כריכת מונות קטין לתביעת גירושין, מקום בו במועד הגשת התביעה טרם נולדה הקטינה 

תמ"ש 38411/08, ג.ש. ואח' נ' ד.ק.

כב' השופטת ו' בן שחר

עו"ד מירה רום לתובעים; עו"ד שרה מרקוביץ' לנתבע

04.02.2009

העובדות:
ביום 22.10.08 הגיש הנתבע תביעה לבית הדין הרבני וכרך בה את כל העניינים הנוגעים לגירושין. ואולם, בתם הקטינה של בני הזוג טרם נולדה במועד זה אלא רק ביום 4.11.08. ביום 23.10.08 הגישה התובעת לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למזונות אישה ומדור שקט, ביום 11.11.08 את תביעת המשמורת וביום 17.11.08 היא הגישה בקשה למשמורת זמנית במעמד צד אחד. הבקשה הונחה בפני בית המשפט ביום 20.11.08 ובמועד זה ניתן צו למשמורת זמנית במסגרת הליך זה עולה השאלה, האם בעובדה שהנתבע הגיש את תביעת הגירושין הכרוכה בבית הדין הרבני, טרם נולדה הקטינה, הוקנתה סמכות לבית הדין הרבני לדון בעניין המשמורת, או שמא יש לקבוע שהסמכות היא לבית משפט לענייני משפחה משום שאליו הוגשה תביעת המשמורת לאחר שהקטינה באה לעולם?

החלטה:
א. השאלה המתעוררת לא זכתה להתייחסות בפסיקה ולמעשה נדרש אליה לראשונה בית הדין הרבני בנתניה לא מכבר. בית הדין קבע, כי על פי "הלכות קניינים" נחשב העובר כדבר שבא לעולם ואף קידושי עובר תופסים, קל וחומר כשמדובר בהקניית סמכות שיפוט. לכן, פסק בית הדין שיש לראות את עניינו של העובר בנוגע למשמורת והסדרי הראייה ככרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין של האב. במיוחד כאשר האישה במצב של הריון מתקדם.
ב. בעניין זה ניתן להשוות גם בין כשירות העובר לזכויות וחובות אותן קבע המחוקק מרגע הלידה (סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לבין זכויות וחובות ההורים והחברה כלפיו אשר תחולתן עוד בהיותו ברחם אמו (סעיף 33(א)(6) לחוק, לפיו ניתן למנות אפוטרופוס לעובר).
ג. במקרה דנן תביעת הגירושין הוגשה ביום 22.10.08, אך 12 יום לפני הולדת הקטינה אשר נולדה כאמור ב-4.11.08. למועד הגשת התביעה ביחס למועד סיום ההריון המתוכנן יש ליתן משקל מכריע כאשר נדונה שאלת סמכות השיפוט ולכן בנסיבות תיק זה בית הדין הרבני קנה סמכות לדון בעניין משמורתה של הקטינה.

הבקשה נדחתה