניברסיטאות ולמוסדות אחרים? וכי מוסדות אלה אינן במקביל גם מקבלים סיוע מתקציב המדינה והרשויות המקומיות? אז מה? אנא שים לב שמשני ההנחות חסרות הבסיס שלך, אותן אתה מציג בלי שנרגיש כעובדות, נובעים כל שאר דבריך.
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
