מהתיאוריה לשלב המעשי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מהתיאוריה לשלב המעשי 

מאת    [ 20/02/2009 ]
מילים במאמר: 1766   [ נצפה 2529 פעמים ]

 
 
בס"ד

הפיכת התיאוריה לשלב מעשי, תפקידה העיקרי של האקדמיה.

האם הפן המעשי - צריך להיעשות מחוץ או בתוך האקדמיה, מי מקבל על עצמו "האחריות" לתת ביטוי מעשי לכל תיאוריה.

בחינוך- השילוב של התיאוריה והפן המעשי הוא קריטי מהותי וחשוב.

מגמת מנהל החינוך באוניברסיטה חייבת לבנות סטודנט, מורה, מנהל-כאנשים מנהיגים אך בעלי יכולת להעצים "אחרים" עלינו להבין שכל הצלחה תלויה בתיאוריה, בחשיבה, שהרי "ידע הוא כוח", בודאי שהיישום המעשי בחינוך ילדי ישראל הוא חשוב ומהותי, שהרי אין שום ערך לכל תיאוריה אם אינה מיושמת הלכה למעשה בחינוך ילדינו.

המרצים באקדמיה חייבים לבנות "כל" הרצאותיהם התיאורטיים עם כלים רעיונות ומתודות יישומיות, אל לנו להישאר בהרצאות אקדמיות בחינוך ללא הטמעת כלים בסיסיים.

הפיכת כל מורה, מנהל ומפקח למנהיגים הוא היעד העיקרי, בית-ספר טוב לעולם מוגדר כמוסד שבו המנהל-המנהיג הוא מצוין.

יש שפע של תיאוריות ללמוד מנהיגות, יש המון דרכים וכלים תיאורטיים כדי להפוך מורה טוב, מנהל מצוין למנהיג, אך צריכים כל המרצים בכל תחומי ההרצאות לעולם לעגן הרצאותיהם-ברעיונות ובכלים מעשיים.

בכנס אנשי חינוך המכשירים מנהלים באקדמיות שנערך באוניברסיטת חיפה, היפנו חלקם אשמה במוסדות החינוך,אני מניסיוני הרב בשדה החינוך חושב אחרת ושונה .

תהליכי שינוי יעילים בזמני משבר - אנו במשבר ולכן חשוב לעסוק בתהליכי שינוי. דברי דיקן הפקולטה לחינוך מחיפה, אנוכי איני מסכים, כאשר לומדים ומאמינים שכל ההצלחות תלויות בתהליכי שינוי הרי לא צריך- ממש לא ,להמתין למשבר, כל החינוך צריך להיות מבוסס על תהליכי שינוי, כי אפיוני הדור משתנים כפי שאומר הרב קוק ולכן צריך ללמוד אפיוני הדור "התפיסה המערכתית צריכה לדאוג שכולם יהיו מצוינים בעיקר המנהלים אך אם רוב המנהלים 80% בינוניים לא מנהיגים מצליחים "מה עושים?" יש משהו מערכתי המונע ממנהלים להיות מצוינים. "אפשר ללמוד להיות מנהיג" ולכן הכל תלוי במובילים באקדמיה המובילה תיאוריה מול מציאות מעשית.הכשרת מורים ובהמשך מנהלים נעשה באוניברסיטה, אז יש משבר הרי אלו שמכינים המנהיגים לא עשו מלאכתם כיאות.

יש לנו מפקחים המצוינים שהמה צריכים לפתח מנהלים כמנהיגים, יש לנו ציבור מורים מצוין. מהם מהטובים ביותר צריך לבחור מנהלים מנהיגים.

תכנון, חזון, אהבה, כבוד, אכפתיות, מאוד מרכזיים בניהול מערכות בית ספריות, אסור שהאקדמיה תעסוק רק ב"תיאוריה" ובביקורת, אם לדעת חלק מהמרצים קיים משבר בחינוך ויש אחרים אחראיים לכך, הרי זו בריחה נוראית מאחריות. אם יש משבר הכל מתחיל מלמעלה, כאשר מוסד חינוכי כושל - המנהל אחראי לכך, כאשר אזור פיקוח אינו משיג יעדיו, הבעיה היא של המפקח שאינו מנהיג כדבעי, כך "מחוז" המגיע להישגים נמוכים - מנהל המחוז נושא על גבו כישלון נוראי זה. אם יש הטוענים שקיים משבר בחינוך בארץ כולה, האחריות כולה היא על האקדמיה שלא השכילה לפתח תשתית אקדמית של אנשי חינוך.

כמי שהיה מפקח 25 שנים ובהם 10 שנים כמחמ"ד מחוז תל-אביב, החריצות בעמל ובנחישות להצליח בכל שנות עבודתי בחינוך הביאה את מחוזי להישגים הטובים ביותר, גם עם אוכלוסיית השכונות, כי האמנתי ביכולתי ובכוחי שלי, כי ה"אחריות" הייתה מילת מפתח בהצלחתי ובעיקר כי פיתחתי מתוך אחריות זו את כל המפקחים והמנהלים להיות מנהיגים. החדרתי בהם תכונת המנהיגות הכוללת אחריות והאמונה שניתן לנצח להצליח ולהיות הכי טובים.

מן הראוי שכל מרצה וכל מנהיג בחינוך יקרא וישכיל מתוך ספרו של ערן כץ "סוד המוח היהודי" המבהיר בצורה מרתקת מדוע היהודים היו מאז ומתמיד החכמים ביותר, כולל מאה השנים האחרונות בהם אנו היהודים נושאים בלמעלה מ 20% פרסי נובל.

אגב, נדהמתי לקרוא שספרו זה תורגם לסינית ולקוריאנים במיליוני עותקים. שני עמים שהחליטו ללמוד להיות חכמים כמו היהודים לדורותיהם.

תחום חשוב מאוד מאוד שניתב אותי בהצלחתי היה פיתוח "המצוינים" בתוך מוסדות החינוך, המה יגיעו בעתיד לפוטנציאל לקבל "פרס נובל" והמה - מצוינים אלה משכו אחריהם את הבינוניים והחלשים כלפי מעלה.

אנא - אנא אקדמיה יקרה אל תברחו מאחריות, כל מחקר שלכם וכל ההוראה האקדמית שאין לה תפוקות - תוצאות בשטח, הכישלון שלכם, שהרי במהלך השנים, כל המורים והמנהלים רכשו השכלתם באקדמיה, אך לשמוע בכנס מנהיגות באוניברסיטת חיפה על "הכישלון" בחינוך, דעו לכם שיש לכם מרצים נכבדים חלק עיקרי בכך. אף כי אנוכי חושב שמערכת החינוך מצליחה ואיכותית וכלל אינה כושלת.

כמי שאחראי בשנים האחרונות לקורס להכשרת מנהלים באוניברסיטת בר-אילן הריני מבהיר כי "האחריות" להכשרת מנהלי העתיד הייתה נטועה בי, הריני משוכנע שהמנהלים - שהפכו מנהיגים בזכות הכשרתם האקדמית והמעשית בבר-אילן הפכה אותם להיות מנהיגים מעולים.

בהכירי המון מחקרי חינוך שביצעו מרצי חינוך מעולים באקדמיות השונות שזכו להכרה בתארים ובמעמדם האקדמי, אך משום מה הכל נשאר בספריות, מחקרים חשובים אלה אינם מגיעים לשדה החינוך ולא מיושמים כלל במוסדות החינוך.

הצעתי לפני כשנתיים למפקחת הארצית על התחום במשרד החינוך להקצות תקציבי מחקר רק אם המה מגיעים לידיעת מוסדות החינוך, תפקידו של אגף חשוב זה במשרד החינוך הוא לדאוג שנלמד ממחקרים אלה להיות הטובים ביותר. השכלתו של כל מורה חשובה מאוד, הלמידה צריכה להיות כל חייו, "תלמיד חכם" נקרא תלמיד- כל ימיו, לכן צריכים נושאי התפקידים באקדמיה להבין שכל המחקרים חייבים להניע לכל מנהל שהוא מנהיג וכל מורה. האקדמיה בארץ כולה חייבים להכשיר עובדי הוראה ולשמור עמם קשר כל ימי חייהם.

יחד עם זאת אני חייב לציין מתוך חרדה וחשש גדול שמשרד החינוך נע לכיוון מסוכן מאוד בהכשרת מנהלים, נשמעים קולות ההולכים וגוברים שיש צורך חיוני אך עיקרי להכשיר מנהלים בעיקר דרך הפרקטיקום, עבודה מעשית. הדבר מסוכן מאוד לדעתי, כאשר למדתי כל חיי שכל עשייה חינוכית המעוגנת "בתיאוריה" בתפיסת עולם מרקיעה שחקים למצוינות ולאורך זמן, מנהל שאינו משתלם, שאינו לומד, מגיע לעיתים להישג רגעי, אך זה נמוג בעולמנו - בו תהליכי השינוי מבוצעים כל הזמן.

