פרשת משפטים: ברק אובמה, זכויות וסוף לעבדות?
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת משפטים: ברק אובמה, זכויות וסוף לעבדות? 

מאת    [ 16/02/2009 ]
מילים במאמר: 1543   [ נצפה 2490 פעמים ]

 
 
פרשת משפטים: ברק אובמה, זכויות וסוף לעבדות? / מוטי לקסמן
ברק אובמה שחום העור ניצח, הוא נשיא ארצות הברית.
אחד השמות שהוזכר בהקשר לכך הוא אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית, שנחשב למשחרר העבדות בארצו [1]. האזכור אינו מפתיע כי אובמה הוא הנשיא שחום-העור הראשון בארצות הברית; מעין סמל לחרות ולשוויון כל בני האדם במדינה [2].
פרשת השבוע, פרשת "ואלה המשפטים", מזמנת לנו הזדמנות מתאימה לדון בעבדות ובזכויות אדם.
מעמד הר-סיני, האירוע המכונן את אמונת ישראל לדורותיה, שהתנהל בקולות, בברקים ובשופר גם במראות אש ועשן, מזעזע את כל הר סיני: "ויחרד כל ההר מאד" [3]. עשרת הדברות מושמעות והעם המום מהחוויה החד-פעמית: "וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק" [4]. לאחר תום האירוע העצום מפרט הכתוב מספר פרטים לגבי מזבח תקין [5].
לאחר זאת פרושה פרשת "ואלה המשפטים", שפותחת בעצם בפירוט יישומי של עשרת הדברות שביטוין כוללני או מקיף. מסביר רש"י: "ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. אשר תשים לפניהם כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". במלים אחרות, מפרשת "ואלה המשפטים" ואילך מפורטים כללים יישומיים לביצוע.
ומהו התחום הראשון לגביו מפורטים כללי יישום?
"כי תקנה עבד עברי" [7], תחום העבדות.
מהו עבד?
המשמעות המקובלת ל"עבד" היא: "מישהו, שהוא קנינו הפרטי של אדם, החייב לעבוד כל עבודה שמטילים עליו" [8]. נוסח דומה לכך מצוי במקרא: "ולאברם [...] ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים" [9]. הדוגמה המפורטת לעבד כזה הוא יוסף שהמקרא מתאר את מכירתו בכסף והעברתו למצריים [10].
אבל, המופע הראשון של המושג "עבד" במקרא נושא משמעות שלילית, בבחינת עונש: "ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. ויאמר ברוך ה? אלהי שם ויהי כנען עבד למו" [11]. כתוב זה אין מבהיר מהי משמעות המעמד של אדם שהוא עבד.
עיון בכתובי המקרא מורה שלמושג "עבד" אין משמעות אחת.
עבד - עובד נאמן
"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו" (בר' כד, ב). כלומר העבד הוא המשל בכל אשר לאדון. מעמד דומה מתואר גם בסיפור יוסף: בשלב הראשון מתוארת הקנייה, ובשלב השני מצוין מעמדו המיוחד: "וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו" [12]. וגם: "ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל" [13].
בדוגמאות אלה ראינו שעבד אינו חייב להישאר בתחתית המעמד, אם יש לו כישורים מתאימים ואלוהים בעזרו יכול העבד להגיע למעמד גבוה ביותר.
משמעות דומה היא לחיילים במחנה האדון, למשל: "ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק" [14].
עבד - ביטוי כבוד
משמעות אחרת של המושג עבד מבטאת יחס כבוד, לעיתים גם הכנעה, כלפי מישהו אחר: "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך" [15]. וגם: "ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב" [16].
עבד - ביטוי אמונה רבה
המשמעות החיובית והנעלה ביותר מבוטאת בביטויים: "משה עבד ה'" [17], "משה עבד האלהים" [18]. משמעות זו מציינת דרגה גבוהה של אמונה. אמונה, שכפי שאנו יודעים מסיפורי אברהם ומשה, זו אינה אמונה עוורת, ויש מקרים בהם המאמין חולק על אלוהים ומבטא זאת באופן מפורש.
אם-כן, למושג "עבד" משמעויות אחדות במקרא, רבות מהן חיוביות.
בכל-אופן המשפטים בפרשה השבוע מכוונים לעבד במשמעות של קניין, של אחד שחייב לעבוד בכל אשר יורנו אדונו. מהם המשפטים המפורטים בפרשת השבוע לגבי עבד? [19].
הכלל הראשון: "כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם" [20]. עבד אינו עבד עולם, יש לו זכות להשתחרר. העבדות מוגבלת לתקופה קצובה. כלומר, המקרא מחנך את בני האדם להיות בני חורין ולא עבדים. ואם איתרע מזלו של אחד והוא הפך לעבד, בשנה השביעית יחזור להיות בן חורין. היש משפט נאור מכך?
עם-זאת, הדבר אינו אמור לגבי משפחת העבד. אם אדם הפך לעבד והוא "בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו" [21]. אבל "אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו" [22]. הנחייה זו מעוררת קושי ערכי, האם חירות אמיתית היא חירות בה עליך לוותר על בני משפחתך? אכן, פרשנים חשים בקושי ומציעים: "מכאן שהרשות ביד רבו למסור לו שפחה כנענית להוליד ממנה עבדים. או אינו אלא בישראלית, תלמוד לומר האשה וילדיה תהיה לאדוניה, הא אינו מדבר אלא בכנענית, שהרי העבריה אף היא יוצאה בשש" [23]. כלומר רש"י, וגם פרשנים אחרים, טוענים שהמדובר באישה לא עברייה, כי שפחה עברייה צריכה גם היא לצאת לחופשי לאחר שש שנים. אמנם פתרון זה אין בו כדי להפחית בקושי הערכי! אבל, כאמור, כאן אנו דנים רק בחוקי עבד עברי, נחזור לדיון לכשנגיע לפרשה בה הכתוב מתייחס לעבד נוכרי [24].
והפרשה ממשיכה ומעלה אפשרות נוספת: "ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי" [25] אז אין אונסים את העבד לחזור לחופש אבל: "והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם" [26]. כלומר, הוא הופך לעבד נרצע, ולפי המתואר, לתורה לא נוח עם הסירוב לצאת לחופשי, ולכן מוטל בו אות [27].
אם-כן, עד עתה ראינו שהאדון אינו יכול לעשות בעבד כל העולה על רוחו, יש כללים מחייבים.
כללים אלה עוסקים למשל, גם במניעת אלימות כלפי העבד: "וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו: ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו" [28]. כלומר, פגיעה בעבד משחררת אותו מעבדותו. ויש עוד כללים, אבל הפעם נסתפק באלה.
ראינו, אפוא, שבמקרא יש ביטוי גם לתפיסה ערכית-חיובית בנושא העבדות.
ובכל-זאת, רק ב 1865 נכנס לתוקף התיקון ה-13 של חוקת ארצות הברית ובו נאסרה העבדות.
האמנם העבדות תמה, האמנם היא פסה מן העולם?
נתייחס למצב בארצנו, אם-כי הוא בוודאי אינו חריג בעולם.
נתחיל בנערות המוברחות מאירופה המזרחית לשמש כנערות מין, האם הן אינן שפחות ללא כל זכויות אפילו הזכויות הקדומות שבמקרא?
והעובדים הזרים שקבלנים ומעסיקים מחרימים את דרכוניהם, האם אין זו עבדות, ללא זכויות בסיסיות?
ויש גם עבדות בתחומים אחרים.
למשל אנשים שאינם מסוגלים להינתק, ולו לזמן קצר, (כן, גם בזמן הרצאה או מופע) מהטלפון הסלולרי שלהם, האם מכשיר הטלפון לא הופך כך להיות אדון, שלעיתים הוא עריץ, ובעל הטלפון הופך בעצם עבד לו?
ואותו מצב קיים גם ביחס למכשירם טכניים אחרים, וגם לגבי מעשנים כבדים או שתיינים האם הם לא עבדים להרגליהם ולתאוותיהם?
ויש עבדות מודרנית גם לאדונים שהם בני אדם.
למשל, קיימות בארץ קבוצות של אנשים שיש להם איזה "גורו", שבו לכאורה טמון כל הידע ובו המקור לכל אורח החיים של חברי הקבוצה. האומנם חברי הקבוצה הם חופשיים, למרות שכל אחד גר בדירתו עם משפחתו? כי איך יוכל אדם להיות חופשי אם את כל ידיעותיו, ערכיו ונוהגיו הוא מקבל, ללא עוררין, ממקור אחד בלבד?
האם התפיסה המקראית שגם במצב עבדות יש כללי מוסר, אינה הכרחית גם בימינו? וכמו שראינו "עבד ה'" שהוא בעצם הדרגה הגבוהה של אמונה, אבל אין בה קבלה ללא ביקורת של דברי האדון!
כלומר, העדר כללים ערכיים כלפי סוגים שונים של עבדות אינה מורה על קידום, להיפך. הלא מהמקרא למדנו שבשנה השביעית ייצא לחופשי!
האם ברק אובמה יבא רוח חדשה שתתן משמעות נאורה לחירות האדם?
איני חוזה עתידות, וגם נאמר: "אחר חגי זכריה ומלאכי פסקה נבואה לגמרי" [29].
ובכל-זאת, בחירת אובמה משקפת, לפחות, היבט אחד חשוב.
האחריות וההחלטיות האישית.
כלומר, ברק אובמה החליט מזמן שהוא "רץ" לנשיאות. הוא "רץ" והגיע.
האם כל מי שמחליט "לרוץ" מגיע? לא!
אבל מי שאינו מחליט לרוץ וודאי אינו מגיע.
כך גם לגבי העבד, כפי שראינו בדיון, אם הוא מחליט להישאר עבד, הוא יישאר עבד!
האחריות להישגי האדם, לתפקודו, להתפתחותו נעוצה קודם-כל בו.
ההיערכות האישית, הכוונה, הרצון הם התנאי ההכרחי לכל הישג ולכל מעמד. אין בהם כדי להוות תנאי מספיק להגשמה, אבל הם הכרחיים להנעת התהליך.
לסיכומו של דבר, כל אדם אחראי למצב בו הוא נמצא, למעשיו, לתפקודו ולהישגיו.
ומאטעלע אומר:
אף אחד לא יכול
להכתיר עצמו
כאדון
אם אין כאלה
שמוכנים להיות עבדים.

הארות ומראה מקום
[1] כיהן כנשיא בשנים 1861-1865, נרצח בביקור בתיאטרון על ידי מתנקש קנאי ממדינות הדרום.
[2] כבר בשנת 1791 נקבע בתיקון לחוקה: "זכותם של בני אדם להתכנס בדרך-שלום ולבקש מן הממשל תיקונן של עוולות", האם בחירת אובמה אכן מציינת תיקון כל העוולות של בני האדם בארצות הברית? שאלה שהיא לא בתחום הדיון הנוכחי.
[3] שמות יט, יח.
[4] שמות כ, יד.
[5] שמות כ, כ-כב.
[6] רש"י לשמות כא, א.
[7] שמות כא, ב.
[8] י' כנעני, אוצר הלשון העברית, ירושלים-רמת-גן תשל"ב, כרך יב, עמ' 4185.
[9] בראשית יב, טז).
[10] בראשית לז, כח.
[11] בר' ט, כה-כו.
[12] בראשית לט, ד.
[13] (שם, ו.
[14] בראשית יד, טו.
[15] בראשית יח, ב-ג.
[16] בראשית לב, ה.
[17] (בראשית לד, ה.
[18] דניאל ט, יא; ביטויים אלה מופיעים עשרים ושתיים פעמים במקרא.
[19] יש לזכור, בפרשת השבוע אנו עוסקים רק בעבד עברי ולא בעבד מעם זר.
[20] שמות כא, ב.
[21] שם, ג.
[22] שם, ד.
[23] רש"י לשמות כא, ד.
[24] הקורא עשוי להתרשם שבמקרא מסופר על זכויות החלים על בני עם ישראל בלבד. ובכן, מבלי להקל בקושי שהעלינו למעלה, חשוב לציין שבפרשה זו, וגם באחרות נאמר מפורשות: "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כב, כ) ובאופן דומה גם בשמות כג, ט.
גם הזר, חלות עליו זכויות; אבל, זה מחייב דיון נפרד.
[25] שמות כא, ה.
[26] שם, ו.
[27] עם-זאת, ראוי לציין: דבורה דור מקיבוץ הזורע סבורה שאין לראות בעבד נרצע רק תוכן שלילי. לטענתה ניתן לזהות כאן אהבה לאשה ולילדים שצריכים להישאר בחזקת האדון אם העבד ייצא לחופשי. באופן זה לסירובו לצאת לחופשי יש פן חיובי (אתר "חופש" יוני 2005).
[28] שם, כו-כז.
[29] שו"ת בית שלמה חלק אורח חיים סימן קיב.

חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב