מכתבי אהבה 

מכתבי אהבה

זה היה מזמן, כשלבי דבר לליבך , ולא היו טלפונים בעיירה כו קטנה ומרוחקת , אי שם בסוף העולם, והדרך היחידה לגיע ללבך במכתבי האהבה ששלחתי לך , בתקוה שיגיעו , ולרב המקרים לא היו מגיעים, כאדם אוהב אהבתי לכתב ולשמור על קשר, באותו יום שעיניי פגשו עינייך , כן עיניךך האדומות, תהיתי מהאדום בעינייך אם זה בגללי או מחוסר שינה , או מהרבה בכי ודמעות שזלגו לך הכר,

ומה יאמרו העיניים אשר כמהות להביט בעינייך עת השקיעה ויספרו לך כי לבי התרומם מהשקיעה כמו ענק ובא לראותך עת שמש שוקעת בים ופנייך יאירו כמו פניי מלאך
כשעיניי חבקו את עינייך אמרתי לעצמי בשקט איך אדבר אלייך והשתיקה אופפת אותך, כי מסוכן לך את אומרת לי לשבת מולך ולדבר לעינייך
באותו רגע רציתי לעצור את הזמן על מנת שאוכל לעצור את דמעתך החמה מעל לחייך החם
רציתי להתקרב אלייך לגעת בך , ותשוקתי עזבה אותי אלייך לטפה את גופך העומד על שפת הכביש מחכה לאוטובוס שיקח אותך הביתה
חכית וחכית ואותו אוטובוס שכל כך שנאיתי , באותו רגע אהבתי אותו אהבתי אותו כי הוא לא בא לאסוף אותך כמו כל יום , רציתי להחליף עוד מבט ועוד מבט, וכל הצעקות מסביב והצפירות לא שמעתי אותם , התנתקתי מכל העולם עם הקשר האוירי הישיר לתוך עינייך , סרקתי את גופך סריקה קפדנית כל פרט כל תנועה כל מבט , אפילו פעימות הלב המהירות לא כל עניינו אותי ולא קבלו להתיחסות ממני, אומנם הכוונים שלנו שונים, תוך כדי מבטים ארוכים הגיע האוטובוס הכחול , ורצתי לעברו רציתי לברוח מהתחנה שלי אלייך ולא כל כך עניין אותי לאן יגיע ומתיי כי גם לזמן לא נהיה ערך , ועליתי אחרייך לאוטובוס שלך , וקויתי שתשבי לבד כך שאוכל לשבת לידך באוטובוס כל כך צפוף,
התקדמתי לעברך בצעדים כבדים , חסר בטחון, אבל עם תעוזה חזקה לשבת לידך לרח את בשמך ואולי גם לגעת בך אפילו בטעות
ישבתי לידך ולא בדיוק הבנתי מה אני עושה ולמה , את האמת גם לא שאלתי הרבה , סובבתי את ראשי אלייך פנייך האדימו וגם פניי , ואז עברה לידי זקנה עם מקל שיערה הלבין כמו שלג ואז הנערה הסתכלה לעברי ואמרה לי אולי תתן לה לשבת , נשמתי נעצרה, וקמתי ואמרתי לזקנה בבקשה שבי במקומי, הנערה חייכה לעברי, ואני הרגשתי גבר נער גדול וחייכתי לעברה ובתחנה הראשונה ירדתי, ואז הבנתי ככה זה בחיים לא צריך לפספס וגם כשזה ביד לפעמים מפספסים