במסגרת קורס המנהלים בבר-אילן אנו מבקרים - מסיירים במוסדות חינוך, מגוונים, יסודיים, על יסודי, מ"מ, ממ"ד. הסיורים מתחילים "רק" לאחר שהמה פרחי הניהול - מנהיגי העתיד רוכשים תיאוריה מנהיגותית מגוונת, כאשר מוטמעים בהם "תיאוריות" הכוללות גם מילות מפתח,תוך העמקת שאילת שאלות - כדי להופכם מבעלי ידע לחכמים-ולנבונים או אז במהלך הסיורים בשדה והמפגשים עם מנהלים "אורחים" באוניברסיטה, הם "לומדים" ממנהלים מצויינים אלה כיצד להוביל ולהשפיע, כיצד להיות מנהיג אמיתי ואיכותי, אך מדהים לראות כי כל מנהל - מנהיג מבצע "התיאוריה" של המנהיגות בדרך שונה ואחרת, אך הסטודנטים יכולים לעגן עשייתם האיכותית של המנהיגים בתיאוריה.

מנהיג מוביל משפיע, בעל דוגמא אישית, כריזמה, זקיפות קומה, דימוי עצמי חיובי, מנהיג המעצים מורים, מטפח שיתופיות, תחושת שייכות, נחישות, רצון עז, מוטיבציה והכל מתוך אהבה, כבוד, יחס, אנושיות, שמחה, הגינות ויושר המשלב אכפתיות, הקשבה, פיתוח כל מורה על-פי כישוריו ועוד ועוד ועוד.. עקרונות אלה מעוגנים בכל מנהיג אך כל אחד מבצע זאת אחרת, לאחר שהתיאוריה מעוגנת בהם הרי הם מבינים לעומק כל התנהגותו של כל מנהל - מנהיג.

עיקרון חשוב ביותר ואולי החשוב ביותר הנלמד ומיושם הוא בניית דמות מנהיג שתעצים המורים בתחום "חיי חברה", היהדות מבהירה לנו חשיבות פיתוחו וקידומו של כל אדם בהתאם ליכולתו וכישוריו, ייחודיותו של כל אדם שונה מגוונת ואחרת ועלינו להעצימה לשחקים, אך הכל כל ייחודיות האדם צריכה להיות מעוגנת "באחדות" , בבניית חברות, ביצירת חיי חברה. היהדות מאז ומתמיד דגלה בחשיבות חיי חברה - וקהילה כדרך ככלי נפלא לפיתוח הייחודיות, כאשר לימוד בחברותא למשל המבוסס על מחלוקת, ויכוחים, דיונים ושאילת שאלות היא המתכונת העיקרית ללימוד מעמיק פורה חכם ונבון.

מותר ראוי ואף חובה עלינו בכל מוסדות האקדמיה ללמד דרכי החינוך שהובילו את העם היהודי להיות "החכם בעולם" , להפוך כלי חינוכי ערכי ומדהים זה, שהוכיח עצמו לאורך אלפי שנים לפן התיאורטי כאקדמיה ולחלק מעשי הלכה למעשה.

שאלתי אלפי ילדים מהו בית-ספר טוב? באיזה מוסד אתה מאושר בלימודיך? אמרו כולם - מוסד שיש בו חיי חברה המלווים בכבוד, יחס, אהבה, עידוד שותפויות ושייכות.

ילד האומר "כיף לי בבית-ספר" "אני רוצה ושמח מאוד ללכת לבית-הספר" למה כוונתו? ענו לי מאות מאות תלמידים כיף לי... כי יש לי חברים!!!

שאלה נוספת ששאלתי מאות תלמידים מי המשפיע עליך ביותר? מורים, הורים או חברים, השיבו כמעט כולם כי החברים הם המשפיעים ביותר. אם כן עלינו להחדיר בכל מוסדות החינוך חיי חברה המהווים את הבסיס העיקרי, את התשתית החשובה ביותר להצלחה להצטיינות.

חלק ניכר מהצלחתי בחינוך נבעה משילוב למידה בהבניית חיי חברה, עיקר ההצלחה נבעה מבניית מועצת התלמידים, "מנהיגות נוער" חיובית ערכית תורנית, והתנהגותית שהובילה והשפיעה על כל התלמידים שהרי "נוער משפיע על נוער".

חשוב מאוד מאוד להבהיר מילת מפתח נוספת, עקרונית וחשובה לכל הצלחה, ה"עידוד" "השבח", מתברר שככל שנרבה לעודד ולשבח תלמידים ואף מורים הרי המוטיבציה שלהם תגדל ותפרח והם יפיקו תועלת רבה מאוד מעשייתם, אם המורים יבינו כי ה"אחריות" להצלחה היא רק בהם, הרי חשוב שיטמיעו עיקרון העידוד כמילת מפתח בהצלחה.

ילד חייב לחוש "חוויות של הצלחה" בכל שלבי לימודו, החוויות הללו מהווים עידוד נחישות ורצון עז ללמוד ולהתגבר על כל בעיה בלימודים, צריך כל מנהל להקנות לכל מורה "כלים" שהוא המורה - המנהיג יצליח בעמלו החינוכי, לעודד ולשבת איתו על כל עשייתו, ובכך המורה יגביר הצלחתו מעלה מעלה, מורה המקבל עידוד ומבין חשיבותו, יפעיל רעיון זה בקרב תלמידיו. תלמידים יגיעו לראש כל פסגה, יכבשו כל הר רק אם יחוו כל הזמן חוויות של הצלחה, הם יפעילו כל יוזמה וכל יצירתיות כדי להבין ולהטמיע כל רעיון לימודי.

מרצי האקדמיה למיניהם חייבים לעגן התיאוריה החשובה מאוד - הנלמדת לעומק ובהרחבה בשלבים מעשיים. ההרצאות חייבות להיות מבוססות גם...גם... על תחומים מעשיים. כל הרצאה אקדמית חייבת להיות מבוססת על אפשרות - יישומה בשדה הלכה למעשה.

התוכן העיוני - מקבל משמעות עמוקה ומעולה בדרך הוראה זו. המרצים באקדמיה חייבים ליצור במסגרת הרצאותיהם אווירה נעימה ולהדגים בדרכם שלהם מיהו מנהיג, מהן תכונות המנהיגים. המרצה מהווה דוגמא אישית למנהיג.

חשוב ואולי חובה לפתח המצוינים בכיתתם, לשלבם להכירם ולעודדם, המרצה יצור טכניקות של חיי חברה שהרי "למידה מאחרים" מהווה מוקד חשוב מאוד בהצלחה. כיתה מלוכדת חברתית מעגנת בתוך כל סטודנט תחושת שייכות, שיתופיות והמון שמחה ואושר, כאשר אדם חש שמחה - הקליטה המוחית שלו הרבה יותר אקטיבית ואיכותית.

חלק מהותי בהצלחתי החינוכית במוסדות החינוך היווה העיקרון של "חוויות של הצלחה", היינו מורה מנהל ואף תלמיד ירצה לנוע קדימה, לכבוש כל פסגה, להתגבר על קשיים שבדרך רק אם חש חוויות של הצלחה, המה הגורמים העיקריים להיות נחושים, מגבירים המוטיבציה, מפתחים הדימוי העצמי החיובי מוסיפים המון ביטחון עצמי ונחרצות להשיג עוד הצלחות, להגיע להישגים מרשימים איכותיים ומרתקים בכל מקצוע בכל הרצאה - זה תלוי רק במרצה. מרצי האקדמיה צריכים לדעת ולהפנים בתוכם כי ההצלחה של הסטודנטים תלויה בהם ורק בהם, בתוכן ההרצאות, באיכות העבודה, כאשר מחקרים רבים מציינים חשיבות "האיך" באותה עוצמה של "המה", פרקי "רטוריקה" חשובים ומהותיים בהצלחה של כל מרצה.

היינו - ההצלחה או הכישלון תלויים רק במובילים במנהיגים, אם מערכת החינוך כושלת ( בניגוד לדעתי כמובן ) הרי האשמה כאמור מוטלת גם... גם על כתפי האקדמיה המכשירה מורים, מנהלים ומפקחים.

אציין פעם נוספת כי בהכירי היטיב את מערכת החינוך, אני חייב להדגיש את איכותה ומצויינותה, לעולם אין הצלחות בכולם, אך העיקר איכותי ומעולה.

יש לנו מוסדות חינוך מרתקים ונבחרים בהם מנהלים, מפקחים ומורים מצוינים, כך חשבתי בהיותי מפקח וכך כיום - כמרכז הקורס להכשרת מנהלים, וכמרצה בהכשרת מנהלים, ה"נבחרים" מקרב המורים, "פרחי הניהול" נפלאים וטובים, בעלי פוטנציאל נהדר. אנו באקדמיה עושים כל מאמץ לקידומם המנהיגותי ומקבלים על עצמנו מלוא ה"אחריות" כדי שעתודת המנהלים יהיו הטובים ביותר.הקשר עימם נמשך לאורך זמן.


 


- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב